מתכות יקרות – לא רק כסף וזהב
מתכות יקרות – לא רק כסף וזהב
רובנו שומעים את המונח "מתכות יקרות" וחושבים על כסף וזהב.
מפגש מעניין עם עמי גור, מהנדס חומרים ובעלים של איי.ג'י. מתכות בע"מ (A.G. Metals Ltd.), פותח בפנינו עולם רחב, אודות קבוצת המתכות היקרות.
רובנו שמענו בעיקר על כסף וזהב כמתכות יקרות, אבל זה לא כל הסיפור, נכון?
נכון מאוד. פרט לכסף וזהב, קבוצת המתכות היקרות כוללת גם את קבוצת הפלטינה (PGM – Platinum Group Metals) ובה פלטינה, פלדיום, רודיום, רוטניום, אוסמיום ואירידיום. למעשה מתכות יקרות מצויות בשימושנו בכל מקום.
לרוב, אנו חשופים לשימוש במתכות יקרות מבעד לעולם התכשיטים, היודאיקה, ציפויים דקורטיביים ומטילי זהב להשקעה. אך בפועל, מתכות יקרות נמצאות במגוון תעשיות רחב, ומוצריהם נמצאים במרחב המחייה שלנו בכל מקום. ממצתי מכוניות, ציפויי להבי סילון ועד "כוריות" מיוחדות במעבדות כימיות.
מה מיוחד בקבוצת המתכות הזו?
- Precious Metals קבוצת המתכות היקרות, נקראת גם קבוצת המתכות האצילות בשל העובדה שכמעט ואינן מגיבות במגע עם חומרים אחרים גם בטמפרטורות גבוהות ("אדישות" מבחינה כימית). הן יקרות מבחינת ערכן הכספי, הן נדירות מבחינת הימצאותן בטבע, ומיוחדות בשל תכונותיהן הכימיות (לדוגמה: עמידות בפני קורוזיה והתחמצנות).
ללא זהב, כסף, פלדיום ופלטינה, כל מכשירי האלקטרוניקה שסובבים אותנו לא היו פועלים.
הממיר הקטליטי, הנמצא בכל רכב והאחראי על טיהור גזי הפליטה של הרכב לא היה פועל.
תהליכי ייצור וזיקוק כימיים בתעשיית הפרמצבטיקה, הכימיה והדלק מבוססים על תכונות של מתכות מקבוצת הפלטינה ומשמשים כזרזים לתהליכים כימיים.
מה קורה למתכות היקרות כשמכשירים אלקטרוניים מסיימים את חייהם?
ערכן הכספי של המתכות היקרות מהווה תמריץ כלכלי להגדלת כמות מחזור הפסולות (בעיקר פסולת אלקטרונית וחשמלית) ובכך תורם להקטנת כמות הפסולות שמועברות ל"הטמנה". זאת, כחלק ממדיניות ה"קיימות" הנתמכת גם בחקיקה.
מחזור מתכות יקרות מתוך הפסולות האלקטרוניות ו/או "פסולות" של חומרים / מוצרים שסיימו את חייהם, מהווה קטליזטור כלכלי חיובי לתהליך שנקרא "Urban Mining", היינו, "כריית" מתכות / חומרי גלם מתוך פסולת המצויה בסביבתנו האורבנית.
בכדי לקבל סדר גודל אודות כמות ה"פסולת האלקטרונית" שאנו מייצרים (WEEE – Waste of Electrical & electronic Equipment), מקובל לחשב, שאדם בעולם המערבי, מייצר כ-20 ק"ג פסולת בשנה. כלומר, בישראל מייצרים כ- 200,000 טון "פסולת אלקטרונית וחשמלית" בשנה.
במהלך ה-30 שנה האחרונות מצוי עמי גור בתחום המתכות היקרות. עם סיום תפקידו כמנהל מפעל הצורפים, המייצר כלי כסף, הקים ביחד עם אשתו שרית את חברת איי. ג'י מתכות בע"מ הפועלת משנת 1996. החברה עוסקת במגוון תחומים הקשורים בייצוג חברות, יבוא מוצרים חצי מוגמרים על בסיס מתכות יקרות ושיווקם, וכן יצוא של פסולות בתכולת מתכות יקרות.
בשנת 2010 הקים את מטלקס מתכות בע"מ המתמחה במיון, טיפול, ויצוא של פסולות אלקטרוניקה, פסולות תעופה ופסולות ממירים קטליטיים. מגוון החומרים בהם יש לטפל, מחייב אפיון ראשוני שנעשה בדרכים שונות, וביניהן באמצעות מכשיר XRFהמבצע אנליזת הרכב סוג וכמות, מהירה ומדויקת באמצעות קרני X.
ואז בסוף שנת 2021 החלטת לעשות שינוי. ספר לי איך זה קרה.
לאחר שלושה עשורים של עשייה וצבירת ידע וקשרים בכל העולם, הרגשתי שאני מוכן לשלב הבא, מכרתי את החלק שלי בחברת מטלקס מתכות בע"מ והחלטתי לקדם את אי. ג'י מתכות לכיוון דיגיטלי. מפגש עם פרופ' ישע סיוון מ"דיגיטל ראש" ושיחות עם הבת שלי, כרמל, העובדת בחברת Human בתחום הסייבר, הובילו לשינוי שהחל בשני קורסי "טרנספורמציה דיגיטלית" במרכז הידע והחדשנות של "דיגיטל ראש" והטכניון.
איך נראית הטרנספורמציה הדיגיטלית של אי. ג'י. מתכות בע"מ?
אנו פועלים במספר אפיקים כדי להנגיש ידע מקצועי ו"נישתי" לקבוצות הפועלות בתחומי המחזור של עולם המתכות היקרות וכן ליצור חיבורים בתוך שרשרת האספקה בין מפעלי מחזור ויצרני הפסולת בעיקר תוך שימוש באפיקי המדיה הדיגיטלית.
למשל, ניוזלטר הנקרא – Catalyst of the Week & Tip of the Week בו מוצגים מדי שבועיים ניתוח של ממיר קטליטי (אותו חלק ברכב האחראי למניעת זיהום סביבתי והידוע "לשמצה" בשל היותו אטרקטיבי לגניבה) תכולתו, ערכו, איך נסחר וכו' ו-"טיפ" שהינו תובנה קטנה ונקודתית מזווית ראייתו של בעל ניסיון.
בנוסף, החברה שוקדת על האתר שלה שנקרא www.agmetals.com ובו מתפרסמות כתבות מקצועיות בתחום המתכות היקרות, מצויות בו טבלאות ומחשבונים המשמשים כלי עזר ומידע לעוסקים בתחום. החברה גם פעילה ברשתות החברתיות: לינקדאין, פייסבוק ואינסטגרם; מעלים תכנים מקצועיים, יוצרים קשרים עם חברות ואנשים מהתחום ומשתתפים בשיח בתחומי העניין.
מה צופן העתיד לתחום המתכות היקרות?
באי.ג'י מתכות גם בוחנים את החיבור של עולם המתכות היקרות לעולם ה"בלוקצ'יין", וזאת על ידי שיתוף פעולה עם חברת Aurus Technologies שהקימה "אקו-סיסטם" להנפקת טוקנים דיגיטליים, המגובים ב-100% בכסף, זהב ופלטינה, על גבי טכנולוגיית ה"בלוקצ'יין" (מטבעות אלו לא ירדו בערכם בכל משברי הקריפטו האחרונים).
המתכות היקרות מלוות אותנו אלפי שנים וכפי שנראה השימוש בהן הולך ומתרחב. לאחרונה מדובר רבות על הפקת אנרגיה ירוקה בטכנולוגית "תאי דלק" PME (Proton Membrane Exchange), בה פלטינה ואירידיום מהוות מרכיב מרכזי בתהליך.
