פרופ' עקיבא פרדקין: "הזכות לקבל תואר דוקטור אינה שמורה לאלים בלבד"
פרופ' עקיבא פרדקין: "הזכות לקבל תואר דוקטור אינה שמורה לאלים בלבד"
ישראל ממשיכה להוביל כמדינה המתקדמת בעולם מבחינה אקדמית. לפי דירוג 2023 של ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי), כאשר בודקים את אחוז בעלי התארים האקדמיים באוכלוסייה כולה ואת אחוז בעלי הדוקטורט בפרט, ישראל מובילה. הביקוש הגדול להשגת תואר דוקטורט בישראל, נובע מהרצון להתקדם הן מבחינה אקדמית והשכלתית, אבל הוא גם מאפשר שדרוג מקצועי, ולצדו שדרוג כלכלי לשנים ארוכות קדימה
פרופסור עקיבא פרדקין, בעלים ויו"ר מכון PhD אשר בשלושת העשורים האחרונים, מייעץ ומלווה ישראלים רבים, המעוניינים בדוקטורט - ומקשר אותם למוסדות השכלה גבוהים רלוונטיים בחו"ל, אומר כי "ניתן לומר בפה מלא שהזכות ללמוד ולקבל תואר דוקטור אינה שמורה לאלים בלבד. כל מי שסיים בהצלחה תואר שני ורוצה לממש את עצמו ולהגשים חלום - השלט שהוא צריך לראות מול עיניו הוא: יש כניסה".
3 צפייה בגלריה
פרופ' עקיבא פרדקין: "הזכות לקבל תואר דוקטור אינה שמורה לאלים בלבד"
(באדיבות: עקיבא פרדקין)
פרופ' פרדקין זיהה כבר לפני 25 שנה את הצורך של בעלי תואר שני בהשלמה לדוקטורט. זה מה שהביא אותו להקים את מכון PhD. במשך השנים, יצאו מהמכון אלפי סטודנטים, כשתואר דוקטורט באמתחתם, רובם בתארים אקדמיים נחשקים ממכללות ואוניברסיטאות בחו"ל. "לימודי דוקטורט מהווים חלק ממסע התפתחות אישית של אוכלוסייה שלמה, השואפת להתקדם ולהגיע לפסגת קריירה מקצועית ושכר מקסימלית תוך כדי קריאה, חקר וכתיבה על פי עקרונות אקדמיים מקובלים ובדוקים", מציין פרדקין.
האם אתה יכול לאפיין את אלה שעוברים אצלכם בדרך לדוקטורט?
"היו לנו במהלך השנים למעלה מ-10,000 מתעניינים כאלה - כך שאני בהחלט יכול לאפיין אותם. ראשית, כולם בעלי תואר שני, המחפשים שדרוג השכלתי, מקצועי וכלכלי. פגשתי באנשים חכמים בכל הרמות. בחלקם אפילו קינאתי, על הידע וההשכלה הרחבה שלהם" ולכול אחד ואחת סיבות משלהם.
לדברי פרדקין, יש למעשה בישראל ארבעה סוגי אוכלוסיות עיקריים המבקשים להמשיך את לימודיהם לתואר דוקטור בישראל. הארבע לפי סדר השכיחות:
1. עובדי המגזר הציבורי המבקשים לשפר את שכרם.
2. בעלי מקצועות חופשיים אשר רוצים להתמקצע יותר תוך כדי שיפור הסטטוס המקצועי שלהם
3. בעלי תואר שני הרוצים להיות בעתיד מרצים באוניברסיטאות ובמכללות (חלקם עושה את זה גם בלי הדוקטורט וחלקם נשלח על ידי המוסדות האקדמיים להשלים דוקטורט כדי שיאפשרו להם להמשיך ללמד או יזכו בקביעות בעבודתם).
4. שואפי מחקר - כאלה הנהנים מעצם עבודתם כחוקרים בלי שום רצון להיות מרצים או מנחים באקדמיה.
מה הם למעשה ידעו על לימודי הדוקטורט כשפנו אלייך?
"מתוך שיחות איתם נוכחתי לדעת, כי הם אינם יודעים מהו בדיוק התואר ומה עבודת הדוקטורט דורשת מהם", משיב פרדקין. "זאת למרות שהם הגיעו אלינו מתוך מטרה לבדוק את כשירותם ללימודי הדוקטורט ואת התנאים הכרוכים בהם. דוקטורט הוא למעשה התואר השלישי (אחרי BA ו-MA) והוא התואר האקדמי העליון ביותר המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר אוניברסיטאית בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית מקבילה המאפשרת פעילות אקדמית עצמאית ברמה גבוהה".
התואר המוענק לבוגרי התואר השלישי הוא Ph.D, שמשמעותו היא Philosophy Doctor, כלומר, דוקטור לפילוסופיה. מקורה של המילה דוקטורט הוא בשפה הלטינית. בלטינית הקלאסית פירושה היה מורה ובלטינית של ימי הביניים פירושה היה מלומד ויועץ דתי. חשוב לציין, כי התואר דוקטור, הינו תואר מחקרי בלבד ולכן Ph.D הוא איננו תואר מקצועי ואינו מהווה תחליף לתעודת מקצוע.
"למעשה", אומר פרדקין. "תואר הדוקטורט מלמד בעיקר על כך, שהכותב עבודת המחקר, הוא בעל יכולת לקיים מחקר ראשוני באופן עצמאי. עבודת הדוקטורט, אמורה להיות עבודת מחקר מקיפה, שיש בה משום תרומה לקידום הידע האנושי - כל אחד בתחומו שלו.
איך מגישים את עבודת הדוקטורט?
"עבודת הדוקטורט צריכה להיות מוגשת לאוניברסיטה, ופעמים רבות תוכנה מתפרסם גם כספר, בגרסה שנועדה לעשותה נגישה לקהל רחב יותר של קוראים, או שתקציר שלה מתפרסם כמאמר בכתב עת מדעי. עבודת דוקטורט מציגה נושא מסוים ודנה בו לעומקו, דרך כתיבה קצרה, בהירה, אובייקטיבית ועניינית".
האם יש כללים לכתיבת דוקטורט?
"בהחלט. לכל אחת מהאוניברסיטאות בארץ ובעולם יש כללים ברורים של כתיבת עבודת הדוקטורט, כמו גם כללי קבלה לתכנית הדוקטורט ומבנה התכנית", משיב פרדקין. ברוב האוניברסיטאות בעולם יש להגיש לאוניברסיטה הצעת מחקר בפורמט ידוע, המהווה שיקול משמעותי בקבלת הסטודנט לתוכנית או דחייתו. אגב, בהרבה מן המקרים הצעת מחקר טובה שווה למחצית מעבודת הדוקטורט".
פרופסור עקיבא פרדקין מכיר מקרוב את מסלולי התארים וההכשרה האקדמיים, שמבוקשים על ידי הישראלים. בתום שירותו הצבאי, בשנת 1973 התקבל פרדקין ללימודי תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב והמשיך שם גם לימודיו לתואר שני בסטטיסטיקה. את לימודי הדוקטורט שלו התחיל באוניברסיטת ת"א והמשיך על מלגה שקיבל מאוניברסיטת UNE באוסטרליה.
לא רק זאת. פרדקין היה ממקימי "המכללה למנהל", תוך שהוא מלמד סטטיסטיקה במסלול האקדמי שלה, שהוקם על ידו וזכה להכרת המל"ג בישראל. הוא הקים במכללה גם רשת של 12 בתי ספר תיכונים (בשם "תלם") וחנך לראשונה בישראל את בית הספר האקדמי הראשון למשפטים מחוץ לאוניברסיטאות. הניסיון והידע שלו בתהליכי ההשכלה האקדמית בארץ ובעולם, מקנים לו את היכולת לייעץ וללוות אלפי אנשים בדרך לדוקטורט.
3 צפייה בגלריה
פרופסור עקיבא פרדקין, מייעץ ומלווה ישראלים, המעוניינים בדוקטורט
(באדיבות: עקיבא פרדקין)
איך, למעשה, נקבעת תכנית הדוקטורט?
"מבנה תוכנית הדוקטורט נקבע באופן עצמאי על ידי האוניברסיטה, או על ידי המועצה להשכלה גבוהה בכל מדינה בנפרד. במדינות רבות, תוכנית הדוקטורט כוללת בתוכה רק את הגשת הצעת המחקר וכתיבת העבודה בהנחיה של איש סגל מהאוניברסיטה, או בשיטה של הנחיה בלתי תלויה. בחלק אחר של המדינות קיימת דרישה ללימודי קורסים, רובם בשיטות מחקר וסטטיסטיקה, זאת לאחר אישור הצעת המחקר על ידי האוניברסיטה ולפני תחילת הכתיבה. בישראל חייב כל מועמד למצוא לעצמו מנחה באופן עצמאי עוד קודם לכן, ורק לאחר הסכמתו הוא רשאי להירשם ללימודי הדוקטורט".
אם כבר מדברים על מחקר אקדמי, אז כדאי לדעת שבמקביל לעבודתו המנהלית, לימד פרופ' עקיבא פרדקין קורסים בתחומי הסטטיסטיקה, שיטות מחקר, מדידה והערכה בחינוך באוניברסיטת תל אביב, במכללה למנהל, בסמינר הקיבוצים ובמכון וינגייט. בשנת 1998 קיבל תואר פרופסור מ-TOURO UNIVERSITY שבארצות הברית - ומאז זכה בעוד שלושה תארי פרופסור.
מה קורה בסיום הדוקטורט?
"לאחר סיום הכתיבה, מגיש הסטודנט את עבודת הדוקטורט שלו לאוניברסיטה - אז קיימות שתי דרכים לשקילת העבודה. בדרך אחת מוזמן הסטודנט להציג ולהגן על עבודתו, לאחר שנקראה בפני ועדה אוניברסיטאית. בדרך השנייה, עבודתו של הסטודנט ניתנת לשיפוט לוועדת הערכה - והיא זאת שקובעת האם העבודה ראויה לתואר הדוקטורט, או דורשת מהסטודנט המגיש ביצוע תיקונים". לטענת פרדקין, כמעט ולא נרשמו בארץ ובעולם מקרים של כישלון מוחלט בדוקטורט.
בישראל שמורה הזכות להעניק תואר דוקטור לתשע האוניברסיטאות הציבוריות, ולאוניברסיטה פרטית אחת - אוניברסיטת רייכמן. אלו מעניקות את התואר Ph.D.) Doctor of Philosophy) - "דוקטור לפילוסופיה" - בכל התחומים, למעט ברפואה - שם התואר "דוקטור" מופיע כ–M.D, שמשמעו Medicine Doctor כלומר, דוקטור ברפואה.
ראוי לציין עוד, כי בשנים האחרונות צצו בעולם תארי דוקטורט מקצועיים יותר במשפטים, בחינוך בפסיכולוגיה ובמנהל עסקים (LLD, EDD, PSYD, DBA) המתבססים יותר על פרקטיקה ולא על מחקר, כמו כן נוצרה בהרבה מדינות בעולם האפשרות לקבל דוקטורט על פרסומים אקדמיים (גם בישראל) או על פרסום ספרים מקצועיים. "ללימודי התואר PhD בישראל מתקבלים רק סטודנטים שסיימו את תואר המוסמך (MA) במסלול מחקרי וכתבו בתום הלימודים תזה, עבודת מחקר מקיפה וקיבלו בה ציון של 85 ומעלה", מציין פרדקין.
