הביקוש הגואה למקצועות הפסיכולוגיה
הביקוש הגואה למקצועות הפסיכולוגיה
המלחמה בישראל הפכה על פיה לא רק את המציאות הלאומית, אלא גם את ההבנה לגבי הצורך העצום בחיזוק ותיעדוף מערך בריאות הנפש והתמיכה החברתית והקהילתית. מקצועות הפסיכולוגיה הופכים להיות צו השעה והמוסדות האקדמיים כבר נערכים בהתאם
בשבעה באוקטובר 2023 השתנו החיים בישראל. ההשלכות המשמעותיות על בריאות הנפש והחברה הישראלית רק ילכו ויגדלו בשנים ובעשורים הקרובים. מערך התמיכה הנפשי והרגשי בישראל חייב לעבור שינוי והתאמה למצב, לשמחתנו כבר מתחילים לראות את ניצני השינוי.
מעגלים רחבים ביותר של נפגעי נפש ופגועי טראומה זקוקים לתמיכה ולטיפול, כאשר הטיפולים חייבים להיות מעודכנים ומבוססי מחקר. המלחמה בעורף האזרחי, חיזקה את ההבנה כי כל אזרחי המדינה חשופים לסוג של טראומה קולקטיבית ויש חשיבות עצומה לעבודת תמיכה ומניעה. כמו כן, יש צורך בהבנה עמוקה של יחסים בין קבוצות ומגזרים על מנת לסייע למערכות שכוללות אוכלוסיות מגוונות וחוות מתחים גדולים. שתי ההתמחויות העיקריות בתחום הפסיכולוגיה שיצטרכו להתגייס ולהתעדכן על מנת לתת מענה לאוכלוסיות החדשות, הן הפסיכולוגיה החברתית והפסיכולוגיה הקלינית. באוניברסיטת רייכמן החלו מיד ליישם שינויים בתוכניות הלימוד ובהתנסויות המעשיות, על מנת לוודא שכל הסטודנטים והסטודנטיות מקבלים את ההכשרה ואת הכלים הנכונים והרלוונטיים ביותר למציאות החדשה.
פרופ' ענת ברונשטיין-קלומק, דיקנית בית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה מספרת כי האתגר העיקרי של בית הספר לפסיכולוגיה ממשיך להיות הידוק הממשק בין הפסיכולוגיה החברתית לפסיכולוגיה הקלינית, על מנת להשתלב במאמץ הלאומי ולאפשר רצף תמיכתי וטיפולי לכל האנשים והקבוצות הזקוקות לכך. "הפסיכולוגיה החברתית שמה עכשיו דגש חזק מאד על כל נושא המניעה והחוסן הנפשי. הרבה מאד אנשים יזדקקו להתערבויות תמיכתיות שלאו דווקא מתמקדות בפתרון משבר קליני אקוטי, אלא מנסות לסייע לאנשים להתמודד עם הקושי והאתגרים בפיתוח ובניהול של חוסן אישי, משפחתי וקהילתי, על מנת למנוע החמרה נפשית. הפסיכולוגיה החברתית הנה פרופסיה שיכולה לסייע לאוכלוסיות רחבות מאד, וזאת דרך הכשרה נכונה על ידי הגורמים המוסמכים בתחום החוסן והמניעה".
על מנת להתאים את התואר השני בפסיכולוגיה חברתית לצו השעה, הוחלט באוניברסיטת רייכמן לפתוח בהדרגה את הקליניקה של בית הספר לפסיכולוגיה לסטודנטים ולבוגרי המסלול של פסיכולוגיה חברתית ולשלב אותם בעשייה. "במצב החירום הלאומי שנוצר, ברור לנו כי חשוב שהפסיכולוגים משתי ההתמחויות יישבו על רצף אחד, כאשר הפסיכולוגים החברתיים יתנו מענה פרטני וקבוצתי בתחום החוסן והמניעה לאוכלוסייה הרחבה שלא דורשת התערבות קלינית. במקרים שדורשים קלינאים, סטודנטים לפסיכולוגיה קלינית יתנו מענה טיפולי, כאשר כל הסטודנטים יעבדו בהנחיה של חברי הסגל".
חמל החוסן שהקמנו במוצאי השבת השחורה הופך בימים אלה להיות חלק מהקליניקה של בית הספר לפסיכולוגיה.
כחלק מההתגייסות הלאומית וההתאמה למצב החירום שנוצר, החליטו באוניברסיטת רייכמן לאמץ את חמל החוסן שהוקם עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" לתוך הקליניקה של בית הספר. המטרה היא להרחיב את האפשרות למתן סיוע נפשי לנפגעי האירוע, והסטודנטים בפסיכולוגיה חברתית וקלינית ישולבו במסגרת הזו. אל הקליניקה מגיעות פניות הן מאנשים פרטיים והן מגופים ומוסדות, אשר מחפשים מענה תמיכתי ואוזן קשבת.
פרופ' ברונשטיין-קלומק מאמינה בשילוב הסטודנטים. "הסטודנטים מכפילים את הכוח שלנו ומהווים חיזוק משמעותי למערך התמיכה הנפשית הנדרש, תוך יישום רצף טיפול בין התחום הפסיכולוגי החברתי לקליני. שנים דיברנו בתיאוריה שכך צריכה להיות בנויה המערכת, באופן שמיישם התמקצעות בתחום ספציפי, אבל עם ממשק הדוק בין התחומים. כאשר פרצה המלחמה נפלו לנו אסימונים והתיאוריה הפכה להיות מציאות הלכה למעשה. כך גם כל סטודנט וסטודנטית ממצים את המשמעות בהתמחות הספציפית שלהם ומתמקצעים בגישה הנכונה עבורם, אבל במקביל הם שותפים למערכת הוליסטית שנותנת פתרונות לאוכלוסייה רחבה".
עשייה בעלת ערך ראשון במעלה
הפסיכולוגיה החברתית הייתה מאז ומתמיד תחום מרתק שמקדם הבנה לא רק על נפש האדם והקוגניציה שלו, אלא על יחסי הגומלין בין הפרט לחברה, ובין קבוצות שונות. בתוכנית הלימודים בפסיכולוגיה חברתית באוניברסיטת רייכמן קיימים מסלולים יישומיים במגוון תחומים, בהם עולמות הספורט, הביצוע והמאמץ, עולמות המוטיבציה, קבלת החלטות, יחסים בין קבוצות, ויחסים בינאישיים. הסטודנטים רוכשים ידע וכלים לעבודת ייעוץ, הנחייה וליווי של פרטים, קבוצות וארגונים בתחומים שונים. כך יכולים הפסיכולוגים החברתיים לסייע לארגון לייצר מהלך של שינוי עמדות לכיוון שתומך יותר בגיוון והכלה גם תחת איום, לתכנן באופן נכון ומדידה התערבויות לקידום עבודה חוצת מגזרים ולסייע בקביעת מדיניות ארגונית רלוונטית שתחזק את החוסן של הפרטים והקבוצה. כמו כן, הפסיכולוג החברתי, דרך ההבנה שלו בעולמות המוטיבציה, המאמץ וקבלת החלטות יכול גם לסייע במגוון הקשרים של שיפור ביצועים, חוסן ומימוש עצמי. פרופ' תמר שגיא, שעומדת בראש תוכנית התואר השני בפסיכולוגיה חברתית באוניברסיטת רייכמן מוסיפה: "הפסיכולוגים החברתיים מגיעים לארגונים, ולשטח בכלל, עם ארגז כלים מגוון שמאפשר להם להיות אלה שמסייעים לארגונים מסוגים שונים לקדם שינוי עמדות, לקבוע מדיניות שמתיישבת עם הצרכים הפסיכולוגיים של חברי הארגון ולתכנן באופן נכון התערבויות לחיזוק החוסן שכל כך חיוני היום לפרטים ולארגונים בחברה שלנו".
פרופ' מישל סלואן מומחית בינלאומית בחוסן וראש תוכנית התואר השני בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת רייכמן: "בעת הזו, בה כולנו מתמודדים עם מלחמה ועם טראומה קולקטיבית, הפסיכולוגיה החברתית והקלינית שזורות זו בזו יותר מתמיד. מתוך הפרספקטיבה של הפסיכולוגיה הקלינית, חשוב במיוחד לשים דגש על טיפול שמטרתו פיתוח החוסן, העמידות ומנגנוני ההתמודדות של האדם. זהו צורך חברתי וקליני ראשון במעלה בימים אלה. תוכנית הלימודים שלנו הותאמה לכך כחלק מהמאמץ הלאומי ובמטרה לתת מענה למספר רב כל כך של אנשים שנפגעו באופן ישיר או עקיף".
קשה להפריז בגודל החשיבות, האתגר, הסיפוק והמשמעות של התמיכה הנפשית, בדגש על האפשרות להגדיל את יכולת המניעה ופיתוח החוסן המנטלי והנפשי של הציבור. הפסיכולוגים החברתיים יוכלו להשתלב בהתערבויות קבוצתיות לצד התערבויות פרטניות, מתוך הבנה של הצרכים החדשים שהתגבשו בחודשים האחרונים בישראל. לדברי פרופ' תמר שגיא: "הניסיון שלנו בקבוצות תמיכה שונות בזמן המלחמה, מראה שהשייכות לקבוצה והאפשרות לשיתוף הקשיים והחוזקות עם חברי קבוצה החווים חוויות דומות, מקלה מאוד את עיבוד הטראומה, החזרת תחושת המסוגלות ופיתוח חוסן. האתגר העצום שלנו בתקופת המלחמה ואחריה יהיה לאפשר לכמה שיותר קבוצות וקהילות בחברה הישראלית את המרחב הזה".
אין ספק שבמציאות שנוצרה, ישראל אחרי השבעה באוקטובר זקוקה לבוגרי התוכניות הללו ולכישורים שלהם כמו אוויר לנשימה.
