הביקוש הגואה למקצועות בריאות הנפש
הביקוש הגואה למקצועות בריאות הנפש
המלחמה בישראל הפכה על פיה לא רק את המציאות הלאומית, אלא גם את ההבנה לגבי הצורך העצום בחיזוק ותיעדוף מערך בריאות הנפש והתמיכה הקהילתית. מקצועות הפסיכולוגיה הופכים להיות צו השעה ממש, והמוסדות האקדמיים כבר נערכים בהתאם.
בשבעה באוקטובר 2023 השתנו החיים בישראל. עוד מוקדם לדעת מה יהיו ההשלכות הפוליטיות, המדיניות, הביטחוניות והכלכליות של השבת השחורה על חיינו כאן בארץ, אבל בדבר אחד אין ספק – מערך התמך הנפשי והרגשי בישראל חייב לעבור שינוי והתאמה למצב. מעגלים רחבים ביותר של נפגעי נפש ופגועי טראומה יזדקקו לתמיכה ולטיפול, החל מנפגעים בקו הראשון וקרוביהם, ועד מגיבים ראשונים כמו כוחות הבטחון והרפואה שזקוקים גם הם לסיוע ראוי. מעבר לכך, גלישת המלחמה לעורף האזרחי, חיזקה את ההבנה כי כל אוכלוסיית המדינה חשופה לסוג של טראומה קולקטיבית ויש חשיבות עצומה לעבודת תמיכה ומניעה בקרב פרטים וקהילות. שתי ההתמחויות העיקריות בתחום הפסיכולוגיה שיצטרכו להתגייס ולהתעדכן על מנת לתת מענה לאוכלוסיות החדשות, הן הפסיכולוגיה החברתית והפסיכולוגיה הקלינית. באוניברסיטת רייכמן מיהרו ליישם שינויים בתוכניות הלימוד ובהתנסויות המעשיות, על מנת לוודא שכל הסטודנטים והסטודנטיות מקבלים את הכלים הנכונים והרלוונטיים ביותר למצב החדש.
פרופ' ענת ברונשטיין-קלומק, דיקנית בית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה המובילה את השינוי באוניברסיטת רייכמן מספרת כי האתגר העיקרי של בית הספר לפסיכולוגיה הוא הידוק הממשק בין הפסיכולוגיה החברתית לפסיכולוגיה הקלינית, על מנת להשתלב במאמץ הלאומי ולאפשר רצף תמיכתי וטיפולי לכל האנשים והקבוצות הזקוקות לכך. "הפסיכולוגיה החברתית שמה עכשיו דגש חזק מאד על כל נושא המניעה והחוסן הנפשי. הרבה מאד אנשים יצטרכו התערבויות תמיכתיות שלאו דווקא מתמקדות בפתרון משבר אקוטי, אלא מנסות לסייע לאנשים להתמודד עם הקושי והאתגרים בפיתוח וניהול של חוסן אישי וקהילתי, על מנת למנוע החמרה נפשית. למעשה הטראומה הלאומית שלנו הפכה את הפסיכולוגיה החברתית לפרופסיה שיכולה לסייע לאוכלוסיות רחבות מאד וזאת דרך הכשרה נכונה על ידי הגורמים המוסמכים בתחום החוסן והמניעה".
על מנת להתאים את התואר השני בפסיכולוגיה חברתית לצו השעה, הוחלט באוניברסיטת רייכמן לפתוח בעתיד את הקליניקה שבה עושים הסטודנטים פרקטיקום גם לסטודנטים ולבוגרי המסלול של פסיכולוגיה חברתית ולשלב אותם בעשייה עדכנית ככל הניתן. "במצב החירום הלאומי שנוצר, ברור לנו שחשוב כי הפסיכולוגים משתי ההתמחויות יישבו על רצף אחד, כאשר הפסיכולוגים החברתיים יתנו מענה פרטני וקבוצתי בתחום החוסן והמניעה לאוכולוסיה הרחבה שלא דורשת התערבות קלינית. במקרים שדורשים קלינאים, סטודנטים לפסיכולוגיה קלינית יתנו מענה טיפולי, כאשר כל הסטודנטים יעבדו בהנחיה של חברי הסגל".
"כבר במוצאי השבת השחורה הקמנו חמ"ל חוסן"
כחלק מההתגייסות הלאומית וההתאמה למצב החירום שנוצר, החליטו באוניברסיטת רייכמן לפתוח החל מה-7 באוקטובר בשעות הערב את חמ"ל החוסן, במטרה להרחיב את האפשרות למתן סיוע נפשי לנפגעי האירוע, והסטודנטים והמתמחים בפסיכולוגיה חברתית וקלינית כבר משולבים במסגרת הזו. אל חמ"ל החוסן מגיעות פניות הן מאנשים פרטיים והן מגופים ומוסדות, אשר מחפשים מענה תמיכתי למי שזקוק לקשב ותמיכה. בין השאר עובד החמ"ל באופן הדוק עם העמותה לנפגעי פעולות האיבה, כאשר סטודנטים וסטודנטיות הלומדים באוניברסיטת רייכמן וכן מתמחים, בהדרכת אנשי סגל בכירים, פוגשים את המטופלים והמטופלות למתן עזרה ראשונה נפשית ואוזן קשבת, בהתאמה לצורך שעולה מן השטח. התגבור מאפשר לפנות את אנשי הסגל הבכירים יותר לתת מענה נפשי לנפגעי הקו הראשון של השבת השחורה, ובהם ניצולי האירוע, מפונים ומשפחות של נרצחים, חטופים ונעדרים.
פרופ' ברונשטיין-קלומק מספרת כי העבודה בחמ"ל החדש מתנהלת ביעילות ובמקצועיות: "הסטודנטים מכפילים את הכוח שלנו ומהווים חיזוק משמעותי למערך התמיכה הנפשית הנדרש, תוך יישום רצף טיפול בין התחום הפסיכולוגי החברתי לקליני: תמיד דיברנו בתיאוריה שכך צריכה להיות בנויה המערכת, באופן שמיישם התמקצעות בתחום ספציפי אבל עם ממשק הדוק בין התחומים. כאשר פרצה המלחמה נפלו לנו אסימונים והתיאוריה הפכה להיות מציאות הלכה למעשה. כך גם כל סטודנט וסטודנטית ממצה את המשמעות בהתמחות הספציפית שלו ומתמקצע בגישה הנכונה עבורו, אבל במקביל הוא שותף למערכת הוליסטית שנותנת פתרונות לאוכלוסייה רחבה".
עשייה בעלת ערך ראשון במעלה
הפסיכולוגיה החברתית היתה מאז ומתמיד תחום מרתק ובחירה בעלת חשיבות יישומית לחברה הישראלית, והיום יותר מתמיד. פרופ' אטי ברנט, ראש התוכנית לפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת רייכמן: "בוגרי התואר השני בפסיכולוגיה קלינית ובפסיכולוגיה חברתית יוכלו להשתלב בארגונים ובמוסדות מגוונים ולקחת חלק בהתגייסות הלאומית לטובת כל אלו הזקוקים לתמיכה. בהיותו תחום דינמי ומתפתח, נראה שגם עולם הפסיכולוגיה עובר עכשיו חישוב מסלול מחדש ובוגרי התואר השני מוצאים את עצמם בלב העשייה החברתית".
קשה להפריז בגודל החשיבות, האתגר, הסיפוק והמשמעות של התמיכה הנפשית, בדגש על האפשרות להגדיל את יכולת המניעה ופיתוח החוסן המנטאלי והנפשי של הציבור. הפסיכולוגים החברתיים יוכלו להשתלב בהתערבויות קבוצתיות לצד התערבויות פרטניות, מתוך הבנה של הצרכים החדשים שהתגבשו בחודשים האחרונים בישראל. לדברי פרופ' שחר איל, ראש התוכנית לפסיכולוגיה חברתית באוניברסיטת רייכמן: "הניסיון שלנו בקבוצות תמיכה שונות בזמן המלחמה, מראה שהשייכות לקבוצה והאפשרות לשיתוף הקשיים והחוזקות עם חברי קבוצה החווים חוויות דומות, מקלה מאוד את עיבוד הטראומה, החזרת תחושת המסוגלות ופיתוח חוסן. האתגר העצום שלנו אחרי המלחמה יהיה לאפשר לכמה שיותר קבוצות וקהילות בחברה הישראלית את המרחב הזה".
אין ספק שבמציאות שנוצרה, ישראל החדשה זקוקה לבוגרי התוכניות הללו ולכישורים שלהם כמו אוויר לנשימה.
