מחלות רשתית – כל מה שחשוב לדעת
מחלות רשתית – כל מה שחשוב לדעת
קמטים, שיער לבן וכתמים על העור הם חלק מסימני ההזדקנות שכולנו מכירים והם לרוב אינם מזיקים. כמו העור והשיער, גם העיניים שלנו מזדקנות עם השנים. עם זאת, כשמדובר בעיניים חשוב לא להיות שאננים. ישנם תהליכים שיכולים להביא להידרדרות הראייה, ואפילו לעיוורון. לכן כל כך חשוב שתהיה לכם מודעות למחלות ולדרכי הטיפול בהן.
חוש הראייה הוא אולי החוש הכי דומיננטי שמסייע לנו להתמצא במרחב, לתקשר ולפעול בביטחון בכל תחומי החיים. הראייה נחוצה לנו מרגע שאנחנו פותחים את העיניים בבוקר ועד שהולכים לישון. אנחנו נעזרים בראייה כדי לתפקד בבית, להתלבש, להכין ארוחות, לקרוא, לצפות בטלוויזיה, להסתובב בחוץ, לנהוג ובעצם כמעט לכל פעולה שאנחנו עושים. לכן אין זה פלא שמחלות עיניים, ובהן מחלות רשתית שאינן מטופלות, יכולות לפגוע באיכות החיים ואף להביא לירידה משמעותית בתפקוד. ביקשנו להיפגש עם ד"ר אבי אוחיון, רופא עיניים מומחה לניתוחי רשתית ולניתוחי קטרקט, מנתח בכיר ביחידת הרשתית, במרכז הרפואי איכילוב תל אביב (סוראסקי), יועץ רשתית בכיר ומנתח קטרקט ורשתית באסותא השלום, רופא ומנתח באופן פרטי בבית החולים עין טל ורופא עיניים עצמאי במכבי שירותי בריאות כדי להכיר את הנושא בצורה מעמיקה. אספנו לכם את כל מה שחשוב לדעת על מחלות רשתית עיקריות כדי שתוכלו לזהות את המחלה ולטפל בה בזמן.
היפרדות רשתית
הרשתית היא רקמה דקה שנמצאת בחלק הפנימי האחורי של העין, והיא אמורה לקלוט את האור מהסביבה. בהיפרדות רשתית הרקמה העדינה הזאת נפרדת מדופן העין לרוב משנית לקרע ברשתית הגורם להצטברות נוזלים בין הרשתית ובין דופן העין. אם מרכז הרשתית מתנתק לאורך זמן מכלי הדם שמזינים אותה, המצב יכול להביא לאובדן ראייה לצמיתות. זאת הסיבה שהיפרדות רשתית נחשבת למצב חירום שדורש טיפול דחוף ברגע שמזהים את התסמינים הראשונים. למרבה המזל, הסימפטומים יכולים להופיע בהדרגה כך שניתן לתפוס את היפרדות הרשתית בזמן לפני איבוד ראייה. עם זאת, כיוון שהתסמינים יכולים להופיע רק בעין אחת, לפעמים החולה לא מזהה את התסמינים שכן העין הבריאה מחפה על העין הסימפטומטית, ואז החולה מגיע לרופא מאוחר מדי. כדי שלא תפספסו עליכם להיות עירניים למצב שבו אתם רואים פתאום הרבה נקודות שחורות (רחפנים או "זבובים") מול העיניים, הבזקי אור, תחושה שהראייה ההיקפית שלכם נפגעה, או שאתם רואים מעין צל בשדה הראייה. מאות חשוב להיבדק בקביעות אחת לתקופה קבועה, ולא לחכות רק למצב חירום. כך אפשר, במקרה של קרע ברשתית העלול לגרום להיפרדות רשתית, לתפוס את הבעיה כשהיא עוד בשלביה המוקדמים. הטיפול בקרע ברשתית כולל לייזר בשלבים המוקדמים, ובמקרה של היפרדות רשתית ניתוח.
ממברנה אפירטינלית
ממברנה אפירטינלית היא תופעה שבה נוצר קרום על הרשתית, שמעוות את הראייה ופוגע באיכות הראייה. למרות שבדרך כלל לא מדובר על מצב מסוכן, צריך להיות מודעים אליו משום שהוא יכול להידרדר עד לפגיעה בראייה שמשפיעה אפילו על התפקוד היום יומי בשל העיוות של התמונה המתקבלת אצל החולה. במקום לראות תמונה רגילה הוא יראה את העולם כמו גלים. אם המצב הגיע להפרעה ממשית ליום יום, אפשר להסיר את הקרום מהרשתית באמצעות ניתוח שיחזיר את הראייה למצב נורמלי או לפחות ייטיב איתה באופן משמעותי.
ניוון מקולרי
המקולה הוא האזור שנמצא במרכז הרשתית. למקולה יש תפקיד מאוד חשוב בראייה – הוא החלק האחראי על ראיית צבעים וחדות ראייה ברזולוציה מאוד גבוהה והעברת מידע זה לאזור במוח האחראי על עיבוד ויצירת תמונה. לניוון מקולרי לוקח שנים להתפתח, ויכול להתבטא בפגיעה משמעותית באיכות ובחדות הראייה אצל חלק מהחולים. ניוון מקולרי בדרך כלל נובע מהגיל, ולכן הגרסה הנפוצה של המחלה מכונה ניוון מקולרי גילי. אפשר להאט את התקדמות המחלה בחלק מהמקרים על ידי שינויים בתזונה והוספת ויטמינים מסוימים, בדגש על נוגדי חמצון (אנטיאוקסידנטים). במקרים אחרים בהם יש התקדמות מהירה של המחלה וירידה בראייה, יש צורך בהתערבות רפואית משמעותית יותר שכוללת הזרקה תוך עינית של תרופות שמונעות היווצרות או גורמות לנסיגה חלקית של כלי דם המתפתחים מתחת לרשתית. כך נעצרת הדרדרות הראייה ובמקרים מסוימים יש שיפור בהידרדרות שכבר התרחשה.
חור מקולרי
חור מקולרי, כפי שהשם מרמז, הוא מצב שבו נוצר חור במקולה –אזור צהבהב במרכז הרשתית. המקולה אחראית על חדות הראייה, ולכן כשנוצר חור במקולה יש פגיעה בראייה. לעתים הפגיעה תראה כמו כתם שחור במרכז שדה הראייה או עיוות בראייה. לרוב חור מקולרי נוצר משנית למתח מעל פני הרשתית משנית להיפרדות זגוגית, ממברנה אפירטינלית או טראומה. לעיתים רחוקות החור המקולרי יכול להיווצר כתוצאה מהיפרדות רשתית כרונית ולכן חשוב לטפל בהיפרדות רשתית בשלבים מוקדמים שלה. עם זאת, גם אם נוצר חור מקולרי יש עדיין מה לעשות כדי לשפר את הראייה. בהליך ניתוחי כורתים את הזגוגית, מקלפים קרום עדין מעל הרשתית ומשאירים בועת גז בחלל העין. ההליך מאפשר לחור שבמקולה להיסגר לבד, והאיחוי הסופי לוקח כמה שבועות עד כמה חודשים (קראו מידע נוסף במדור הרפואה).
רטינופתיה סוכרתית
מחלת הסוכרת פוגעת במערכות שונות של הגוף בשל פגיעה בכלי הדם שמגיעות אליהן. גם הראייה נכללת במערכות הגוף שמצויות בסכנת פגיעה מהסוכרת. אצל חולה שסובל מרטינופתיה סוכרתית יש פגיעה בכלי הדם שמזינים את הרשתית והוא יכול להגיע למצב שמסכן את הראייה בצורה משמעותית. כל חולה סוכרת זקוק למעקב רפואי כדי למנוע פגיעה במערכות הגוף השונות, וכדאי שהמעקב יכלול גם רופא עיניים שיוכל למנוע רטינופתיה סוכרתית על ידי אבחון מוקדם. במידה וחומרת הרטינופתיה הסכרתית תהיה גבוהה, הטיפול יכול לכלול זריקות, לייזר ואף ניתוחים שיטפלו בדימומים בזגוגית או היפרדות רשתית וישמרו לכם על הראייה.