גם בביהמ"ש לענייני משפחה - לעתים מערכות היחסים הפנים משפחתיות עשויות לגבור על ה'חוק היבש' – גם כשמדובר בנכסי מקרקעין בעלי שווי ניכר.
גם בביהמ"ש לענייני משפחה - לעתים מערכות היחסים הפנים משפחתיות עשויות לגבור על ה'חוק היבש' – גם כשמדובר בנכסי מקרקעין בעלי שווי ניכר.
בית המשפט לענייני משפחה בחדרה הוציא תחת ידו בימים אלו פסק דין המורה כי קרקע בעלת שווי ניכר, אשר כלל הזכויות בה רשומות בטאבו מזה כ- 30 שנה על שם אחד מבין שני אחים, מחצית ממנה שייכת בפועל גם לאח הנוסף, וכיום ליורשיו (אשר יוצגו ע"י עו"ד אור גל-און).
גם בביהמ"ש לענייני משפחה - לעתים מערכות היחסים הפנים משפחתיות עשויות לגבור על ה'חוק היבש' – גם כשמדובר בנכסי מקרקעין בעלי שווי ניכר.
בית המשפט לענייני משפחה בחדרה הוציא תחת ידו בימים אלו פסק דין המורה כי קרקע בעלת שווי ניכר, אשר כלל הזכויות בה רשומות בטאבו מזה כ- 30 שנה על שם אחד מבין שני אחים, מחצית ממנה שייכת בפועל גם לאח הנוסף, וכיום ליורשיו (אשר יוצגו ע"י עו"ד אור גל-און).
פסק דינו זה של ביהמ"ש לפיו הקרקע שייכת לשני האחים (למרות שרשומה מזה 30 שנה רק על שם אחד מהם), ניתנה חרף העובדה שמעולם לא נערך כל מסמך או הסכם ממשי בעניין זה בין שני האחים.
חשיבותה של פסיקה זו בכך שבית המשפט מצא להורות שבמקרים בהם מוכחת בפניו בראיות חיצוניות טיב מערכת היחסים הפנים משפחתית וטיב ההסכמות הפנים משפחתיות (אף אם מדובר בהסכמות שבעל פה או בהתנהגות), אזי במקרים מעין אלה ניתן לסתות מן ה'חוק היבש', ולקבוע כי הבעלות בנכסים תהא שלא ע"פ הרישום בטאבו.
המדובר במקרה העוסק במשפחה בה שני אחים, אשר ירשו מאביהם (בתחילת שנות ה- 90' של המאה הקודמת) קרקע בעלת שווי ניכר, הכוללת בית מגורים, כמו גם פוטנציאל בנייה מהותי נוסף.
בסמוך לאחר פטירת אב המשפחה, הסתלק אחד האחים מזכויותיו בקרקע לטובת האח השני. התוצאה של הסתלקות זו, שכבר לפני כ- 30 שנה נרשמו בטאבו מלוא הזכויות במקרקעין ע"ש אח אחד מבין שניים. כמו כן, בין האחים לא נחתם או נערך (משך כל השנים בחלפו) מסמך כלשהו הקובע כי הבעלות בקרקע תהא באופן שונה מן הרישום בטאבו.
והנה, בחלוף כ- 30 שנה (בהם הדברים התנהלות על מי מנוחות) נתגלה סכסוך בין האחים – האח שאינו רשום כבעלים בקרקע טען שהיא גם שלו. מנגד, האח שהנו בעלים הרשום בטאבו טוען שהיא כולה שלו – בדיוק כפי שרשום מזה 30 שנה בטאבו.
מחלוקת זו בין האחים הועברה תחילה להליך בוררות, ואולם הליך בוררות זה לא הושלם בשל חוסר שיתוף פעולה של האח שעל שמו רשומות הזכויות בקרקע. כמו כן, כעבור זמן קצר נוסף נפטר האח שדרש לקבל לידיו בחזרה את הזכויות במקרקעין.
במצב דברים זה, הגישו יורשי האח שנפטר (אלמנתו ובנו) תביעה לביהמ"ש לענייני משפחה בחדרה (באמצעות עו"ד אור גל-און) במטרה להכיר בהם (כיורשי האח המנוח) כבעלים של הזכויות במקרקעין.
גם בהליך משפטי זה טען מצדו האח שעל שמו רשומה הקרקע כי הוא מתנגד ומתכחש לזכויות אחיו. לטענתו, הקרקע רשומה על שמו מזה כ- 30 שנה בטאבו, בין האחים לא נחתם מעולם כל הסכם שמסדיר באופן אחר את הזכויות, ולכן הקרקע היא שלו בלבד. אותו אח הסביר שאחיו הסתלק בזמנו (לפני כ- 30 שנה) מן הזכויות במקרקעין בשל התחשבנות כספית שהיתה ביניהם.
כאמור, ביהמ"ש לענייני משפחה – בצעד חריג יש לומר - לא קיבל טענות אלו של האח הרשום כבעלים בטאבו. ביהמ"ש קבע שחרף שבין האחים לא נערך הסכם בכתב המסדיר את הזכויות בקרקע, בפועל הונחו בפניו פיסות שונות של מידע וראיות (שנפרסו על פני 30 שנות התנהלות משפחתית) מהן עלה כי הרישום בטאבו אינו משקף בהכרח את אופן הבעלות במקרקעין.
בפני ביהמ"ש הונחו (בין היתר) ראיות בדבר הגורם שעשה שימוש בקרקע לאורך השנים, ראיות בדבר הסכמה משולשת שנתקיימה בין שני האחים ואביהם (טרם פטירתו) לגבי אופן חלוקת הזכויות בקרקע. בפני ביהמ"ש הוכח שגרסאותיו וטענותיו של האח שרשום כבעל הזכויות, הינן טענות הסותרות האחת השנייה ואינן מתיישבות זו עם זו. בפני ביהמ"ש הוצגו פיסות מידע מתוך הליך הבוררות הקצר שהתנהל בין האחים, במסגרתו הניח האח הרשום כבעל הזכויות מס' גרסאות הסותרות את אלה שהניח בפני ביהמ"ש.
בסופו של דבר, ביהמ"ש קיבל את טענות התובעים לפיה האח המנוח שויתר כביכול על הזכויות לפני כ- 30 שנה, הלכה למעשה הפקיד את זכויותיו בנאמנות בידי אחיו (חרף שאין כל מסמך שמסדיר זאת). אותה נאמנות נבעה מסיבות שונות, כגון חשש של אותו האח שויתר כביכול על הזכויות, כי הוא עלול לאבד את הזכויות מכוח בעיות כלכליות או משבר בחיי הנישואין וכדו'.
כלומר הוכח כי האח שמחזיק את הזכויות על שמו מזה כ- 30 שנה, עושה זאת בנאמנות עבור אחיו, וכיום עליו להשיב הזכויות ליורשי אחיו שנפטר – לאלמנתו ובנו של אחיו.
"ביהמ"ש לענייני משפחה אימץ בפסק דינו עיקרון חשוב לפיו במסגרת יחסים פנים משפחתיים לא תמיד מוסדרים הדברים בצורה פורמלית, באמצעות הסכמים ברורים בכתב, ולפיכך לא פעם בעלות האמת בזכויות (כולל זכויות מהותית), הינה שונה באופן מהותי מהאופן בו רשומות הזכויות בפועל " ציין עורך דין אור גל-און, מטעמם של יורשי האח המנוח שתבעו לקבל את הזכויות בקרקע. עו"ד גל-און הוסיף כי: "באמצעות הנחת וחשיפת שלל הראיות בתיק, הוכחה בפני ביהמ"ש תמונת מבט בדבר הסכמות האמת הפנים משפחתיות, באופן שהוביל למסקנה כי במקרה זה הוחזקו הזכויות במעין נאמנות עבור אותו אח שויתר כביכול על זכויות לפני כ- 30 שנה. ביהמ"ש העדיף לדלות מן הראיות את עובדות האמת בדבר טיב מערכת היחסים וההבנות הפנים משפחתיות, על פני הסתמכות אך ורק על אופן רישום הזכויות בטאבו. התוצאה, בסופו של דבר נעשה צדק חלוקתי של ממש בתוך התא המשפחתי הספציפי."