Coface BDI: מצב המשק הישראלי והאתגרים לשנת 2025
Coface BDI: מצב המשק הישראלי והאתגרים לשנת 2025
המשק הישראלי עומד בפני מציאות עסקית מאתגרת ביותר, הכוללת אי-וודאות כלכלית ואתגרים בזירה המקומית והבינלאומית. "המלחמה טרם נסתיימה בדרום ובצפון ונמשכת למעלה משנה ורק בימים האחרונים אנו עדים למה שנראה כמו נפילת השלטון בסוריה על ידי קבוצות מורדים כאשר הדריכות בישראל בשיאה לנוכח האיומים השונים", כך אומר אלן עמיאל, מנכ"ל Coface BDI בטור מיוחד לסיכום השנה החולפת ומבט לשנה החדשה
המלחמה במספר חזיתות בו-זמנית בשנה החולפת הקשתה על התנהלות המשק עם תחושת החירום והשיבושים בשגרת החיים. הדבר הביא להמשך הפגיעה באמון המשקיעים שהחלו להדיר רגליהם מישראל כבר בתחילת שנת 2023 עם פרסום צעדי הרפורמה המשפטית, כאשר בענף ההייטק נרשמה ירידה משמעותית בהשקעות. נראה כי למרות המצב הבעייתי, המשק מצליח לתפקד תחת שגרת מלחמה, ובהתאם הבורסה המקומית הציגה ביצועים מרשימים עם עליות במדדים השונים. למשל, מדד ת"א 125 רושם מתחילת 2024 תשואה של למעלה מ-24%, נתון גבוה ממרבית המדדים המובילים בעולם ומעט נמוך ממדד ה-S&P 500 האמריקאי אשר רושם מתחילת השנה תשואה של כ-28%. כמו כן, הירידה באיומים בצפון בשבועות האחרונים לצד אופטימיות זהירה להפסקת אש בעזה ועסקת חטופים, תורמים לחיזוק השקל ביחס ליתר המטבעות הזרים ביניהם, הדולר והאירו.
2025 - שנת מבחן למשק הישראלי, עם נקודת פתיחה מאתגרת
שנת 2025 היא שנת מבחן וצפויה להיות מאתגרת במיוחד לאחר למעלה משנה של מלחמה. המשק הישראלי נכנס לשנה זו עם אי-וודאות רבה ונקודת פתיחה בעייתית. האתגרים המקומיים והבינלאומיים משפיעים על התחזיות הכלכליות לשנה זו וכוללים: דירוג אשראי נמוך וירידה בהשקעות, גידול בצרכי המימון של הממשלה, סביבת ריבית גבוהה, מחסור חריף בעובדים בענפי הבנייה והחקלאות, גזירות כלכליות העומדות הצפויות להיכנס לתוקף בשילוב עם יוקר מחיה והמשך עליות מחירים הצפויים להביא לירידה בביקושים ועוד. המלחמה המתמשכת, חוסר הוודאות בשווקים הגלובליים, סיכוני אקלים מתגברים ועוד, מוסיפים לקושי בניהול הכלכלה הלאומית.
שנת 2024 מסתיימת עם כ- 60 אלף סגירות של חברות ועסקים, בהשוואה לממוצע של כ- 40 אלף בשנים של שגרה. לאור מצבם של עסקים רבים שנמצאים בקשיים, כבר עתה ניתן להעריך ששנת 2025 תסתיים גם היא עם מספר סגירות גבוה באופן משמעותי מתקופות שגרה. עיקר הפגיעה נרשם בקרב העסקים הקטנים והבינוניים, בשל היעדר הון עצמי וחוסן פיננסי להתמודדות עם מצבי משבר. עסקים אלו מתמודדים עם מציאות עסקית מורכבת הכוללת התייקרות בעלויות המימון, תחרות חריפה, ירידה בהיקפי הפעילות, קשיים רגולטוריים ועוד. התגברות הסיכונים והקשיים בעולם העסקי הביאו לכך שכיום עסקים במרבית תחומי הפעילות במשק נאלצים להסתפק במרווחים קטנים יותר לצד גידול בהוצאות כאשר ההישרדות לאורך השנים אינה קלה כבעבר.
מגמת הרעה במדד הסיכון - על הפגיעה בענפי הבנייה, החקלאות, השירותים והתיירות
על רקע המצב, ישנה מגמת הרעה במדד הסיכון של המשק הישראלי. דירוג הסיכון של CofaceBDi, אשר משמש חברות רבות במשק, לרבות המערכת הבנקאית וחברות ביטוח אשראי מחו"ל, מראה כי רמת הסיכון במשק עלתה וענפים רבים נפגעו, ביניהם מגזר הבנייה לצד ענפי פעילות קשורים ביניהם קרמיקה, אלומיניום, חומרי בניין ועוד.
ענף הבנייה מצוי במשבר ומתמודד עם מחסור חריף בכוח אדם אשר הביא לירידה בקצב הבנייה ועיכובים במסירת דירות לצד התייקרות משמעותית בתשומות הבנייה וסביבת ריבית גבוהה אשר הביאו לשחיקת הרווחיות ועלייה ברמת הסיכון בענף. בסיכום 2024 מספר הקריסות של קבלני בנייה ותשתיות צפוי לעמוד על כ-700-750 קריסות, גידול של למעלה מ- 10% ביחס ל-2023 שגם כן לא האירה פנים לענף. במהלך 2024 חלה התאוששות בעסקאות לרכישת דירות, בעיקר של דירות חדשות, בחסות מבצעים והטבות שהוצעו לרוכשים, ביניהם דחיית מרב התשלום למועד האכלוס (מבצעי 80/20 או 90/10), ביטול ההצמדה למדד מחירי תשומות הבנייה ותוספות במפרט הדירה. יחד עם זאת, מבצעים אלו כוללים דחיית חלק עיקרי בתשלום לקבלן או בהחזרי קרן המשכנתא ובכך מגדילים את החשיפה של הקבלנים והרוכשים לסיכונים בשוק, ביניהם סביבת הריבית והשינוי בערך הדירות.
מגזר נוסף שנפגע הוא מגזר החקלאות אשר חלק לא מבוטל ממנו ממוקם בסמוך לאזורי הלחימה וסובל ממחסור בכוח אדם, כאשר בשנה החולפת שטחי חקלאות בדרום ובצפון היו סגורים לתפעול וחלקם עדיין סגורים מעצם היותם סמוכים לאזורי הלחימה, מה שהביא לירידה בתוצרת החקלאית, לעליית מחירים בשווקים המקומיים ולהגברת התלות ביבוא.
מגזר השירותים נפגע אף הוא וכולל ירידה בהיקפי הפעילות בענפי שירותים רבים, ביניהם שירותי בידור ופנאי, הובלות, בתי קפה ומסעדות, אשר נמצא בכותרות באופן תדיר עם פרסומים על מסעדות ותיקות שנסגרות. כמו כן, ענף התיירות והאירוח וכן ענפים הקשורים לתיירות נפגעו באופן משמעותי עם ירידה חדה במספר התיירים על רקע המלחמה ואזורי תיירות שהיו סגורים במשך כל השנה. נראה כי בשנה הקרובה צפויה התאוששות הדרגתית עם הסרת האיומים השונים.
הוצאות הממשלה גדלו - והגזרות הכלכליות הגיעו בעקבותיהן
המלחמה הגבירה את הוצאות הממשלה, מה שמוביל לצורך בקיצוצים וגזרות כלכליות כואבות למשקי הבית, ביניהם: העלאת המע"מ, חשמל, מים, ארנונה, מס בריאות וביטוח לאומי. הממשלה נדרשת לפעול בתקציב מצומצם יותר, ולצמצם את התמיכה החברתית וההשקעות הציבוריות כדי להתמודד עם ההוצאות הגדולות של הביטחון. תקציב המדינה לשנת 2025 מתוכנן לכלול קיצוצים במגוון תחומים, כולל חינוך, רווחה, ובריאות, מה שעשוי להשפיע על השכבות החלשות ולהגביר את הפערים החברתיים.
רמות הריבית והאינפלציה עלו, והגזרות הכלכליות מקטינות את ההכנסה הפנויה ומקשות על משקי הבית. ההשפעות הכלכליות של האינפלציה כוללות ירידה בכוח הקנייה והעלאת מחירים. הפגיעה בכוח הקנייה מובילה לירידה בצריכה הפרטית ולהחמרת המצב הכלכלי במשק. נוסיף כי צפויה עלייה באירועים של פיגורים בתשלומים ותביעות משפטיות על רקע הקושי של עסקים לעמוד בהתחייבויותיהם לנוכח עלויות המימון הגבוהות.
התחזית של בנק ישראל – צמיחה מתונה בשנים הקרובות
בנק ישראל צופה צמיחה מתונה בשנים הקרובות, עם אי-ודאות גדולה בשל המצב הביטחוני והכלכלי. התחזית כוללת חשש מפני האטה בצמיחה הכלכלית והמשך ההשפעות השליליות של המלחמה. בנוסף, קיימת דאגה מההשפעה של הגזרות הכלכליות והקיצוצים התקציביים על הצמיחה. תחזית בנק ישראל לשנת 2025 עומדת על צמיחה של 3.8% וארגון ה-OECD פסימי יותר וצופה צמיחה של 2.4% בלבד, בין היתר בשל גידול משמעותי בהוצאות הממשלתיות בשיקום תשתיות, צרכי מלחמה, סיוע לעסקים ועוד.
בשנה החולפת דירוג האשראי של ישראל ספג מהלומה מצד סוכנויות דירוג האשראי הבינלאומיות, על רקע הימשכות המלחמה, המצב הפוליטי והחשש מהסלמה אזורית. התחזית מצד גופי הדירוג שלילית, אולם הפסקת האש הנוכחית בצפון מביאה אופטימיות מסוימת. דירוג האשראי משפיע על היכולת של המדינה לגייס הון ולנהל את החוב הציבורי לצד התייקרות בעלויות המימון.
הצעדים ההכרחיים לביצוע – העברת תקציב אחראי, פעולות שיקום ושיתופי פעולה
ישנם מספר צעדים חשובים שיש לנקוט על מנת להביא להתאוששות וצמיחה בשנים הקרובות ובראשם הצורך בהעברת תקציב אחראי תחת הבנה של הצרכים החיוניים למשק הישראלי ואלו שיביאו לצמיחה והתאוששות מהירה. בנוסף, על הממשלה לנקוט בצעדים לשיקום ישובים, תשתיות ותחבורה, קיצור וייעול הליכים בירוקרטיים, הקלות בכניסת עובדים זרים על מנת להגדיל את כוח העבודה, הגדלת שיעורי התעסוקה של אוכלוסיות חלשות, מאבק יסודי בהון השחור, יצירת שיתופי הפעולה עם מדינות נוספות בתחומי טכנולוגיה ומערכות ביטחוניות, וכן עידוד הייצור המקומי כלקח מהחרם הטורקי. פעולות אלו, לצד יציבות שלטונית, צפויים להחזיר את אמון חברות דירוג האשראי והמשקיעים במשק הישראלי.
לסיכום, בשנת 2025 המשק הישראלי עומד בפני מגוון אתגרים וסיכונים, כולל עלייה בהוצאות הממשלתיות, מצוקת כוח האדם, המלחמה במספר חזיתות, וירידה באמון הציבור והמשקיעים. ענפים רבים במשק סובלים מקשיים, וסגירת עסקים היא בעיה חמורה שמאיימת להמשיך בשנה הקרובה.
באמצעות גישה פרואקטיבית, השקעות חכמות ותמיכה ממשלתית מגוונת, יש לישראל את הכלים והיכולות לחזור לצמיחה כלכלית ולשיקום המשק בשנים הקרובות. האתגרים הם רבים, אך האפשרויות לפתרון וצמיחה הן בהחלט קיימות וישנה תקווה שתקופת אי הוודאות תתחלף בהזדמנויות עסקיות, מימוש תכניות ארוכות טווח וצמיחה מחודשת.
