שוויו הכלכלי של המזון האבוד בישראל לשנת 2021 נאמד בכ – 21.3 מיליארד שקלים, המהווים כ – 1.4% מהתוצר הלאומי, של מי האחריות?
שוויו הכלכלי של המזון האבוד בישראל לשנת 2021 נאמד בכ – 21.3 מיליארד שקלים, המהווים כ – 1.4% מהתוצר הלאומי, של מי האחריות?
הדו"ח הלאומי לאובדן מזון והצלת מזון בישראל, מפורסם זו השנה השביעית ע"י ארגון לקט ישראל, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה שנכתב על ידי חברת BDO, חושף כי סך היקף אובדן המזון בישראל לשנת 2021 עומד על 2.6 מיליון טונות, בשווי של כ- 21.3 מיליארד שקל. סך האובדן מהווה כ – 37% מהיקף ייצור המזון בישראל, כאשר מתוכם, אובדן המזון בר ההצלה, הראוי למאכל, עומד על היקף של מעל 1 מיליון טונות ובשווי של כ – 7.5 מיליארד שקלים.
עליית מחירי המזון העולמית כתוצאה מהפלישה הרוסית לאוקראינה וכן מחסור בסחורות כתוצאה מאירועי אקלים קיצוניים משפיעים על כלכלות העולם ומחדדים את הצורך ההולך וגובר בהצלת מזון.
בישראל שבה ההוצאה על מזון גבוהה יחסית בהשוואה בינלאומית, אובדן מזון מהווה את אחד המרכיבים המשפיעים על יוקר המחייה: הן מתוך ההוצאה העודפת על מזון והן מתוך השפעת האובדן על התייקרות המזון. ההשפעה הכוללת על יוקר המחייה הינה תוספת עלות של 6,900 ₪ למשק בית בשנת 2021 במקטע הצריכה הביתית.
בנוסף, משבר האקלים והמחויבות של ממשלת ישראל להפחתת פליטות גזי החממה מדגישים את הצורך בהקטנת אובדן מזון והצלת מזון ככלי מדיניות גם להקטנת פליטות גזי החממה.
מניעת אובדן מזון והצלתו, מהווים כלים כלכליים וסביבתיים חשובים למימוש החלטת ממשלה 171 מיולי 2021 להפחתה בשיעור של 71% בכמות הפסולת המוטמנת עד שנת 2030. לפי ממצאי הדו"ח, בשנה האחרונה נזרקו לפח 2.6 מיליון טונות עודפי מזון כאשר, הנזק הסביבתי כתוצאה מאובדן מזון נאמד על ידנו ב-3.6 מיליארד ₪.
הדו"ח, המתבסס על המודל הכלכלי לענף המזון של BDO, כולל מחקר מקיף ומפורט של היקף אובדן המזון לסוגיו בישראל, וחושף את פוטנציאל ההצלה בכל אחד משלבי שרשרת הערך של ייצור המזון, ואת העלויות הסביבתיות של אובדן המזון בכל שלב.
ממצאי הדו"ח מצביעים על כדאיות גבוהה להצלת מזון, מההיבט הכלכלי, החברתי והסביבתי. כל שקל המושקע בהצלת מזון מאפשר להציל מזון בשווי ישיר של 3.6 ₪ לק"ג. בתוספת ההשפעות הסביבתיות כל שקל המושקע בהצלת מזון מייצר ערך כלכלי של 4.3 ₪ למשק הלאומי.
הדו"ח הנוכחי כולל פרק מיוחד ומורחב ובו השוואה בין-לאומית אודות אובדן מזון לנפש וכן מדיניות להצלתו והוא נכתב בשיתוף מחקר אטלס אשר נערך על ידי הקליניקה למדיניות ומשפט מזון של בית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד (FLPC) ורשת בנקי המזון העולמית (GFN).
מן ההשוואה עולה כי בעיית אובדן המזון אינה ייחודית למשק הישראלי, וכי היקף האובדן בישראל הינו בסדר גודל דומה לזה שבמדינות מפותחות בעולם. קיימים כלי מדיניות שונים במטרה להקטין את אובדני המזון, ועל ישראל לגבש מדיניות ממשלתית סדורה לעידוד הפחתת אובדן מזון ואימוץ כלים מתקדמים, כך שישראל תוכל לממש את הפוטנציאל להפחתת אובדן מזון והצלתו תוך צמצום אי-השיווין ואי-הביטחון התזונתי בקרב אוכלוסיית המדינה.
מבין 18 מדינות שנבחנו במדד מדיניות תומכת לצמצום אובדן מזון והצלתו בדו"ח זה, ישראל מדורגת במקום האחרון, מה שמעיד כי נדרש שינוי בסדרי העדיפויות בישראל, ורתימת כלל הגורמים הממשלתיים לכך.
גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל: מיקומה של ישראל במקום האחרון ביישום כלי מדיניות לצמצום אובדן ובזבוז מזון אינו מפתיע ומעורר דאגה אמיתית. בשש השנים האחרונות פרסם לקט ישראל דו"ח מסודר, החתום על ידי המשרד להגנת הסביבה ובתמיכה בנתונים של משרד החקלאות, המתריע על היקפי המזון הנזרקים לפח מדי שנה. במציאות שבה לא רק למעלה
מ – 20% מאוכלוסיית המדינה מצוי במחסור, אלא שהעולם כולו מתמודד עם משברי אקלים, מלחמות ופנדמיות שמערערים את כל מה שידענו על עתודות וביטחון המזון, הגיע הזמן לשינוי יסודי ומהיר בסדרי העדיפויות בישראל, שיובל על ידי לא פחות מראש ממשלת ישראל ויציב את הצלת עודפי המזון בראש.
היתרון הגדול בהצלת מזון הוא היכולת המיידית שלו גם לסגור את פער חוסר הביטחון התזונתי כולו בישראל ברבע מהתקציב, וגם לייעל ולמנוע בזבוז משאבי טבע וייצור ולסייע בהפחתת פליטות ומזהמים. איפה נשמע דבר כזה, שפתרון יהיה יעיל וטוב בכל מובן – כלכלי, חברתי, סביבתי, בריאותי, אבל הממשלה תדלג מעליו באדישות? אין לנו את הפריבילגיה הזו יותר. העולם כולו, מצוי במשבר ובאיום ממשי כבר היום, וזהו צו השעה לפעול עכשיו ולנקוט בצעדים יעילים לצמצום אובדני המזון והצלת המשאבים הקיימים. ישראל חייבת לצאת מהאדישות ולתרום מיידית לצמצום המשבר
אודות לקט ישראל: לקט ישראל הינו ארגון הצלת המזון הלאומי של ישראל והארגון היחיד העוסק בהצלת מזון. חזונו של הארגון הוא הצלת כל עודפי המזון הראויים למאכל והעברתם לאוכלוסיות חסרות ביטחון תזונתי בישראל. בשנת 20021, הארגון אסף כ – 25 אלף טונות ש תוצרת חקלאית הנתרמה על ידי חקלאים וכן, כ – 1.7 מיליון ארוחות מבושלות שנאספו מבסיסי צה"ל, בתי מלון, חברות הסעדה והועברו לכ – 223,000 נזקקים מדי שבוע באמצעות כ – 250 עמותות, ארגונים ורשויות בכל רחבי ישראל.
