מכללת קיי מובילה את המהפכה הטכנולוגית בעולם החינוך וההוראה ויוצרת גשר בין המגזרים
מכללת קיי מובילה את המהפכה הטכנולוגית בעולם החינוך וההוראה ויוצרת גשר בין המגזרים
מחוקר קרימינולוגיה מוביל למחנך חדשני: פרופ' אריה רטנר מנווט את מכללת קיי דרך אתגרי הנגשת ההשכלה הגבוהה בישראל של ימינו, שילוב טכנולוגיות מתקדמות בהוראה וקידום חיים משותפים בנגב ובישראל כולה
פרופ' אריה רטנר, נשיא המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע, הגיע לתפקידו עם ניסיון עשיר של למעלה מ-40 שנה בעולם האקדמי. לאחר קריירה באוניברסיטת חיפה ובמוסדות אקדמיים בחו"ל כפרופסור לקרימינולוגיה ומשפט פלילי, בחר רטנר להתמודד עם אתגר חדש בעולם החינוך והכשרת עובדי הוראה.
"כשפנו אליי להציג את מועמדותי, חקרתי והבנתי שהאתגר גדול מאוד ואף כפול." לדבריו, "ראשית, מדובר על מכללה הנמצאת בלב הפריפריה הדרומית, מוקפת באוכלוסייה מוחלשת, כגון אוכלוסיית הבדואים, שההשכלה הגבוהה לא היתה נגישה עבורה בצורה מספקת". שנית, אומר פרופ' רטנר, "הבנתי שמוסדות ההכשרה האקדמיים חייבים להטמיע את הטכנולוגיות החדשניות ביותר בהכשרה ובבתי הספר, כדי שהמורים והמורות יוכלו לקבל ולהקנות את הכלים הרלוונטיים ביותר לימינו".
לדברי פרופ' רטנר, "מכללת קיי היא מיקרוקוסמוס של עולם הכשרת עובדי ההוראה, המקרין על המתרחש במערכת החינוך. מדינת ישראל אינה נותנת את הדעת מספיק לשאלה כיצד להפוך את מקצוע ההוראה לרלוונטי ואטרקטיבי יותר. מעבר לכך, אין השקעה מספיקה בתכנון ואסטרטגיה כיצד לבנות את הכיתה של המחר, מבחינת טכנולוגיות ושיטות לימוד."
AI, VR ו-Immersive – מכללת קיי פורצת דרך בהטמעת טכנולוגיות מתקדמות בחינוך והוראה
אחד מעמודי התווך אותם מקדם פרופ' רטנר בתפקידו הוא הטמעת טכנולוגיות מתקדמות בעולם החינוך וההוראה. "כולנו יודעים שההוראה והחינוך של המחר נמצאים בבינה מלאכותית ואמצעים טכנולוגיים מתקדמים. אנחנו מקימים בימים אלה צוות לפיתוח סימולטורים וסימולציות אינטראקטיביים. גם בתוך המכללה, המרצים יוכלו לעשות שימוש בסימולציות שונות מול הסטודנטים ולתת להם לחוות כבר בשלב מוקדם של הלימודים מה המשמעות של לעמוד לפני כיתה וללמד שיעור בתחום ידע כל שהוא". החוויה היא גדולה עד כדי כך, אומר פרופ' רטנר, "כך שגם המרצה הטוב ביותר לא יוכל לספק אותה לסטודנטים או לתלמידים. הכל מוצג בתלת מימד, כמעט כמו במציאות בצורה ויזואלית מאד מתקדמת, תוך שימוש בבינה מלאכותית, ההופכת את החוויה לכמעט מושלמת כמו במציאות".
בנוסף, פרופ' רטנר מתאר את 'הכיתה האופפת(Immersive) ' כדוגמה לטכנולוגיה חדשנית. "תלמיד מוצא את עצמו בין 3 קירות, בתקרה מותקנת מערכת של מקרנים שמקרינה על הרצפה ועל הקירות, והתלמיד יכול לגשת, ללחוץ על הקיר, ונפתח בפניו עולם שלם. אפשר ללמוד היסטוריה, או להיכנס לתוך המערכת הקרדיו-וסקולרית. מדובר בחוויה תלת-מימדית ששום ספר ושום אתר אינטרנט לא יכולים להקנות."
במבט לעתיד, "אני שואף שהמכללה תהפוך למרכז לפיתוח וקידום טכנולוגיות בעולם החינוך וההוראה במדינת ישראל כולה," מדגיש רטנר. "אנחנו שוקדים היום על פיתוח הכיתה של המחר".
אחד היעדים המרכזיים של המכללה - הנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסייה הבדואית
אחד האתגרים המרכזיים שפרופ' רטנר מדגיש הוא הנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסייה הבדואית. "מדובר בסוגיה מאוד עדינה ולכן מאתגרת במיוחד," הוא מסביר. "אנחנו רוצים מצד אחד לבחור את האנשים בקפדנות ולקחת את הטובים ביותר. מצד שני, המכללה ניצבת בפני מילוי מכסות והרצון להגדיל את מספרי הסטודנטים במכללה".
אחד החסמים הגדולים ביותר בדרכם של בני העדה הבדואית להשכלה גבוהה הוא מחסום השפה. פרופ' רטנר מספר כי "אחד מהדברים ששילבתי בחזון שלי, הוא הקמה של 'אקדמיה לשפה העברית', המתקיימת בשנה לפני תחילת הלימודים, מתוך מטרה לרכוש שפה עברית המתאימה לעבודה במערכת החינוך הכללית." פרופ' רטנר מדגיש כי "שפה היא גשר להשתלבות בחברה. בחברה היהודית יש מחסור במורים, בבדואית והערבית יש עודף, כך שיש פוטנציאל לשלב את המורים ממגזרים אלו במגזר היהודי. אם נצליח לשפר את כישורי השפה שלהם, הם יוכלו להשתלב בצורה מכובדת במערכת החינוך וכל הצדדים יפיקו תועלת."
המכללה פועלת גם באופן ספציפי להעצמת נשים מהמגזר הבדואי, דרך תכנית ייחודית ללימוד הוראת חינוך גופני ותכנית ללימודים אקדמיים למטפלות לגיל הרך, המשלבת לימודים ועבודה. "נשים במגזר הבדואי עשויות לחוות התנגדות מצד הקהילה בכל הנוגע להתקדמות והשכלה אקדמית", אומר פרופ' רטנר, "כך שלתכניות אלו יש מרכיבים של מנהיגות, העצמה נשית ורכישת ידע". בטקס סיום שנה א' של התכנית להוראת חינוך גופני, פרופ' רטנר מספר כי "ראיתי את הגאווה בעיניים שלהן. הן גאות ואנחנו גאים אף יותר".
צמיחה בסביבה מאתגרת
למרות האתגרים והירידה הכללית בביקוש ללימודי הוראה בשנים האחרונות, מכללת קיי נמצאת במגמת עלייה מתמדת. כיום לומדים במכללה כ-2,300 סטודנטיות וסטודנטים במסלולים אקדמיים, ועוד למעלה מ-2,000 מורים ומורות המגיעים להתפתחות מקצועית. כ-45% מהסטודנטים מגיעים מהחברה הבדואית.
פרופ' רטנר מדגיש כי "חלק מהייעוד שלנו, בנוסף לייעוד האקדמי של הנחלת ידע והשכלה גבוהה, הוא קידום חיים משותפים ורב-תרבותיות. אנחנו מנסים לחגוג ולציין חגים במשותף, יש מקהלה משותפת של כלל המגזרים. אלו דברים שללא ספק תורמים לחיים המשותפים במדינת ישראל כולה". לאחר שבשנה החולפת נוצרו לא מעט מתחים, הפעלנו עם החזרה ללימודים הרבה מהלכים, תכניות וסדנאות, כדי להרגיע את הרוחות ולחזור יחד לחיים משותפים", מעיד פרופ' רטנר. "עם כל הקשיים של שנת המלחמה, עברנו במכללה שנה שקטה ורגועה".
מחקר ותרומה לחברה
לצד תפקידו כנשיא המכללה, פרופ' רטנר ממשיך לתרום לשיח האקדמי והציבורי. מחקריו עסקו בנושאים מגוונים ורלוונטיים, כגון הרשעת חפים מפשע, שוויון ואי-שוויון במערכת החוק והמשפט בין יהודים וערבים, ואמון הציבור במוסדות החוק והמשפט.
אחד המחקרים המשמעותיים שערך עסק בפשיעה במגזר הערבי. "הנושא ממנו אנחנו מוטרדים כל כך היום - הפשיעה הגבוהה במגזר הערבי - לא החל היום," מסביר רטנר. "כבר בשנות ה-80 ניתן היה לראות פער עצום ברמת הפשיעה בכלל ובעיקר הפשיעה האלימה. אם ייצוגם של ערביי ישראל מבחינה דמוגרפית הוא מעט יותר מ-20% מכלל האוכלוסייה, הרי שבמעגלי הפשיעה ייצוגם מגיע ל-70-80% מסך כל העבירות."
פרופ' רטנר מדגיש כי פתרון בעיית הפשיעה במגזר הערבי דורש גישה מערכתית: "יש צורך בתהליך, בשינוי היחס של מדינת ישראל לאוכלוסייה, השקעה בטיפוח במגזר הערבי, השקעה בחינוך להכרה בשלטון החוק. חברה דמוקרטית מבוססת על שלטון החוק, וכולם צריכים להכיר בכך. מהלך לכיוון שכזה ישפר את האמון של הציבור הערבי במשטרת ישראל ויועיל לכולנו."
