"עוגן יודע גם לייצר תשואה למשקיעים וגם לשנות חיים של אנשים"
"עוגן יודע גם לייצר תשואה למשקיעים וגם לשנות חיים של אנשים"
באמצעות מודל פיננסי חדשני שפיצח את אתגר הפילנתרופיה, הצליח גוף האשראי החברתי עוגן להכפיל את היקף הסיוע שלו לעסקים ולמשקי בית בשנה שחלפה מאז פרוץ המלחמה. שגיא בלשה, מנכ"ל עוגן: "מצאנו את עצמנו בחזית, מספקים מענה לכל מי שהבנקים מתקשים לתת להם פתרונות"
אירועי ה-7.10 והמלחמה הרב-חזיתית המתנהלת מאז הובילו לפגיעה בכל ענפי המשק ובכל חלקי החברה הישראלית. מאות אלפי ישראלים נפגעו באופן ישיר מהמלחמה, פונו מבתיהם, גויסו לשירות מילואים ארוך ועמדו מול פגיעה קשה בענפים שונים במשק המקומי.
הזינוק בצורך לסיוע מצד עסקים קטנים ומשקי בית בישראל התבטא באופן ברור מהנתונים של גוף האשראי החברתי עוגן. ב-13 החודשים שחלפו מאז פרוץ המלחמה ועד כה, היקף ההלוואות שעוגן העניק הכפיל את עצמו לעומת התקופה המקבילה שלפני המלחמה - לסכום של 340 מיליון שקל לעומת 169 מיליון שקל. הזינוק הגדול ביותר נרשם בהלוואות לעסקים קטנים, שצמחו ב-157% מאז תחילת המלחמה, בהשוואה לתקופה המקבילה שלפניה. בנוסף לאשראי החברתי, הוביל עוגן ב-13 החודשים מאז פרוץ המלחמה 2,639 תהליכי ליווי פיננסי למשקי בית, עסקים ועמותות (מלכ"רים).
מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" גייס עוגן סכום כולל של יותר מ-500 מיליון שקל לקרנות האשראי שלו, מתוכו כ-50% מהסכום באמצעות תרומות פילנתרופיות וכ-50% באמצעות פיקדונות אימפקט וקווי אשראי בנקאיים. מאז היווסדו ב-1990, סייע עוגן במתן הלוואות ליותר מ-80 אלף משפחות, עסקים קטנים ועמותות, בהיקף כולל של מעל 2 מיליארד שקל, והניע יותר מ-12 אלף תהליכי ליווי פיננסי. תיק האשראי של עוגן מסתכם כיום בכ-600 מיליון שקל. קרנות האשראי של עוגן מתבססות על מודל מימון ייחודי, המשלב תרומות ממקורות פילנתרופיים, גיוס הון מהנפקת איגרות חוב חברתיות בבורסה ופקדונות למשקיעי אימפקט, יחד עם קווי אשראי בנקאיים.
ועידת עוגן הראשונה – ממשבר לצמיחה
ב-25 בנובמבר נערכה ועידת עוגן הראשונה, שהתמקדה באתגרי המעבר ממשבר כלכלי-חברתי לצמיחה. בוועידה התקיימו מספר מושבים שעסקו בהיבטים משמעותיים המחברים בין פילנתרופיה, אוכלוסיות הנזקקות לסיוע כלכלי וחדשנות פיננסית כגורם מניע לשיקום החברה הישראלית.
במושב 'חדשנות פיננסית לשינוי חברתי' אמר אסף חרל"פ, בעלי כלמוביל ומשקיע אימפקט, בשיחה עם שגיא בלשה, מנכ"ל עוגן, כי "פתרונות פילנתרופים צריכים להיות סוג של אקזיט. או לבנות מודל שוק או שהממשלה לוקחת בעלות. אנחנו 3-4 שנים מתחילת המגמה, ואנחנו רואים שאפשר לעשות כסף ולעשות טוב". בנוגע להשקעות אימפקט אמר חרל"פ: "יש לנו העדפה ברורה ליזמות חברתית עם מודל עסקי חזק ומוכח שיודע לגעת במיליונים ולא רק באלפים, ועוגן זו דוגמה ברורה לכך - ארגון שיודע גם לייצר תשואה למשקיעים, מודלים מתוחכמים של הורדת סיכון, וקודם כל משנה חיים של אנשים שהוא נוגע בהם".
חגי שרייבר, מנכ"ל הפניקס השקעות, אמר בוועידה כי "השתתפנו בהנפקת האג"ח החברתי של עוגן לפני המלחמה, אך לאחר פרוץ המלחמה, חיפשנו דרכים לסייע, והבנו שלסייע באמצעות עוגן זו דרך מאוד נכונה לנו כגוף פיננסי. הצלחנו לבנות מנגנון בו אנחנו נתנו ערבות לבנקים, שסיפקו הלוואות דרך עוגן – כך היה ניתן למנף כל שקל או דולר שהתקבל בתרומה לטובת הלוואות, בהיקף של פי 3-4". יעל ליפמן, משקיעה עסקית וחברתית ויו"ר תוכנית מנט-אור של עוגן, סיפרה כי "כשאנחנו עושים בדיקה לחברות אימפקט, עדיין אנחנו רוצים לראות שיש טכנולוגיה ויש תשואה או סיכוי להחזר כספי. אבל מה שאנחנו אומרים לעצמנו שגם אם החברה לא תצליח, לפחות היא עשתה טוב בעולם, אולי השקיע במחקר, אולי השקיע בה, לקדם את הסביבה וכדומה." אירה פרידמן, בכירה בשוק ההון ומומחית בתחום השקעות אימפקט, הוסיפה כי "במצבים מסוימים נראה את מודל המימון המשולב, גם פילנתרופיה, גם ממשלה, גם משקיעים כלכליים, ולפעמים נראה ליווי - כמו שעוגן עושה מצוין, ונראה לא מעט חדשנות - גם טכנולוגית גם חיתומית." נעמה אור, מנכ"לית SparkIL, חברה בת של עוגן בשיתוף עם הסוכנות היהודית, העידה כי "אנחנו מייצרים סוג של חדשנות פיננסית, גם בהון שמגיע לעסקים הקטנים, אבל גם בערבות ההדדית והחיבור של אוהבי ישראל ויהודים מהתפוצות".
"אני לא מכיר עוד גוף פיננסי-חברתי בישראל שהצליח להכפיל את היקף הסיוע שלו בשנה החולפת"
בכל הנוגע להתפתחויות בפעילות של עוגן מאז פרוץ המלחמה, אומר שגיא בלשה, מנכ"ל עוגן, כי "אנחנו חווים גלי ביקושים אדירים, במיוחד מצד עסקים קטנים ומשקי בית שנקלעו לסיטואציות קשות". לדבריו, "אני לא מכיר עוד גוף פיננסי-חברתי בישראל שהצליח להכפיל את היקף הסיוע שלו בשנה החולפת. כל זאת בנוסף לזינוק בביקוש לליווי פיננסי על ידי המנטורים המתנדבים שלנו, שהעניקו 67 אלף שעות של ליווי בשנה החולפת".
לדברי בלשה, הפניות הרבות אל עוגן מאז תחילת המלחמה כוללות גם משקי בית רבים מהמעמד הבינוני. "גם לפני המלחמה, עשירונים 5-7 התקשו מאוד לגמור את החודש. עשירונים 6-7 הם הצווארון הכחול, המעמד העובד, בעלי עסקים קטנים שצריכים עזרה בדברים מסוימים", הוא מסביר. במהלך המלחמה, "עזרנו לכולם, מכל העשירונים - מפונים, חקלאים ועסקים קטנים בפריפריה, נפגעי מלחמה, מילואימניקים, אנשים עם דירוג אשראי נמוך, משפחות חד-הוריות, מקרים רפואיים ועוד", אומר בלשה.
בין הקורונה למלחמה: שתי תקופות שיא בפעילות עוגן
במבט אל השנים האחרונות, בלשה אומר כי "שתי תקופות השיא שלנו מהתקופה האחרונה – הקורונה והמלחמה - מראות שבתנאים קשים של משבר, המערכת הפיננסית והבנקאית בישראל מתקשה לתת מענה לנפגעים. הסיבה לכך ברורה - המערכת הבנקאית יכולה להרשות לעצמה לקחת פחות סיכונים, ומי שנפגע במשברים לאומיים הוא קודם כל עסקים קטנים ומשפחות בפריפריה. בהתאם, מצאנו את עצמנו בחזית, מספקים מענה למי שלבנקים קשה יותר לתת פתרונות".
עם זאת, לדבריו, "בעוד שבקורונה נפגעו בעיקר עסקי מזון וקמעונאות, במלחמה נפגעו בהתחלה עסקים המשיקים לתחום הבנייה, ולאחר מכן גם קמעונאים, ענף התיירות, מסעדות ומזון". מצד העמותות (מלכ"רים שגם להם מעניק עוגן אשראי), אומר בלשה: "היה יותר ביקוש בקורונה מאשר במלחמה, בעקבות תרומות של מיליארדי דולרים שהגיעו לעמותות לאחר 7.10". מה שאפיין את הפניות של העמותות בשנה החולפת, לדבריו, "הוא הצורך בליווי ספציפי וממוקד, בעקבות שינוי בפעילות בעקבות המלחמה אשר דורש הסתגלות והטמעה של דרך התנהלות חדשה".
גם העסקים הקטנים, "שבימים כתיקונים מקבלים מנטור לתהליך של שנה וחצי, פנו אלינו ואמרו שאין להם את הזמן לתהליך מעמיק שכזה. כדי לספק להם מענה שיעזור להם לעבור את התקופה, הקמנו תכנית חדשה של שלושה חודשים עם מנטורים נקודתיים".
3 צפייה בגלריה
אסף חרל"פ, בעלי כלמוביל, משוחח עם שגיא בלשה, מנכ"ל עוגן, בוועידת עוגן
(צילום: רונן טופלברג, יח"צ עוגן)
מודל ייחודי מאפשר גיוס הון מוסדי עם רשת ביטחון ומינוף כספי הפילנתרופיה
המקור להיקף ההלוואות המשמעותי שסיפק עוגן מאז תחילת המלחמה, נובע מהמודל הייחודי והחדשני של הארגון. בניגוד לעמותות המגייסות מפילנתרופיה בלבד, או הגופים הפיננסים אשר המגייסים בשוק ההון, "עוגן היא שעטנז, הפועל על בסיס מודל של Blended Finance המערבב בין כספים משוק ההון לפילנתרופיה", מספר בלשה.
עוגן הצליח לגייס מאז תחילת המלחמה חצי מיליארד שקל, "מחצית מהכסף הגיע מפילנתרופיה ומחצית מקווי אשראי מהמערכת הבנקאית - בנק הפועלים ובנק דיסקונט", מספר בלשה.
קווי האשראי סופקו באופן יחסית בטוח מצד הבנקים, "משום שהפילנתרופיה מהווה כרית ביטחון עבורם, עבור הלוואות מהסוג שעוגן נותנת במלחמה. באופן שכזה, הסיכון של הבנקים פוחת, והיקפי הגיוס יכולים להיות משמעותיים הרבה יותר".
"גייסנו 150 מיליון שקל בהנפקת האג"ח החברתית הראשונה בישראל"
את היכולת של עוגן לספק הלוואות כבר בתחילת המלחמה, בלשה משייך לצבירת הון של 150 מיליון שקל שגויס במהלך 2023 באמצעות הנפקה של איגרות חוב חברתיות, הראשונות מסוגן בישראל, שנסחרות בבורסת תל אביב.
"בין המשקיעים בהנפקת האג"ח של עוגן אפשר למצוא גופים מוסדיים כמו הפניקס, מור ואקסלנס, לצד משקיעים פרטיים שמקבלים תשואה טובה ומתאימה לשוק", מעיד בלשה. המודל שעוגן בנה משרת את כל הצדדים, לדבריו. "המוסדיים מרגישים ביטחון מלא בהשקעה, משום שהפילנתרופים מכסים עד 17% כשל פירעון, כאשר לעוגן יש נתון היסטורי של 1% בלבד כשל פירעון. באופן שכזה, הגוף המוסדי לא רואה סיכון גדול, ומקבל תשואה תחרותית. הדירוג שהאג"ח קיבל הוא AA-, המהווה דירוג טוב יותר מהדירוג הנוכחי של אג"ח ממשלת ישראל".
המודל החדשני של עוגן, אומר בלשה, "מאפשר מצב שבו במקום שהמוסדיים ייקחו את כספי החוסכים לפנסיה וישקיעו אותו בענפים לא ממש חברתיים, אנחנו בעוגן מציעים להם השקעת ESG המיועדת למטרות חברתיות בתוך ישראל - כל זאת מבלי שהמוסדיים מוותרים על תשואה.
מבחינת הפילנתרופים, "היתרון שלהם בתרומה לעוגן הוא שהכסף שלהם ממונף. כמות הכסף המושקעת בפועל גדולה פי כמה וכמה מהסכום שהם מקצים למטרה", מסביר בלשה. "יש פילנתרופים מדהימים שעזרו לנו בתקופה האחרונה, וביניהם שרי אריסון, רוברט גוטסמן מניו יורק, ארגון JFNA (הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה), קרן שוסטרמן, פדרציית ניו יורק ועוד. הרבה גופים גדולים ורציניים עזרו לנו, וכמובן לעשרות אלפי הישראלים שקיבלו סיוע מעוגן".
לסיכום, אומר בלשה, "המודל שבנינו ושאותו אנו מחדשים כל הזמן, הוא הסיבה לכך שהצלחנו להכפיל את היקף הסיוע לישראלים בשנה האחרונה. זהו מודל שמקטין את הסיכון ומאפשר הזרמת כסף מהבנקים ומגופים מוסדיים למטרות חברתיות. מדובר בהבעת אמון כוללת מצד כל הגורמים במשוואה".
לפרטים נוספים ובדיקת התאמה לתוכניות עוגן ניתן להתקשר ל- 3309* לאתר עוגן>>
