מתי כדאי לעשות את ניתוח הקטרקט?
מתי כדאי לעשות את ניתוח הקטרקט?
לא מעט אנשים חוששים מניתוח קטרקט, אולם כמו במקרים רפואיים אחרים, הימנעות מהניתוח רק מחמירה את הבעיה ועלולה לגרום לנזקים חמורים יותר בהמשך. ד"ר חגי אביזמר, מנהל יחידת קטרקט במרכז הרפואי ע"ש א. וולפסון בחולון, ומומחה לניתוחי קטרקט וקרנית מסביר מה כולל ניתוח הקטרקט, מתי יש לבצע את הניתוח, מדוע חשוב לאבחן מוקדם את הקטרקט, ומה כוללים החידושים הטכנולוגיים האחרונים בניתוחי קטרקט.
אין מה לעשות, ככל שהשנים עוברות גם האנשים שניחנו בראיה מיטבית עלולים להרגיש שהראיה שלהם נחלשת. אחת הסיבות המרכזיות לכך יכולה להיות קטרקט. "מדובר למעשה בעכירות של העדשה שמתפתחת עם השנים והעכירות המצטברת מתחילה להפריע לראיה", מסביר ד"ר חגי אביזמר, מנהל יחידת קטרקט במרכז הרפואי ע"ש א. וולפסון בחולון, ומומחה לניתוחי קטרקט וקרנית. "אבחון הקטרקט מתבצע על ידי רופא עיניים בבדיקה פשוטה. אם אדם סובל מירידה באיכות הראיה, הראייה מתחילה להיות מטושטשת, ויש קושי בראיה או כפל ראיה. אם קשה לכם לנהוג בלילה והפנסים של המכוניות ממול מסנוורים אתכם, כדאי להיבדק. אם לא תיבדקו, זה יכול גם להגיע למצב שהקטרקט גורם להפרעה באומדן מרחקים ולאיבוד ביטחון, ובאנשים מבוגרים, הוא יכול להוביל לסכנת נפילה עם פגיעה גופנית שעלולה להסתבר כחמורה".
ד"ר אביזמר, איזו בדיקה יכולה לזהות קטרקט, האם יש צורך בבדיקה פולשנית?
"אין צורך בבדיקה פולשנית. מדובר בבדיקה פשוטה המתבצעת אצל רופא עיניים באמצעות מנורת הסדק. לרוב צריך לבצע הרחבת אישונים על מנת לראות בצורה מלאה וברורה האם יש קטרקט מאחורי האישונים".
מדוע חשוב לאבחן מוקדם את הקטרקט?
"כי כולנו רוצים לראות טוב וליהנות מהחיים. אנחנו רוצים ליהנות מסרטים, הופעות, לקרוא, לראות את הנכדים, לטייל, לבקר בתערוכות. מי שצריך לחדש את רישיון הנהיגה שלו, ולא מגיע לחדות הראיה המינימלית לנהיגה, עלול אף לאבד את הרישיון!! במקביל, כאמור, קטרקט מטשטש את הראיה וחושף את המטופל ליותר תאונות. יש עבודות שהראו שאנשים שעשו ניתוח קטרקט חוו פחות תאונות בבית, בהליכה לסופר, בנהיגה וכו'. יכולת ההחלמה שלנו מתאונות גופניות יורדת עם הגיל, וכיוון שקטרקט מופיע לרוב בקבוצת גיל של 65-70 ויותר, אותן תאונות בגילאים האלה עלולות להוביל לנזק תפקודי משמעותי ואף למצב סיעודי. לכן יש חשיבות למצות את פוטנציאל הראיה שלנו, ואם מדובר בקטרקט יש פתרון יעיל להיפטר מהבעיה הזאת. בנוסף לכך, ככל שמזהים את הקטרקט מוקדם יותר, כך הניתוח פשוט יותר.
הזיהוי המוקדם גם יכול לוודא שלא מדובר בבעיה אחרת הקשורה לרשתית, לעצב הראיה, לקרנית, או בעיות לחץ תוך עיני, שללא זיהוי מוקדם עלולות להתפתח ולגרום לנזק בלתי הפיך ומסוכן".
מתי נכון לעשות את הניתוח? האם יש סיכון בניתוח? כיצד הניתוח ישפיע על הראיה וכמה זמן לוקח להתאושש?
"אחוזי ההצלחה בניתוח קטרקט גבוהים מאוד, מהגבוהים שיש בעולם הרפואה, עם אחוז סיבוכים קטן, וגם אם מתרחשים סיבוכים הרי שרובם חולפים. חלק מהסיבוכים עלולים להיות מורכבים אך ככל שהניתוח מתבצע בשלב מוקדם יותר, הסיכויים לסיבוכים, כגון: בצקת בקרנית, בצקת ברשתית, סיבוכים של קרע במעטפת העדשה – סיבוך שקורה יותר בניתוח המתבצע במצבים מתקדמים של קטרקט, קטנים יותר. הסיכון לסיבוכים בניתוח קטרקט עומדים על סדר גודל של כ - 2-3% במקרים הקלים, בעוד במקרים הקשים הוא יכול לעלות ל - 10-20%. לעיתים אני פוגש אנשים שעברו ניתוח קטרקט לפני עשור ויותר וכשהם מגיעים אליי שוב אני מבין שיתכן ויהיה כאן ניתוח לא פשוט. הסיבה היא שבדרך כלל קטרקט מתפתח באופן סימטרי, ואם מטופל חיכה עשר שנים בין הניתוח של העין הראשונה לבין הניתוח של העין השניה, הקטרקט התבשל במשך עשר שנים ומניתוח קל אנחנו עלולים להיקלע לניתוח מורכב יותר. אני מבין את הפחד והחשש שיש מניתוחים באופן כללי, אבל הפחד הזה לפעמים גורם לכך שמה שאנחנו לא רוצים שיקרה עלול לקרות.
ההתאוששות מהניתוח היא מהירה, בדרך כלל אנשים יכולים לחזור לעבודה שהיא לא פיזית מאומצת כבר יום או יומיים אחרי הניתוח. יש שיפור מהיר בראיה: בדרך כלל כבר אחרי שבוע הראיה חוזרת כמעט למקסימום שלה, ולמעט מגבלות מאוד ספציפיות על פעילות גופנית מאומצת ושחיה בים או בבריכה, המטופלים חוזרים לפעילות מלאה מהר מאוד וללא הפרעה לאורח החיים הרגיל".
אילו חידושים קיימים כיום בתחום ניתוחי הקטרקט?
"אחד החידושים המרכזיים הוא ה'פאקו לייזר', כלומר ניתוחי קטרקט בלייזר. מדובר על שימוש בטכנולוגיית לייזר בניתוח להורדת קטרקט, ולא ניתוח לייזר להסרת משקפיים. השימוש בטכנולוגיית לייזר מייצר חתכים מדויקים בעדשת העין ומקטין סיבוכים בחלק מהמקרים. עבור רופאים מנוסים הלייזר מעניק יתרון מינורי מאוד, לעיתים אפסי, אך עדיין יש ללייזר מקום במקרים מורכבים יותר. בקרב מנתחים פחות מנוסים בתחילת דרכם יש יתרון ברור לשימוש בלייזר בזמן הניתוח. הלייזר גם מאפשר להוריד את הצילינדר בקרנית, בעיקר במספרים הקטנים. אני בכל מקרה ממליץ לעשות ניתוח קטרקט בלייזר בגלל שהטכנולוגיה מאפשרת כאמור לבצע את החיתוכים באופן מדויק ובטוח.
אם הייתי צריך לעבור ניתוח קטרקט הייתי עושה אותו עם לייזר. בישראל ניתן לבצע ניתוח להסרת קטרקט בלייזר בכל בתי החולים הפרטיים וגם בחלק מבתי החולים הציבוריים, כולל אצלנו בוולפסון, אבל ניתן לבצע ניתוח להסרת קטרקט גם ללא הלייזר.
חשוב להדגיש שאנחנו מבינים את החשש של מטופלים לעשות ניתוח בעיניים – זה תמיד מלחיץ והאלמנט הרגשי משחק תפקיד. הניתוח עצמו נעשה לרוב בהרדמה מקומית בעזרת טיפות המרדימות את העין המנותחת בצורה בטוחה. חשוב להדגיש שאין כאבים במהלך הניתוח. ברוב המקרים הניתוח אורך בסביבות 10-20 דקות, והרבה פעמים המטופלים מתפלאים שהניתוח הסתיים כל כך מהר. ביום הניתוח יש לשים מגן פלסטי על העין כדי למנוע חבלה לא מכוונת. מהיום שלאחר הניתוח מורידים את המגן ומחזירים אותו רק בלילה ולמשך שבוע בלבד, כך שלמעשה לרוב החזרה לשגרה מתבצעת באופן כמעט מיידי".
כל המידע המוצג בזירת "דנס מדיקל" הינו לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים ואינו נועד בשום מקרה לשמש כתחליף לייעוץ רפואי או חוות דעת רפואית או כהמלצה מבעלי מקצוע בתחום הרפואה. השימוש במידע המסופק בזירת "דנס מדיקל" הוא באחריותם הבלעדית והמלאה של הגולשים. בכל עניין רפואי מומלץ לפנות לאיש מקצוע מוסמך.
