כשהרובוטים כבשו את הבורסה
כשהרובוטים כבשו את הבורסה
האינטרנט ומהפכת המידע פתחו את המסחר במניות לקהלים חדשים. לכך הצטרפו לא מעט פיתוחים טכנולוגיים שהנמיכו עוד יותר את חומות הכניסה. כך שינתה הטכנולוגיה את שוק ההון
ממש עד סוף המאה שעברה, שוק ההון היה עניין לעשירים בלבד. פתיחת תיק השקעות נעשתה לרוב בסניף הבנק אליו מגיעים פיזית, ומסחר בנכסים פיננסיים התבסס על תהליכים וטפסים שהתחילו בשיחת טלפון, בתקווה שהסוחר בצד השני פנוי לענות. רציתם לעקוב אחרי שערי המניות? אפשר היה לראות את מחירי הסגירה של אתמול בעיתון של היום. מי שהתקדם טכנולוגית היה יכול לקבל מידע עדכני בטלטקסט, ולהתקשר מסלולרי גדול ומסורבל בשביל לבצע פעולות בזמן אמת.
ב-25 השנים שחלפו מאז - הטכנולוגיה התקדמה בצעדים מטאוריים. תקשורת מחשבים הפכה את שוק ההון ואת המסחר לנגישים הרבה יותר והמידע החל לזרום ללא הפסקה מסביב לשעון. אלה ההמצאות שהפכו את שוק ההון למה שהוא היום.
כשהדאו ג'ונס קרס בפתאומיות
ביום שני, 19 באוקטובר 1987, מדד הדאו ג'ונס בניו יורק קרס באופן חסר תקדים. ואולם גלי הצונאמי הכלכליים הכו בשאר העולם באיחור של שעות ואף ימים, בגלל המהירות שבה מידע היה עובר אז, לפני עידן האינטרנט. מי שהחזיקו בעבר בתיקי השקעות התקשו לעקוב אחר המתרחש בבורסה במהלך יום המסחר עצמו והגיבו לעתים באיחור. כך גם לגבי החברות עצמן: דוחות כספיים והודעות לבורסה לא תמיד הגיעו למשקיעים עצמם, וגם אם כן, זה היה בדרך כלל באיחור ניכר.
כיום כל פעולה של מכירה או קנייה של ניירות ערך מתעדכנת בזמן אמת, וכל דוח או הודעה של חברה לבורסה מגיעים למשקיעים במהירות. כמעט כל אחד, בכל מקום בעולם, יכול לראות מה מתרחש בבורסות ולהחליט מה לעשות בהתאם. הבורסות הגדולות קשורות אחת לשנייה ומגיבות זו לזו, ומפולת שמתרחשת בבורסת טוקיו תבוא לידי ביטוי גם במסחר בלונדון ובניו יורק.
מהפכת המידע אפשרה למשקיעים רבים להיכנס לשוק ההון ולדעת הרבה יותר על הנכסים הפיננסיים שהם קונים והובילה למהפכות טכנולוגיות נוספות. אם בעבר שוק ההון היה מועדון מצומצם, שמעטים לקחו בו חלק ולקבוצות שלמות בציבור לא הייתה נגישות למידע ולפעילות המסחר, היכולת להתעדכן ולסחור מכל מקום ובכל צורה הרחיבה באופן דרמטי את היקף המשתתפים בשוק.
במקום צעקות: מחשבים ותוכנות
הדימוי הקלאסי של רצפת חדר המסחר של הבורסה, הוא של מקום רועש ועמוס, אבל הצעקות שאפיינו את חדרי המסחר בעבר נעלמו והוחלפו בדממה של מחשבים, חוות שרתים ותוכנות. כל פקודות המסחר – המכירה והקנייה – מבוצעות כיום על ידי מחשבים. כבר ב-1971 עברה בורסת NASDAQ למסחר באמצעות מחשבים, והייתה הראשונה בעולם לעשות זאת. בהמשך עשו זאת בורסות רבות ברחבי העולם, כולל הבורסה בתל אביב בסוף שנות ה-90.
המסחר בעבר היה נעשה בטלפון, באופן ידני ולפעמים בחתימה על טפסים – וזה הגביל מאוד את הלקוחות והברוקרים. הם היו צריכים לחכות שיענו להם, להתאים את שעות העבודה לאירופה ולארצות הברית וכמובן לקוות שלא נפלה טעות בטפסים. היום אפשר לבצע כמעט את כל הפעולות בלחיצת כפתור. בעבר הייתה גם מגבלה על כמות הפקודות שניתן היה להעביר בזמן נתון, ואילו כיום המחשבים מאפשרים לבצע הרבה יותר פעולות בזמן קצר, בכל מקום ובכל זמן. למעשה - הטכנולוגיה הפכה את המסחר הגלובלי לפשוט יותר.
השלב הבא: מסחר מקוון עם בינה מלאכותית
לפני כ-15 שנה עבר שוק ההון לשלב הבא של המסחר המקוון – מסחר שמנוהל על ידי המחשב בעזרת אלגוריתמים ובינה מלאכותית (AI) - אלה מנתחים את המצב בשוק כולו, בענף כלשהו או בחברה מסוימת, מקבלים החלטות על סמך הניתוחים או פועלים לפי אסטרטגיות שנקבעות מראש ומבצעים קנייה או מכירה של ניירות ערך. מסחר זה, שנקרא גם "אלגו-טריידינג" (מסחר באמצעות אלגוריתם), נפוץ מאוד כיום.
מנהלי השקעות אמנם יודעים לנתח מודלים ודוחות כספיים, להסיק תובנות לגבי כדאיות רכישה של נכסים, או לפזר השקעות אבל כשצריך למשל רק לעקוב אחר מדדי מניות, אג"חים או סחורות, במקום שבן אדם יתעדכן בכל רגע נתון בשינויים בהרכב המדד, כיום המחשב הוא זה שיוזם הוראות קנייה ומכירה. הוא מתבסס על פרמטרים של תזמון, מחיר, סחירות ועוד, ובכך מסייע בשני נושאים עיקריים: מהירות תגובה גבוהה יותר ומעורבות רגשית נמוכה יותר של בני אדם. ההוראות של האלגוריתם מועברות לביצוע ללא התערבות אנושית.
תחשבו על נהגי האוטובוס, שהיום לא צריכים להתעסק עם מכירת כרטיסים, הודות לאפליקציות התשלום וכרטיסי רב-קו. הנהג יכול להפנות את תשומת הלב שלו לנהיגה, ובהשאלה לעולם שוק ההון – הטכנולוגיה מאפשרת בעצם למנהלי ההשקעות להתפנות לביצוע ניתוחים רוחביים של השוק, ולהריץ תסריטים שונים כדי לייעל את האלגוריתמים כל הזמן, וכן להנגיש את היכולות הטכנולוגיות הללו ללקוחות, בזמן שהמחשבים מבצעים את העבודה השוטפת של קניה ומכירה.
השימוש באלגוריתמים למסחר ובאפליקציה לניהול תיקים מפחית מההוצאות של בית ההשקעות שיכול להעסיק פחות עובדים ולהתמקד במומחים ואנליסטים. בחברת ההשקעות Videa מקבוצת לאומי משתמשים באלגוריתם שמבוסס על מודל זוכה פרס נובל, והשירות ניתן באתר ובאפליקציה – מה שמאפשר לחברה להפחית את דמי הניהול ומאפשר להשקיע גם סכומים נמוכים, החל מ-50,0000 שקלים בלבד.
אפליקציות למסחר
בעשור וקצת האחרונים, מאז מהפכת המובייל, מסחר בבורסה באמצעות אפליקציות הופך ליותר ויותר נפוץ. בלחיצה על המסך, כמעט מכל מקום בעולם, אפשר לקבל מידע רב ולבצע פעולות בשוק ההון.
את האפליקציות למסחר בבורסה ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות: הקבוצה הראשונה היא האפליקציות של בתי ההשקעות והבנקים, שמספקות מידע ואפשרות להתנהל מול הגוף שמנהל את ההשקעה, להתייעץ עם מומחים וכו'. הקבוצה השנייה היא האפליקציות שמאפשרות לסחור באופן עצמאי, כמו רובינהוד, בהן המשקיע מנצל את הידע שברשותו כמיטב יכולתו. ניתן לבצע פעולות רבות כמעט ללא עלות ורבים נהנים לתת ולקבל המלצות על מניות ברשתות החברתיות.
בשנים האחרונות עולה בעולם הפופולריות של אפליקציות המסחר מהסוג השני (למרות שבישראל הן עדיין לא נפוצות) אבל הן לא מתאימות לכולם. ההשקעות המהירות והקטנות יכולות לגרום למשקיעים לקבל החלטות פזיזות ולפעול בביטחון עצמי מופרז. חלק מהאפליקציות מזכירות משחקים כמו קנדי קראש בהתנהגות ובממשק שלהן, ויכולות לגרום לאנשים להמר, במקום להשקיע בחכמה, וכך להפסיד כסף.
מחפשים להשקיע בשוק ההון באמצעים דיגיטליים מתקדמים? היכנסו לאתר
