הטרדה מינית או סתם בדיחה גרועה: מתי תקבלו פיצוי גבוה במיוחד ותוכרו כנפגעי עבודה וממה צריך להיזהר
הטרדה מינית או סתם בדיחה גרועה: מתי תקבלו פיצוי גבוה במיוחד ותוכרו כנפגעי עבודה וממה צריך להיזהר
מהפכת MeTooשינתה באופן משמעותי את נושא ההטרדות המיניות בעבודה, הבושה עברה לצד הפוגע, והסכומים שנפסקו נגד מטרידים גדלו משמעותית. אך איפה עובר הגבול בין משפט תמים להטרדה מינית? וכיצד צריכים מקומות עבודה לטפל בתלונות על הטרדה מינית כיום
הפגישה היתה חשאית. הוא ביקש שאף אחד במשרד לא ידע דבר על המקרה. ניכר היה שהוא מאוד מתבייש. הוא איש משפחה. נשוי ואב לשלוש בנות. הגדולה שלו עוד מעט מתגייסת. בחברה הנוכחית הוא עובד כבר עשר שנים, אבל רק בחמש שנים האחרונות הוא בתפקיד של סמנכ"ל מכירות.
לפני שבוע נחת אצלנו מכתב דרישה במייל. המכתב נשלח מעו"ד שהוא לא הכיר. המכתב היה קשה לקריאה. נכתב שם שהמשפט שאמר לאחת העובדות מהווה הטרדה מינית. על כן, כך נכתב שם, כי עליו לפצות אותה בסכום של 250,000 ₪ וזאת על מנת להימנע מהליכים משפטיים. מאז שקיבל את המכתב הוא לא מצליח להירדם. בעיקר חושש מה תגיד אשתו ואך יגיבו בנותיו. בעיקר מנסה לתכנן איך לארגן את הכסף כמה שיותר מהר, על מנת לסגור את הפרשה ולהשאיר אותה מאחוריו.
כמעט 20 שנה שאנחנו מייצגים בתיקים של הטרדה מינית. ייצגנו בלא מעט תיקים קשים שבהם דרשנו פיצוי כספי גבוה במיוחד עבור הלקוח או הלקוחה שלנו. ברוב המקרים בתיקים של הטרדה מינית בהם יש תשתית ראייתית שההטרדה המינית הנטענת אכן בוצעה, נחתמים הסכמים סודיים ומשתלם פיצוי גבוה. אך הפעם אנחנו מהצד שני. מנסים להבין האם מדובר בסחיטה או בהתראה לפני מימוש זכות חוקית של עבודת שנפגעה קשות מהמשפט שנאמר. אולי בעצם מדובר בשניהם.
לא שכחנו, כי הטרדה מינית היא תופעה אשר יש לה ביטויים רבים. אך היא עשויה להתגבש באמירות מסוימות בלבד. לעיתים אותן "אמירות" יהיו בעלות אופי של חיזור המשלבות מחמאות ובמקרים אחרים האמירות יישאו אופי של בקשות או הצעות על רקע מיני ואף איומים של פיטורים בהעדר נכונותה של העובדת לשתף פעולה. אך לא היה מדובר כאן באמירה משפילה או מבזה המופנית אל עובדת ביחס למראה שלה ו/או למיניותה או נטייתה המינית, אלא, באמירה מיותרת שבעבר היתה מכונה "התבדחות חברית", אבל כיום זו אמירה שיש בה משום הטרדה מינית.
ספק בכלל אם בית הדין לעבודה יקבע כי אכן התגבשה בנסיבות העניין הטרדה מינית, כמשמעותה בחוק. אבל הוא לא היה מוכן לקחת את הסיכון. יש לו יותר מידי מה להפסיד. הוא ביקש לשלם הכל, רק בכדי לגמור עם הסיוט הזה, אפילו שהסכום שנדרש במכתב היה מוגזם ומנופח לאין שיעור ביחס לסכומים הנפסקים היום בבתי הדין לעבודה בתיקים דומים של הטרדה מינית בעבודה.
בקרוב ימלאו חמש שנים למהפכת MeTooששינתה באופן משמעותי את נושא ההטרדות המיניות בעבודה ובעיקר הוציאה את הנושא המאוד חשוב הזה מהמחשכים. היום כבר ברור כי הבושה עברה לצד הפוגע והבדידות הוחלפה בתמיכה בלתי מסויגת של הארגון באותו עובד או בעובדת שמתלוננים על ההטרדה המינית לה נפלו קורבן במקום העבודה. אף הפסיקות של בתי הדין לעבודה השתנו בעקבות מהפיכת ה MeToo - והסכומים שנפסקו, גדלו משמעותית. פסיקותיו של בית הדין לעבודה למעשה יצרו גם שינוי תודעתי אצל ארגונים רבים, אשר עברו להתנהלות מניעתית וחינוכית על דרך של ביצוע הדרכות וסדנאות שנתיות בנושא. אבל התופעה לצערנו לא נעלמה, היא עודנה קיימת.
מן העבר השני, ישנם לא מעט מקרים בהם משפט בודד שנאמר כבדיחה ממש לא מוצלחת, הופך מייד לאירוע מכונן שלטענת העובד מקים לו את הזכות לפיצוי כספי. שהרי בית הדין לעבודה כבר פסק כי גם תנועת האצבע המשולשת עשויה להוות הטרדה מינית מאחר "שכל כולה נועדה להביע זלזול ודחייה מן האדם אליו מכוונת התנועה". (סע"ש 23075-08-15).
כך שהחשש, שכל משפט שנאמר שלא במקומו יהפוך לתלונה על הטרדה מינית, שתוביל לסנקציה משמעתית ואף לפיטורים וכמובן לתביעה לפיצוי כספי בגין הטרדה מינית, אכן קיים. אך זהו המחיר שיש לשלם בכדי ליצור עבור העובדים והעובדות סביבת עבודה בטוחה ונקיה מהטרדות.
אך האם המחיר הזה מוצדק? האם נכון להשית על עובד פיצוי כספי גבוה במיוחד גם בגין אמירה שנאמרה כביכול ב"בדיחות הדעת". אמירה כזו שמצד אחד מהווה אמירה שבהחלט אינה במקומה, אך מן הצד השני, מגבשת את יסודות ההטרדה המינית במקום העבודה. התשובה לכך, אם כן, איננה יכולה להיות חד משמעתית, אלא, היא תלויה בעיקר בנסיבות הקונקרטיות של המקרה.
מכאן, שלא בכל אירוע שבו מתקבל מכתב דרישה מעו"ד בגין הטרדה מינית בעבודה, שהתגבשה על דרך של אמירה לא ראויה שנאמרה בין העובדים, יש מקום לשלם פיצוי בגין הטרדה מינית בעבודה. לעיתים, ראוי יהיה להציג את מכלול הנסיבות בפני בית הדין לעבודה ובכלל זה להציג את הסכום המנופח הנדרש כ"פיצוי סודי", לסיום האירוע, על מנת שבית הדין לעבודה יביע את מורת רוחו מהתנהלות, שעושה שימוש ציני ופסול בחוק למניעת הטרדה מינית, התנהלות שיש בה בכדי לפגוע במקרים אחרים, בהם יהיה ראוי וצודק להשית על העובד המטריד מינית, פיצוי גבוה ומשמעותי.
הנה כי כן, הטרדה מינית במקום העבודה היא אף פעם איננה עניין פשוט. לכל תלונה ותלונה המוגשת בגין הטרדה מינית במקום העבודה יש מורכבות ונסיבות מיוחדות משלה. אך תמיד יש לזכור שהחוק למניעת הטרדה מינית נועד להילחם נגד התופעה המכוערת של הטרדה מינית בכלל, ובמקום העבודה בפרט, כל זאת לאור הפגיעה הקשה הנגרמת על ידי הטרדה המינית במקום העבודה. פגיעה שבמקרים רבים אף מוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי כ"תאונת עבודה". אך יחד עם זאת, אין לאפשר לחוק להפוך להיות כלי שרת בידי אלה שרוצים לעשות בו שימוש ציני ופסול.
לפיכך, בכל מקרה שבו בא לעולם אירוע העולה כדי הטרה מינית בעבודה, יש מקום לפנות, באופן מיידי, לעו"ד העוסק בדיני עבודה. שרק עו"ד העוסק בדיני עבודה ובקיא בפרקטיקה הנוהגת בבתי הדין לעבודה בכל מקרה ומקרה של הטרדה מינית בעבודה, ידע לתת את הייעוץ והליווי המתאים.
הכותב, עו"ד צבי הלפגוט, הינו שותף ומייסד של משרד עורכי הדין הלפגוט אדרי ושות', שהינו משרד עורכי דין וותיק בתחום דיני עבודה וחברות. משרד הלפגוט אדרי ושות', אשר טיפל בהצלחה בעשרות מקרים של הטרדה מינית בעבודה, הוקם לפני 18 שנים על ידי עו"ד צבי הלפגוט ועו"ד שי אדרי. במשך השנים, השותפים במשרד, צברו ניסיון רב בתחום של תביעות הטרדה מינית בעבודה והם משמשים לא אחת כמרצים בפני ארגונים שונים במטרה ליצור סביבת עבודה נעימה ובטוחה.
