מהייצור ועד ההפעלה: כך משלבים 25 יכולות בינה מלאכותית במעבדים
מהייצור ועד ההפעלה: כך משלבים 25 יכולות בינה מלאכותית במעבדים
הדור הבא של מעבדי אינטל משלב שני סוגי ליבות, והדרך לנהל את העבודה ביניהן זקוקה לחשיבה מעבר ליכולת האנושית. כך מנצלים את הבינה המלאכותית כדי לייעל את המעבד, אבל גם את תהליך הייצור שלו
הבינה המלאכותית משנה אינספור תעשיות בעולם והיא משולבת כיום כמעט בכל מוצר טכנולוגי, מהיום-יומי ועד למורכב ביותר. תוכנות מבוססות בינה המלאכותית מחליטות אילו פוסטים ופרסומות נראה בפייסבוק, מתי הרכב האוטונומי שלנו יעצור כשהוא מזהה סכנה, ולאיזה כיוון טלסקופים וגשושיות שנמצאים אלפי קילומטרים מאיתנו בחלל יזוזו כדי לאסוף מידע על סודות היקום.
2 צפייה בגלריה
גלעד אולסוונג מנהל קבוצת פתרונות הבינה מלאכותית בארכיטקטורה, ביחידת המצוינות העולמית לAI של אינטל
(אינטל)
מעבר למחשבה האנושית
הבינה הזאת משולבת גם במעבדי אינטל, ומאפשרת להם לבצע מיליארדי משימות בשניה ביעילות, במהירות ותוך חסכון באנרגיה.
המעבדים של אינטל תמיד כללו אלגוריתמים שונים לתמיכה בפעילות המעבד ולשיפור יעילותו, כבר מהמעבד הראשון שנוצר לפני יותר מ-50 שנה. אבל בשנים האחרונות הם השתנו.
גלעד אולסוונג המנהל את קבוצת פתרונות הבינה מלאכותית בארכיטקטורה בתוך יחידת המצוינות העולמית לבינה מלאכותית של אינטל: "עד לאחרונה היה מקובל שההחלטות שהמעבד עושה מבוססות על היוריסטיקות, חוקים המוגדרים מראש. התפיסה היתה שיושבים אנשים מאוד חכמים ומנסים לחשוב על כל החוקים ועל ההגדרות שבהן יתקבלו החלטות מיטביות – כלומר ביצועים שמבוססים על מחשבה אנושית", הוא אומר, "אבל מעבד הוא מכונה שמורכבת ממיליארדי טרנזיסטורים. היכולת האנושית להבין ולקלוט את כל ההתנהגויות שקורות בתוכו, וגם את התלויות בין רכיבים ותהליכים – היא מוגבלת. וכאן נכנסת הבינה המלאכותית לתמונה".
לדבריו, השימוש בבינה מלאכותית מהווה עוד נדבך של החלטות שהמעבד צריך לקבל, "שהתבונה האנושית לא מצליחה לעלות עליהן או לא יכולה להוציא את המיטב מהן".
באיזו ליבה להריץ את האפליקציה?
החידוש שאולסוונג מדבר עליו בא לידי ביטוי בצורה בולטת ב-Alder Lake – סדרת המעבדים החדשה שמשלבת לראשונה שתי ליבות: ליבת ביצועים (P-core), שמיועדת למשימות כבדות כמו משחקים ותוכנות גרפיות; ולצדה ליבות יעילות (E-core), שמיועדת למשימות פשוטות יותר כמו גלישה באינטרנט ויישומים משרדיים.
סדרת המעבדים מהווה פרויקט דגל של יחידת הבינה המלאכותית, שסימנה אותו כיעד אסטרטגי. היחידה מלווה את הפרויקט מהיום הראשון, מהתכנון והבדיקות ועד ההטמעה. לאורך חיי המוצר שולבו בפרויקט יותר מ-25 יכולות בינה מלאכותית, חלקן בתוך המעבד, חלקן עוזרות לפיתוח וחלקן לשיפור יעילות תהליך הייצור שלו.
הביטוי הבולט ביותר של הבינה המלאכותית במעבדים החדשים הוא תכונת ה-Thread Director. באופן בסיסי מדובר ביכולת של המעבד לומר למערכת ההפעלה מהי הליבה המיטבית להרצת כל אפליקציה בכל רגע נתון. מדובר במימוש של אלגוריתם בינה מלאכותית המוטמע כחלק אינטגרלי מתוך המעבד ואוסף הרבה מאוד נתונים מתוך הליבות בזמן אמת – כדי לספק את התשובה הזו.
"בתהליך הזה נאספים הרבה מאוד נתוני טלמטריה מתוך המעבד, ובהתאם לכל המידע הזה אנחנו בעצם מצליחים לחזות בצורה מיטבית את יחס הביצועים של כל אפליקציה, יותר מכל ארכיטקט אנושי שהיה מגדיר את זה בעצמו. כך בעצם אנחנו מסייעים לשפר את הביצועים, כי אנחנו דואגים שהיישום שבאמת צריך לקבל את ליבת הביצועים יקבל אותה, ויישום שיכול – רץ על ליבת היעילות. בנוסף מכיוון שאלגוריתם הבינה ממומש בחומרה אנו מצליחים לזהות בקצב מהיר שינויים הקורים במהלך האפליקציה עצמה בקצב גבוה אפילו ממיקרו שנייה", אמר אולסוונג.
ההפניה לליבה הנכונה היא רק ההתחלה. יש גם ניהול אנרגיה ברקע, כך שכל ליבה יכולה לעבוד במתחי חשמל שונים לפי הצורך. לדוגמה, אם רואים סרט, המטרה היא לספק כמה שיותר זמן סוללה מבלי לפגוע באיכות הצפייה. מצד שני, אם מריצים יישום שזקוק לאלגוריתמיקה כבדה כדוגמת תוכנות עיבוד תמונה ועריכת וידאו, ולמשתמש חשובים יותר הביצועים באותו רגע, אז המערכת תדאג שזה בדיוק מה שהוא יקבל. כל זאת, מסביר אולסוונג, נעשה על ה-Edge, כלומר על המעבד עצמו, תוך שמירה על פרטיות מוחלטת וללא צורך לבצע חישובים בענן – כפי שקורה עם יישומים אחרים של בינה מלאכותית.
בינה מלאכותית גם בתהליך הייצור
ההטמעה של היכולות הללו היא חלק מהפעילות הכוללת של יחידת הבינה המלאכותית העולמית של אינטל שבראשה עומד איתי יוגב, סגן נשיא באינטל. היחידה הזו כבר פועלת יותר מעשור, והיא מורכבת מצוות של יותר מ-200 עובדים בישראל, עם עוד קבוצות בארצות הברית, בהודו ובקוסטה ריקה.
מטרת היחידה היא לשלב בינה מלאכותית בכל הפעילויות הקריטיות באינטל: החל בתהליכי פיתוח המוצרים, תהליכי הייצור שלהם ועד השיווק והמכירות. "הערך שאנחנו מביאים נמדד על ידי סכימת הקטנת עלויות והגדלת הכנסות. לדוגמה, עזרה בהגדלת תנובת קו הייצור כך שמכל פרוסת סיליקון ימכרו יותר מעבדים, או למשל שיפור המוצר כדי להגדיל את ההכנסות", מספר יוגב.
"צריך לזכור שאנחנו מכניסים אלגוריתם של בינה מלאכותית לא סתם כדי לומר הנה שילבנו", אומר אולסוונג, "בסופו של דבר, יש את ההיבט של הערך והוא צריך להיות לאין שיעור יותר גבוה מהעלות. אז לכל יכולת שמכניסים יש תרומה משמעותית. מעבר להיבט העסקי, העבודה שלנו נחשבת חדשנית ופורצת דרך גם בעולם הבינה המלאכותית עצמו, והובילה למספר פטנטים ומאמרים מחקריים שפורסמו על ידי חברי הקבוצה. אנחנו נדרשים להטמיע מודלים מורכבים הדורשים חישוביות כבדה בתוך חומרה שנדרשת לפעול במהירות גבוהה, עם עלות מינימאלית ואילוצים הנדסיים מורכבים".
התרומה של היחידה לשורה התחתונה של אינטל, באמצעות פיתוחי הבינה המלאכותית שלה, הולכת וגדלה בכל שנה. ב-2021 התרומה הזו הגיעה לשיא חדש ועמדה על כ-1.5 מיליארד דולר. מבחינת אינטל זה רק קצה הקרחון, והיא משקיעה עוד משאבים ביחידה כדי להעמיק ולהעשיר את מגוון המודלים שמוטמעים במוצרים ובתהליכים שלה, העובדה שהחדשנות וההשפעה על אינטל העולמית מגיעה מצוות שמרכזו בישראל היא מקור לגאווה ובעלת חשיבות גדולה עבורנו".
רוצים להשפיע על הדור הבא של הבינה המלאכותית? לחצו כאן לברר על המשרות הפתוחות ביחידת הבינה המלאכותית העולמית של אינטל >>
