הון-סיכון בלי סיכון? אין חיה כזאת, אבל אפשר להקטין אותו
הון-סיכון בלי סיכון? אין חיה כזאת, אבל אפשר להקטין אותו
רוב הסטארט-אפים נכשלים - זה חלק מהדי.אן.איי של תעשיית ההייטק. למה זה קורה? איך קרנות ההון-סיכון יודעות בכל זאת לזהות סטארט-אפ שיצליח כנגד הסיכויים? ומהי הדרך של הקהל הרחב להשקיע בסטארט-אפים עם פיזור סיכונים ומנגנון להפקת תשואה מיטבית?
מדי יום כולנו נחשפים בתקשורת לסיפורי הצלחה של תעשיית ההייטק הישראלית, וספציפית לגיוסי הענק של הסטארט-אפים. וזה באמת מרשים: ב-2021 נשבר שיא הגיוסים ועמד על כ-26 מיליארד דולר. מה שהכותרות לא מספרות זה שרוב הכסף הולך לחלק קטן מאוד מהסטארט-אפים. בתעשייה לא אוהבים לדבר על הכישלונות אבל המציאות היא שהרוב המוחלט (בין 90% ל-95%) מהמיזמים נכשלים. כ-50% מהסטארט-אפים נסגרים כבר בשנה שבה הם נולדו.
המשקיעים העיקריים שמזרימים את הכסף הגדול לתעשייה הם קרנות ההון-סיכון. אם ניזונים רק מכותרות בתקשורת לעתים נדמה שמדובר בהשקעה שאי-אפשר ליפול בה, אבל המציאות לא יכולה להיות רחוקה יותר.
כישלון הוא חלק מהותי מהמודל
לפי ההערכות, יש בישראל כ-400 קרנות הון-סיכון וכ-100 אנג’לים. מדי שנה קמים בישראל כ-1,000 סטארט־אפים חדשים, שנלחמים על מקורות המימון. לכל יזם יש רעיון איך לכבוש את העולם ולגרוף מיליוני דולרים שיסדרו לו את החיים, והקרנות צריכות לבחור במי הן משקיעות.
יש סיכון רב בעולם ההון-סיכון, ובפועל התהילה של אקזיטים והנפקות היא קטנה. קרנות ההון סיכון משקיעות בעיקר במיזמים טכנולוגיים שלא יצליחו. התשואה מבוססת במידה רבה על מספר קטן של הצלחות עם חברות שצומחות, ממשיכות לגייס ועושות אקזיט. מיעוט נבחר של חברות מניב תשואות גבוהות שמפצות על ההשקעות שלא הניבו פרי. כדי להבין את עולם ההון-סיכון חייבים לקחת בחשבון גם את הכישלונות והמיזמים שהסתיימו באכזבה, ולא רק את האתגרים שהתגברו עליהם והדרך להצלחה.
למה סטארט-אפים נכשלים?
יש סיבות רבות לכישלון של מיזם. לכן אי-אפשר לפתח נוסחה מנצחת להצלחה, אבל יש כמה סיבות עיקריות לפי ניסיון העבר.
1.המוצר
גורם מרכזי אחד לכישלון הוא אפיון לא מספק של השוק או של הבעיה שהסטארט-אפ בא לפתור. אולי הזהות של הסטארט-אפ והשירות או המוצר לא מספיק מגובשים, או שהם לא עונים על הצורך האמיתי. לעתים סטארט-אפ עם רעיון מצוין מנסה לפתור בעיה שלא באמת קיימת, או מתעלם מבעיות אחרות שהופכות אותו ללא-רלוונטי, כמו פתרונות זולים ופשוטים יותר לבעיה. לכן, מלבד רעיון למיזם, צריך להכין תוכנית עסקית מקצועית ומחקר שוק יסודי שיכול במקרים רבים לעזור ליזמים להיות יותר בפוקוס.
2.הצוות
סיבה נוספת שגורמת לסטארט-אפים להיכשל היא שהצוות היוזם לא מתאים להובלת הסטארט-אפ. לא כל חבורה עם רעיון טוב היא צוות שיכול להתפתח לחברה משגשגת. צוות מנצח צריך לכלול בתוכו שילוב של אחראי פיתוח, מנכ"ל ואיש שיווק ומכירות – שבאמת יודעים את עבודתם. קשה מאוד להקים סטארט-אפ מצליח עם צוות של אדם אחד, או כמה חבר'ה עם הרבה רצון ומעט ידע וניסיון.
3.הכסף
עוד סיבה לכישלון של סטארט-אפ זה הצד הפיננסי. בעיות תמחור ועלויות, תכנון פיננסי לקוי ומודל עסקי לא ברור או לא רווחי יכולים להעלים מהר מאוד את המיליונים מהגיוס האחרון. ניהול נכון של ההוצאות - משכר עובדים ועד מסיבות ראווה - הוא המפתח במקרים רבים להצלחה, או לפחות להישרדות עד סבב הגיוס הבא, המהווה בעצם את שם המשחק בהון-סיכון.
4.התזמון
הסיבה האחרונה שכדאי לציין (ישנן כמובן עוד הרבה) היא הפסד עסקי לתחרות, או במילים פשוטות - המתחרים עקפו את החברה בקו הסיום. כשמקימים סטארט-אפ חשוב לבדוק את המתחרים בשוק, ואם אפשר, גם את המתחרים העתידיים.
איך קרנות הון-סיכון יודעות לזהות סטארט-אפ שיצליח?
בשתי מילים: הן לא. אבל הן יכולות להקטין את הסיכון.
הקריטריונים שכל הקרנות מתייחסות אליהם הם פוטנציאל צמיחה של הסטארט-אפ, פוטנציאל מכירות, ניתוח שוק (מתחרים, קהל יעד וכו') ובשלות המוצר או השירות. לצד זה יש קרנות שמתעקשות על הצוות ויש כאלה שמעדיפות רעיון מבריק עם טכנולוגיה שניתן להגן עליה בפטנטים. יש גם קרנות שמחפשות יצירתיות, ואחרות מעדיפות תכנון מדוקדק ומודל עסקי קשיח.
אלה הדרכים בהן אפשר להפחית את הסיכון בהון-סיכון:
1.פיזור גבוה
לזהות מיזם שיצליח בעתיד זאת משימה קשה, כמעט בלתי אפשרית ברמת הסטארט-אפ הבודד. אבל סטטיסטית אחד מכל כמה עשרות סטארט-אפים יצליח, ולכן גיוון הפורטפוליו וחלוקת ההשקעה בין כמה סטארט-אפים מגוונים מגביר את הסיכוי "לקלוע" בכמה מההשקעות.
2.השקעה לטווח קצר-בינוני
משך חיי קרן הון-סיכון הוא 7-10 שנים, אבל זה לא אומר שאי-אפשר לממש את האחזקות במועד מוקדם יותר. המצב האידיאלי הוא לממש את ההשקעה בין סבבי הגיוס. בישראל פרק הזמן הממוצע בין סבב גיוס למשנהו עומד על כ-24 חודשים. צמצום משך החשיפה מקטין את הסיכון, בעיקר אם אפשר לרשום תשואה מסבב לסבב ולא פשוט להחזיק אצבעות שסטארט-אפ יגיע עד לאקזיט.
3.מעורבות ישירה
קרנות ההון-סיכון לא רק משקיעות כסף אלא פועלות באופן אקטיבי כדי לקדם את הסטארט-אפים. הן לוקחות חלק פעיל באיתור משקיעים עבור סבבי גיוס נוספים, מציבות נציגים מטעמן בדירקטוריונים של החברות ומביעות את דעתן בהחלטות מהותיות של החברה. בנוסף, הקרנות מנצלות את ניסיונן הרב ומומחיותן בזיהוי חברות עם פוטנציאל רווח כדי לעשות מנטורינג לסטארט-אפים צומחים.
4.בדיקות נאותות (Due Diligence)
כשהיזם מעוניין לגייס השקעה מקרן, הוא לא יזדרז לספר על החסרונות והקשיים של הסטארט-אפ שלו. לפיכך, הקרנות מבצעות מחקר הערכת סיכונים ובוחנות כך את סיכויי ההצלחה של הסטארט-אפ. בדיקת הנאותות כוללת ניתוח היסטורי, משפטי, עסקי, חשבונאי, פיננסי, שיווקי ועוד.
הבשורה לקהל הרחב - כך תשקיעו בסטארט-אפים, לצד קרנות ההון סיכון, עם פיזור ומימוש אופטימלי של האחזקות
חברת ההשקעות peak, פיתחה מודל ייחודי, ראשון מסוגו, אשר בא לתת מענה לכל אותם סיכונים ולאפשר לציבור הרחב לקחת חלק בהשקעות הון סיכון. peak, חברת השקעות ישראלית, היא הראשונה בעולם שפותחת את הדלתות לעולם ההון סיכון ומעניקה גישה לציבור הרחב להשקיע לצד קרנות ההון סיכון המובילות. ההשקעה היא בחברות הסטארט-אפ המבטיחות ביותר בישראל. כל השקעה זוכה לפיזור ב-6 סטארט-אפים לכל הפחות. peak שואפת לממש את האחזקות בין סבבי גיוס (הזמן הממוצע בין סבבי גיוס עוקבים הוא 24 חודשים).
ל- Peak צוות מנוסה בעל ידע רב. מייסדיה הם אביעד שורק, אנה ליפניק-לוי, ליטל, לשם, תומר היימס ועמירם ישראל.יו"ר הדירקטוריון הוא יזהר שי ובצוות ה Advisory Board נמצאים זיו אלול ונוח פיקהולץ.
