לוקסמבורג מהווה שער לאירופה עבור שחקנים בין־לאומיים בכל הגדלים
לוקסמבורג מהווה שער לאירופה עבור שחקנים בין־לאומיים בכל הגדלים
כמעצמה פיננסית המקיימת כלכלה פתוחה, חזקה ויציבה ובזכות תוכניות תמיכה של מגוון גופים ציבוריים, ממשלתיים ופרטיים, לוקסמבורג מהווה קרקע פורייה לחברות סטארט אפ ישראליות. על הסצנה הפורחת של קהילת הסטארטאפים בלוקסמבורג
לוקסמבורג, מרכז פיננסי בין־לאומי המוביל בעולם, זכתה בשנים האחרונות למוניטין כשותפה אמינה וחדשנית עבור ארגונים וחברות ממגוון תחומי עשייה. היסודות הכלכליים האיתנים של לוקסמבורג, שבאים לידי ביטוי בהכנסה לאומית גולמית לנפש מהגבוהות בעולם, קשרי חוץ מעולים עם הסובבות אותה ויציבות פוליטית־חברתית שנשמרת שנים רבות, מספקים אקלים מושלם לחברות סטארט אפ שמחפשות גישה לשוק האירופאי. ממשלת לוקסמבורג מתאפיינת במדיניות המקדמת חדשנות, מה שבא לידי ביטוי במערכות מס ומסגרות משפטיות יעילות שבאות לקראת החברות שפועלות במסגרתה, המשמעות היא פחות בירוקרטיה ויותר זמן להקדיש את משאבי החברה לצמיחה.
"אחרי שנים רבות שבהן הדיגיטליזציה לוקחת תפקיד דומיננטי בפיתוח הכלכלה שלנו, לוקסמבורג כיום היא מרכז מצוינות בהיי־טק", אומר פרנץ פיוט, שר הכלכלה של לוקסמבורג. "אחרי שבעשורים האחרונים קנתה לה שם כמרכז פיננסי בין־לאומי, בימים אלה מתחולל בה מהפך נוסף, המגובה בתוכנית גיוון כלכלית ששמה דגש מיוחד על טכנולוגיות חדשניות בתחומים שונים, כולל טכנולוגיות נקיות, תחבורה חכמה, טכנולוגיות בריאות, חלל ולוגיסטיקה. קבוצות בין־לאומיות רבות הקימו כאן את המטה העולמי או האירופי שלהן, מרכזי מחקר ופיתוח ופעילויות אחרות. משרד הכלכלה משקיע מאמצים רבים כדי לתמוך ביזמים אלה בפיתוח פעילויות ומיזמים בתחומי חדשנות מלוקסמבורג".
על פי פיוט "שחקנים בין־לאומיים בכל הגדלים רואים בלוקסמבורג שער לאירופה ומעבר לה", ואכן תוך שנים ספורות צמחה בלוקסמבורג אקוסיסטם דינמי שכולל למעלה מ־500 חברות סטארט־אפ, שראו בלוקסמבורג כיעד אסטרטגי להתפתחות בין־לאומית. ובתוך הקהילה הזו, גם חברות שהגיעו מאומת הסטארטאפים – ישראל. אחת מהן היא חברת SIGA, אשר לאחר גיוס סבב מוצלח בשנה דאשתקד הכריזה לפני חודשים מספר על הקמת מטה אירופי בלוקסמבורג. המוצר של החברה, SigaGuard, הוא פתרון הפועל כקו הגנה ראשון בסביבות OT (טכנולוגיות תפעול) של תשתיות קריטיות ומתקנים תעשייתיים. המערכת, המבוססת למידת מכונה וניתוח תחזיות, מספקת התראות זמן אמת לכל איום, אם זו מתקפת סייבר או תקלה מכנית. "לוקסמבורג מושקעת עמוקות באבטחת סייבר ובחדשנות, שני רבדים שנמצאים בליבת קיומה של SIGA. משרד הכלכלה של לוקסמבורג, ובעיקר מחלקת אבטחת הסייבר שלו, סייעו לנו רבות. כך גם סוכנות החדשנות הלאומית Luxinnovation שעשו עבודה נהדרת בקבלת הפנים של SIGA לאקוסיסטם המקומי", אומר חגי גלילי, סמנכ"ל התפעול ב־SIGA "התמיכה שלנו תאפשר למפעילים לשפר דרמטית את אבטחת הסייבר, האמינות והבטיחות של טכנולוגיות התפעול (OT) של נכסיהם. לוקסמבורג מבחינתנו היא הבסיס שלנו באירופה ואנו מבקשים לבנות קשרים עם רשויות השלטון המקומי ועם שותפים תעשייתיים". עוד הוא מספר כי את הפתיחה של המטה האירופי עשו בליווי האקסלרטור House of DeepTech שפועל בסינגפור ובלוקסמבורג וכן בתמיכה משמעותית של Luxembourg Trade & Investment Office in Tel Aviv, המשרד הכלכלי של לוקסמבורג בישראל. "בכוונתנו לגייס כמה עובדים השנה, בעיקר לצוות המכירות והמסחר, אך גם למטרות מחקר ופיתוח של מוצרים".
לא רק סייבר סקיוריטי
העובדה כי כלכלת לוקסמבורג מבוססת במידה רבה על טכנולוגיות דאטה מהווה ייתרון לחברות בתחומי פינטק ואבטחת סייבר שבוחרות לפתוח פעילות בנסיכות. אך גם בתחומי פעילות אחרים, כמו תחבורה חכמה, ערים חכמות ותעשייה, הנשענות על טכנולוגיות AI, ניהול שרשראות אספקה, תעשייה 4.0 וכיוצא באלה, ובהישענות על החוזקות של לוקסמבורג, ההזדמנות לשגשוג של אותן חברות במישור הבין־לאומי היא משמעותית.
אך הרבה לפני טכנולוגיות הדאטה ותהליכי הדיגיטליזציה ומזה שלושה עשורים, תעשיית החלל נמצאת בראש מעיניהם של קובעי המדיניות. "לוקסמבורג נמצאת בחזית פעילות החלל המסחרית מאז 1985, עם הקמת SES (Société Européenne des Satellites). כיום SES היא המפעילה של רשת לווייני התקשורת הראשונה בעולם ונחשבת לסיפור הצלחה אמיתי של לוקסמבורג", מספר השר פיוט. " ב־2016 השקנו את יוזמת SpaceResources.lu שמיצבה את המדינה כמרכז האירופי לניצול משאבי חלל וב־2020, בשיתוף ESA, יצרנו את 'מרכז החדשנות האירופי למשאבי חלל' (ESRIC) שבסיסו בלוקסמבורג. ההחלטה האסטרטגית של ממשלות ההווה והעבר לפתח ולהרחיב באופן פעיל ומתמשך את תעשיית החלל המקומית ולגוון עוד יותר את כלכלת לוקסמבורג".
רוח גבית מהממשלה
עקרונות מנחים של חדשנות וקדמה הנמצאים בראש סדר העדיפויות של מקבלי ההחלטות במדינה, הם שהביאו בשנים האחרונות ליוזמות ציבוריות הנתמכות על ידי הממשלה, לרבות תוכניות האצה ואף כ־15 חממות (פרטיות או ממשלתיות) שפועלות בלוקסמבורג נכון לכתיבת שורות אלה. סוכנות החדשנות הלאומית של לוקסמבורג – Luxinnovation, שלמעשה פועלת עוד מתחילת שנות ה־80 של המאה הקודמת, מלווה חברות רבות בקידומן לפעילות בין־לאומית, כמו גם בסיוע מציאת מקורות מימון.
גם תוכנית האקסלרציה Fit 4 Start, שפועלת מ־2015, פועלת הן בזירה המקומית לעידוד חברות סטארט אפ מקומיות וזרות וכן תומכת בחברות שהגיעו ללוקסמבורג במטרה להתפתח לשוק האירופי. גם חברות ישראליות זכו להשתתף ב־Fit 4 Start כמו גם בתוכניות האצה וחממות אחרות שפועלות במדינה. יוזמה ציבורית־פרטית נוספת היא Digital Tech Fund, קרן הון סיכון בתמיכה ממשלתית המציעה אפשרויות השקעה לחברות שונות. יש לזכור כי כמרכז פיננסי בין־לאומי ישנם בלוקסמבורג מספר הולך וגדל של קרנות הון סיכון ואנג'לים עסקיים שמחפשים מיזמים מעניינים להשקעה. גם העובדה שלוקסמבורג היא מדינה קטנה יחסית מהווה יתרון, שכן היא מאפשרת גישה מהירה יותר לרשויות ולמקבלי החלטות.
וכפי שהעיד חגי גלילי מ־SIGA, חברות ישראליות נהנות גם מתמיכת המשרד הכלכלי של לוקסמבורג בישראל. המשרד, הממוקם בתל אביב ומנוהל על ידי איתי הורשטוק, דירקטור, ויעל אידן, מנהלת פיתוח עסקי, מלווה חברות המבקשות לפעול בלוקסמבורג, החל ממתן מידע וייעוץ על תהליכי הקמת חברה בלוקסמבורג, תנאי הכניסה לשוק והכרת הסביבה העסקית וכן עבודה מול פקידי ממשל וקישור לכל אותן יוזמות מקומיות המספקות תמיכה לחברות הסטארט אפ וכלה ביצירת קשרים עם שותפים עסקיים אפשריים. "ישראל ולוקסמבורג הן מדינות קטנות עם השפעה חזקה שבהן נטוורקינג עסקי חשוב מאוד", אומרת יעל אידן, מנהלת הפיתוח העסקי ב־LTIO Tel Aviv "אנשים שמחים לעזור זה לזה ולסייע ביצירת קשרים ידידותיים עם אנשי קשר מרכזיים. לאחר עשרות שנים של פיתוח, האקוסיסטם של חברות הסטארט אפ בישראל בוודאי בשל יותר מזה שבלוקסמבורג, אך קהילת הסטארטאפים בלוקסמבורג חווה צמיחה מרשימה מאוד בשנתיים האחרונות, ואני גאה להיות חלק מהמאמצים לפתח אותה הלאה".
השנתיים האחרונות, על פי פיוט, שנתיים סוערות משיא מגפת הקורונה ועד היציאה מהמשבר, הביאו לזיהוי אתגרים חשובים להפיכתה של כלכלת לוקסמבורג לכלכלה חזקה ועמידה יותר מפני משברי העתיד. "משבר COVID-19 הדגיש את הצורך הדחוף לעצב שרשראות אספקה חכמות, חזקות ומגוונות יותר, עמידות ויכולות לעמוד במשברים", הוא מספר. "האקוסיסטם המשולב של לוקסמבורג הוא גורם חשוב ליישום כלכלה מעגלית שתגביר את היעילות הכוללת של הכלכלה הלאומית שלנו ותפחית את טביעת הרגל האקולוגית שלה. בטווח הקצר והבינוני, אנו שואפים לבסס את מעמדנו כסביבה המתקדמת והאטרקטיבית ביותר באיחוד האירופי לכלכלת הדיגיטל והנתונים".
לתמיכה וסיוע בכניסה לשוק האירופאי דרך לוקסמבורג נא ליצור קשר עם המשרד הכלכלי של לוקסמבורג בישראל.
הכתבה בהפקת סוכנות התוכן דיסקברי>>
