לזה גט טקסי ויאנגו לא ציפו: נשק יום הדין של תחנות המוניות, נחשף!
לזה גט טקסי ויאנגו לא ציפו: נשק יום הדין של תחנות המוניות, נחשף!
שוק המוניות בישראל עבר בעשור האחרון טלטלה עם כניסתן לישראל של אפליקציות הזמנת המוניות גט טקסי (Gett) ויאנגו (YANGO). הצלחתן הגדולה של גט ויאנגו נבעה כידוע מהפיתרון הטכנולוגי אותן הן העניקו. חברת TAKE ME נכנסת לשוק לטובת בעלי התחנות ומעניקה פלטפורמה טכנולוגית שתהפוך את התחרות להוגנת.
בעידן האינטרנט והסמארטפון היה זה אך מתבקש כי גם שוק המוניות יישר קו עם רוח הזמן ואכן כניסתן של גט ויאנגו הביאה למשב רוח מרענן בתחום עם צרכנים שיכלו מעתה להזמין מונית בלחיצת כפתור דרך מסך הסמארטפון או הלפטופ. על הצלחת המהפכה יעידו המספרים הענפיים: גט מחזיקה לפי ההערכה בין 10-12 אלף נהגים מתוך כ־25,000 בעלי רשיונות למוניות בישראל, ולפי ההערכה 70% מהנסיעות המוזמנות באמצעות אפליקציות בישראל נעשות דרכה. יאנגו מצידה מחזיקה בכרבע עד שליש מהשוק.
אמנם נהגי מוניות רבים התלוננו לא אחת על העמלות הגבוהות אותן גובות שתי האפליקציות עבור החיבור (הדי טריוויאלי בסופו של דבר) ללקוחות אך הם לא שברו את הכלים ועם השנים התמונה התקבעה. אך כל זה השתנה בחודש מאי בשנה שעברה כאשר "גט" הודיעה על העלאת מחיר המנוי שלה לנהגי המוניות שעובדים איתה במשרה מלאה מ־1,500 שקל ל־1,700(לפני מע"מ). מחיר זה זינק אחרי מע"מ לכ2000 ₪ בע"מ, בחודש וזאת יחד עם דמי ביטול הזמנה ש"גט" החלה לגבות מהלקוחות במקרה של ביטול הזמנה, מה שהוביל לנטישה של לקוחות רבים בדגש על לקוחות עסקיים.
ההתייקרות יצרה מרד של ממש, כאשר חלק משמעותי מהנהגים גרם במחאה להאטת השירות ואחרים עזבו את גט וחברו לתחנות מוניות. נהגים אחרים שהחליטו לנסות את מזלם עם אפליקציית יאנגו גילו כי גם בעלי אפליקציה זו החליטו לעלות את העמלות לנהגי המוניות, מ-5% מכל נסיעה ל-8% ומספר הזמנות קטן ומצומצם מאוד לא פשוט.
למעשה התייקרותן של חבילות ההתקשרות בגט ויאנגו אילצה את נהגי המוניות להישיר מבט למציאות הענפית ולגלות כי הם הופכים ליותר ויותר תלויים באפליקציות ההזמנות. כל זאת כאשר מחירי הסולר וחבילות הביטוח עולים, ורווחיותם של הנהגים נשחקת. יתירה מכך, נהגי המוניות גילו עוד כי שוק המוניות הפך לריכוזי מאוד, דבר שאינו משאיר להם דרגות חופש רבות: כל שנותר להם הוא להשתמש בפלטפורמות הטכנולוגיות ולשמור את הטענות והכעסים בבטן או פשוט להשבית את המונית ולאבד את פרנסתם.
אם לא די בריכוזיות הגבוהה בשוק המוניות, ושליטתן הברורה של גט ויאנגו, הרי שרק לאחרונה התבשרנו על כך שקרן פורטיסימו מנהלת מגעים לרכישת השליטה ב־Gett לפי שווי של 200 מיליון דולר (יותר מ- 60% פחות משוויה לפני כ-3 שנים). במקביל התברר כי גם יאנדקס, בעלת השליטה ביאנגו מתעתדת למכור את פעילות החברה בישראל.
מי שכאמור מנסים להבין כיצד הם נקלעו למצב בו הם תלויים לגמרי באפליקציות הם כמובן נהגי המוניות, וכאמור חלקם החליטו לעשות מעשה ולחבור חזרה למבנה עבודה בתחנות מוניות. עקב האכילס של תחנות אלה הייתה עד כה העדר טכנולוגיות והתבססות על שיחות הטלפון הקלאסיות לצורך יצירת קשר עם התחנה והזמנת מוניות, אך כל זאת הולך כך נראה להשתנות עם כניסתה של פלטפורמה חדשה לשוק – "טייק מי" TAKE ME, שמתכוונת לספק לתחנות המוניות את הכלים הטכנולוגיים עימם יוכלו להתמודד בצורה שווה מול ענקיות המוניות דוגמת גט ויאנגו.
ניתן לומר שמה שעושה "טייק מי" הוא ליצור תחרות הוגנת יותר בין תחנות המוניות ל"גט" ו"יאנגו" כאשר יתרונה הגדול של טייק מי נובע ממנגנון הפעולה שלה – אין מדובר בפלטפורמה אשר הופכת לעוד רשת מוניות אינטרנטית הגובה עמלות מנהגי המוניות אלא כזאת המאפשרת לכל תחנת מוניות להפוך לטכנולוגית יותר ומתקדמת יותר תוך הזמנת מוניות פשוטה דרך אפליקציה ייעודית, מענה אוטומטי, בוט וואטסאפ ועוד כלים מגוונים. הפלטפורמה החדשה צפויה על פי מפתחיה לגרום לנהגי המוניות לשנות את כללי המשחק מול "גט" ויאנגו שהתרגלו לעבוד עד כה מול סוג של קהל שבוי, וכעת ניתנת להם האפשרות לבחור במסלול הטוב ביותר עבורם, באופן עצמאי, תוך שמירה על קהל הלקוחות של כל תחנה ויכולת להיות עצמאיים ולשווק את המותג של כל תחנה באופן לא תלוי, באופן של תשלום חודשי בקניית רישיון שימוש.
זו הפעם הראשונה בעולם שספק טכנולוגי מאפשר בעולם המוניות לבעלי תחנה לקבל רישיון טכנולוגיה מותאם באופן מלא לניהול תחנה לצד כלים שיווקיים ומיתוגיים תחת שם התחנה אל מול הלקוח קצה באפליקציה ייעודית תחת שם התחנה, ממשק ניהול, מערכת דוחות, אתר הזמנות, בוט וואטסאפ ועוד..
"טייק מי" TAKE ME מחזיקה כמה עשרות תחנות בישראל כבר היום, יחד עם פעילות בארה"ב, בדגש על ניו-יורק משנה כשנה. החברה מתעתדת לצאת לשוק האירופאי באמצע שנת 2024 לתחנות מוניות בלונדון, ברלין וברצלונה.
