״המשבר בהייטק הוא כמו זכוכית מגדלת לבעיות שתמיד היו בתחום״
״המשבר בהייטק הוא כמו זכוכית מגדלת לבעיות שתמיד היו בתחום״
למרות רוחות המשבר שמנשבות בתעשיית ההייטק, יש יזמים בתחום שמזהים פוטנציאל לצמיחה בתקופה הנוכחית וחברות שמציעות דרכים להתייעל. ״חשוב לזכור שתעשיית הטכנולוגיה נותנת תוצרת אמיתית לעולם״, אומר ד״ר עומרי פלמון, מייסד שותף של Weka
המשבר בהיי-טק נותן את אותותיו גם בישראל — ניכרת האטה כללית בגיוסים החדשים וכמה סטארט-אפים הודיעו בשבועות האחרונים על סגירה או צמצומים — ונפרדו מעובדים ועובדות. אבל המשבר הזה הוא גם הזדמנות להתייעלות ולצמיחה; יזמים ואנשי הייטק באקוסיסטם המקומי מעריכים כי החברות יצטרכו כעת להוכיח מוצר בר-קיימא עם פוטנציאל רווחיות והוואלואציות יהיו ריאליות יותר.
"בהחלט יש האטה כלכלית עולמית, זו עובדה קיימת. אך חשוב לזכור שתעשיית הטכנולוגיה משמעותית ונותנת תוצרת אמיתית לעולם — יש כלכלה טכנולוגית אמיתית ומבוססת״, אומר ד״ר עומרי פלמון, מייסד שותף וסמנכ״ל תפעול ראשי (COO) בחברת אחסון הנתונים Weka. ״ועדיין, רוחות המשבר מורגשות בשוק, אך בתעשיית הטק אין בעיה כלכלית חדשה, אלא פחות כסף נזיל של משקיעים, התעשייה חוזרת כמה שנים אחורה ל-2015 מבחינת כמות ההון והוואלוציות של החברות, הדברים מתאזנים".
מיכאל מומצ'וגלו, מייסד שותף ומנכ״ל של חברת אבטחת הסייבר קרדינלאופס, מסכים. ״הרוחות שמנשבות בשווקים ישפיעו על סבבי גיוס של חברות. אני באופן אישי אופטימי, אני חושב שחברות טובות יצליחו לגייס, אבל השוויים ייפגעו. כלומר, זה לא שהכסף נעלם או נמחק, אלא שהמנטליות היא יותר שמרנית. הוואלואציות היו מנופחות. ההשקעות בחברות ימשיכו, וסטארטאפים ימשיכו לגייס ולגדול״. הוא מוסיף כי ״השיח מול המשקיעים הוא שכל חברת סטארט-אפ צריכה לתכנן ל-24 חודשי Runway (הזמן שבו החברה יכולה להמשיך לפעול עד שכספה אוזל). אף אחד לא יודע מה הולך להיות אורך המשבר, אבל 24 חודשים נחשב לבסט פרקטיס בקרב המשקיעים והמנכ״לים כדי לצלוח את המשבר בסיכוי סביר. אני מאמין שגם מי שאין להם את היכולת להגיע לכזה ראן ווי, ויצאו לסבב גיוס בחודשים הקרובים, יגייסו אבל בוואלואציות נמוכות יותר משמעותית״.
להערכתו של פלמון, "חברות וטכנולוגיות הפועלות בשווקים מבוססים, שנותנות פתרונות אמיתיים וערך לאנושות, ימשיכו לגדול ולצמוח, גם אם בוואלוציות יותר נמוכות ממה שהתרגלנו בשנים האחרונות, אך בהחלט ישרדו את המשבר ויצליחו להמשיך לגדול. לעומת זאת חברות ללא מוצר טכנולוגי איכותי שפותר בעיה אמיתית, גם אם לחברות אלה יש עודף כספי השקעה, אני מניח שבסופו של דבר הן אלא שימצאו את עצמן בבעיה. כאמור, חברות טובות ישרדו זאת ויצאו מהמשבר מחוזקות".
נדב כהן, פרופסור למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב ומייסד-שותף ומדען ראשי בחברת Imubit, מסכים כי חברות ללא מודל עסקי רווחי או יתרון טכנולוגי משמעותי יצטרכו לחשב כעת מסלול מחדש. ״העולם נמצא היום במשבר, וגורם מרכזי לכך הוא המתח שבין הכלכלה ׳החדשה׳ — הכוללת תחומים מודרניים שנולדו בעשורים האחרונים, ובראשם ההייטק — לבין הכלכלה ׳הישנה׳ — שכוללת תחומים מסורתיים, בעיקר העולמות התעשייתיים, כגון ייצור חומרי גלם״, מסביר כהן. ״בעשור האחרון, ובמיוחד בתקופת הקורונה, זרמו השקעות אינסופיות לכלכלה החדשה, בעוד שזו הישנה סבלה מחוסר השקעה חמור. הדבר הביא לתופעה הנקראת ׳נקמתה של הכלכלה הישנה׳, כלומר, חוסר ההשקעה בה הביא למחסור של ממש בחומרי גלם (למשל, ברזל, בטון, חיטה, נפט וגז). כיוון שכמעט כל מוצר או שירות שאנו רוכשים עושה שימוש בחומרי גלם, חלה התייקרות רוחבית משמעותית (כלומר אינפלציה גבוהה), וכתוצאה מכך משבר כלכלי.
״בהיותו הנציג המרכזי של הכלכלה החדשה, תחום ההייטק מושפע מאוד מן המשבר. ההשקעה המוגזמת בתחום הביאה לכך שקמו חברות רבות ללא מודל עסקי רווחי, ללא יתרון טכנולוגי משמעותי, ועם קצב הוצאות גבוה. עם המשבר הואטו ההשקעות הכספיות, וכעת חברות רבות נדרשות לשנות את עצמן מהיסוד. מדובר על תהליך כואב, אך הוא טומן בחובו הזדמנויות״.
פלמון מוסיף כי "יש עדיין הון עצום בקרנות ההון-סיכון שפועלות כאן. השוק לא משתנה, הדלק משתנה — כספי המשקיעים יחולק בצורה יותר בררנית ומהוססת. יהיה הרבה יותר קשה לגייס הון מבעבר, משקיעים חושבים פעמיים לפני החתימה על הצ'ק. לכן סטארטאפים שחיים רק על כספי הון-סיכון צריכים לעשות חשיבה אסטרטגית מחודשת, חברות בשלבי pre-product ו-pre-sales יחוו את המשבר באופן יותר משמעותי וסביר שלא יקבלו את הוואליואציות שרצו. לעומתם, סטארטאפים שחיים מהכנסות אמיתיות אולי אפילו יצאו מרווחים ממנו — הם יוכלו להוות אלטרנטיבה טובה לחברות גדולות ומבוססות שנפגעו מההצטמצמות בשוק. חברות שהגיעו לכמות מכירות שמחזירה את העלויות - יצליחו לשרוד את התקופה המאתגרת הזאת".
״לייצר ללקוחות ערך ומהר״
דוד בן שבת, סמנכ״ל מחקר ופיתוח ב-Quali שעוסקת בפתרונות לניהול ענן, אומר ביחס למשבר בהייטק כי ״הוא בעצם מהווה זכוכית מגדלת לבעיות שתמיד היו בתחום, שתמיד היה קל לומר שהן לא בסדר העדיפויות כרגע. למשל חוסר היכולת של החברה להיות אפקטיבית, לשלוט בעלויות, בפוקוס. היום יותר מתמיד, חברות צריכות לייצר ללקוחות ערך ומהר, ובייחוד עכשיו כשהן חייבות להראות ביצועים, מחפשות דרך להוציא את המוצר שלהן מהר יותר לשוק, אך נתקלות בצוואר בקבוק. צוואר הבקבוק הזה משתנה מארגון לארגון — יש חברות שמוותרות על בדיקות ומוציאות לשוק מוצר לא איכותי מספיק, יש חברות שממתינות הרבה זמן, ואז המתחרות עוקפות אותן. היכולת לשלוט באופרציה המשתנה ולהגיע מהר יותר ללקוחות בכדי לייצר ערך היא קריטית.
״הפלטפורמה של Quali יכולה לסייע בזיהוי נכסי התשתית והאפליקציה השונים המפוזרים בחברה, להבין אותן ולנרמל אותן לחתיכות פאזל איתן קל ופשוט לעבוד. באמצעות אותן חתיכות פאזל, המערכת של Quali מספקת לחברות יכולת לשלוט ולנהל את חיי המוצר שלהן, כמה הוא עולה להן, ולנטרל את צוואר הבקבוק בכל הקשור להגעה מהירה יותר לשוק בצורה אחראית וחלקה״.
האם בחברה אתם מרגישים את המשבר?
״על הספקטרום בו יש מצד אחד סטארטאפים בוואלואציות מאוד גבוהות אשר חייבים להראות ביצועים שאין להם, ומצד שני, חברות גדולות ואמידות, שמבינות שהן חייבות להתייעל ולחתוך בשומן עודף – אנחנו במקום טוב באמצע. יש לנו לקוחות גדולים ורציניים שמכירים את היכולות שלנו, ובמקביל אנחנו פועלים במודל של סטארטאפ שרוצה לכבוש את העולם״.
בן שבת מוסיף כי ״היום השוק הוא כל כך גדול ועם צורך אמיתי בדבאופס, אז גם אם בדלת אחת אומרים לך שאין תקציב, יש דלת נוספת ליד שבה צמאים לפתרון. בכל מקום שיש בעיה, יש גם הזדמנות. עכשיו זו הזדמנות, כשחברות רוצות להתייעל, ולהראות ביצועים, אנחנו יכולים לסייע להן לחברות לצאת מהסיבוב מהר ובצורה אחראית״.
גם מומצ'וגלו מעריך כי תחום הסייבר יותר חסין למשבר, ופחות יושפע ממנו. לדבריו, ״חברות עדיין ממשיכות בטרנספורמציה דיגיטלית וביותר ויותר השקעה ב-IT, וסייבר הוא חלק מהותי בכל אסטרטגיית IT. לשמחתנו גייסנו בתחילת השנה, הכרזנו על זה בחודש מארס, לא מזמן, כך שאנחנו נכנסים לתקופת המשבר הזו עם מאגרים מלאים״.
גם פלמון לא צופה פגיעה בוורטיקל בו עוסקת Weka. "אני מאמין שלא יהיה שינוי דרמטי בכסף של לקוחות שזורם לשוק ה-IT. לקוחות ימשיכו להוציא כסף ולשלם על אחסון ועל סקיוריטי. לא יהיה שינוי מבחינת הכסף שזורם לשוק, אפילו להפך. עולם ה-IT הוא חלק אינטגרלי מהחיים שלנו, אי אפשר לחזור אחורה. כיום הדאטה היא הנפט של העולם המודרני, כולם שומרים דאטה ומניבים ממנה תועלת עסקית. ניתוח המידע מאפשר לחברות להפיק תובנות עסקיות ודה-פקטו לשפר משמעותית את הביזנס שלהם. על כן לא תהיה ירידה בדרישה לפלטפורמות דאטה ואחסון, להפך, אלה הכלים שיש לחברות כיום לשפר ביצועים ולהשתמש בכל הדאטה שנצברת על מנת להגדיל הכנסות ופעילות עסקית. על כן שוק האחסון רק ילך ויגדל".
״אחד הדברים שמתחילים כן לשמוע זה החשיבה של איך אפשר למצות טוב יותר את ההשקעות בכלים הקיימים״, מדגיש מומצ׳וגלו. ״היו תקופות שארגונים קנו עוד ועוד כלי אבטחת מידע ומוצרים, ועוד לא הספיקו ליישם אותם בצורה מלאה. יש חשיבה איך חוזרים אחורה ואיך ממצים את הערך מאותן השקעות בצורה טובה יותר. זה מאוד תואם את הגישה של החברה שלנו, שמתמקדת ביישום של כלי אבטחת מידע וההפיכה שלהם ליותר אפקטיביים. כשאנחנו פונים ללקוחות, אנחנו שומעים פתיחות גבוהה יותר למסר של מיצוי (כלי אבטחת מידע). ברמת השוק הכללי, אנחנו לא שומעים מחברות שתקציבי הסקיורטי נפגעו. אז כרגע זה שינוי יותר בתפיסה, והוא עוד לא בא לידי ביטוי בתקציבים ובהקטנת הרכש. זו גם אחת הסיבות שאני צופה שתחום הסייבר ייפגע פחות מתחומים אחרים במשבר הזה״.
״המצב יאזן את התנאים והמשכורות״
כהן מוצא במשבר ״הזדמנות גדולה לחברות הייטק המשתמשות בטכנולוגיה חדשה לטובת יצירת ערך מוחשי הבא לידי ביטוי ב׳כלכלה הישנה׳. זהו הסיפור של אימיוביט. החברה המציאה טכנולוגיית למידה עמוקה מחיזוקים (סוג הבינה המלאכותית המתקדם ביותר), ובאמצעותה פיתחה מערכת לשליטה אופטימלית בזמן אמת על מפעלי ייצור תעשייתיים. המערכת פועלת כיום בעשרות מפעלים מהגדולים בעולם, ומגבירה את קצב הייצור שלהם. כך, היא מגדילה את היצע חומרי גלם שונים, ותורמת באופן ישיר להקלת המשבר הכלכלי הנוכחי.
״אין לי ספק שהמשבר העולמי ישנה את אופן ההתנהלות של חלק מחברות ההייטק. אני מאמין שנראה התנהלות יותר ממוקדת בתוצאות עסקיות וחלק מזה יבוא לידי ביטוי בקיצוצים ולעיתים בפיטורים. אנחנו כחברה השתדלנו תמיד לנהוג בצניעות ובאחריות, תוך צמיחה הממוקדת יותר באיכות ופחות בכמות. העובדה ששמנו לעצמנו יעד ארוך טווח ושאפתני — הפיכת ייצור חומרי הגלם בעולם לאופטימלי — מסייעת לנו לתכנן קדימה ולנוע באופן יציב על עבר היעד, בתקופות של גאות כמו גם במשברים״.
באשר להשפעה של המשבר על גיוס כוח האדם בהייטק, אומר מומצ׳וגלו כי ״חברות שחוששות יותר מהמשבר, ועושות צעדים יותר קיצוניים של צמצומים ופיטורים, הן יכולות לעשות שינוי בשוק. שוק הגיוס די איבד פרופורציה, היחס בין המשרות הפתוחות למחפשי המשרות היה לא פרופורציונלי. כולי תקווה שנחזור לקצת שפיות בתחום הזה. גם בהקשר של כמה אנשים כל הזמן מחפשים להחליף מקום עבודה, וגם בהקשר הזה שלא נמצאים באיזה ׳מירוץ חימוש׳ כדי להביא עובדים ומקשים יותר ויותר על חברות לגייס אנשים. עדיין לא ראינו שינוי גדול בתחום הגיוסים, אבל אולי תוך חצי שנה זה יבוא לידי ביטוי״.
פלמון מסכם כי "מבחינת גיוסי כוח אדם אני לא צופה שינוי משמעותי. ההיצע של כוח אדם טכני הוא די קשיח. גם רוחות המשבר לא יצליחו לייצר 30 אלף מתכנתים זמינים לעבודה שחסרים בשוק. לטאלנטים תמיד יהיה ביקוש. עם זאת, איזון השוק והחזרה למצב הטבעי יאזן גם את התנאים והמשכורות״.
