ירושלים בונה את העתיד שלה - רובע הכניסה לעיר הוא אחד ממתחמי הדגל של עיר הבירה
ירושלים בונה את העתיד שלה - רובע הכניסה לעיר הוא אחד ממתחמי הדגל של עיר הבירה
תהליך ההתפתחות והפיתוח של ירושלים בשנים האחרונות הופך אותה לעיר בירה המהווה מרכז משמעותי של ממשל ועסקים, בדומה לערי בירה ברחבי העולם. אחת מיוזמות הדגל של העיר היא רובע הכניסה לירושלים, הממוקם בלב מרכז התחבורה של העיר ומשלב בין תעסוקה, מסחר, דיור, מלונאות, תרבות ועוד. שוחחנו עם איציק לארי, מנכ"ל עיריית ירושלים, על מנת להבין כיצד מתכוננת עיריית ירושלים לעולם התעסוקה של העידן החדש, ומהם הגורמים שמושכים את חברות ההייטק אל הרובע החדש
ירושלים ידועה במשרדי הממשלה שלה, באקדמיה המפוארת ובמגמת הצמיחה של העסקים וחברות ההייטק של השנים האחרונות. אחת היוזמות המגלמות יותר מהכל את תהליך ההתפתחות של העיר, היא ללא כל ספק 'רובע הכניסה לירושלים', ההולך ונבנה בימים אלו במיקום אסטרטגי, ועומד להציע סטנדרט בינלאומי של עסקים ופעילות. על מנת להבין מקרוב את המחויבות הרבה של העירייה לפיתוח הרובע והיוזמות שלה ברחבי העיר, שוחחנו עם איציק לארי, מנכ"ל עיריית ירושלים.
מהן המגמות עולמיות בשוק התעסוקה, וכיצד העירייה נותנת להן מענה? ומה צפוי לעסקים, לתושבים ולמבקרים ברובע הכניסה לירושלים?
בונים תעסוקה בעידן החדש - ירושלים מקימה רובע עסקים, מסחר ופנאי בסטנדרט בינלאומי
"אין ספק שעולם התעסוקה היום הולך למספר כיוונים: קיים ביקוש הולך וגודל לשטחי משרדים עבור חברות טכנולוגיה והייטק, לצד צורך לדיור ממשלתי שהרי כל משרדי הממשלה הולכים ומתרכזים כולם בבירה", אומר לארי. "בנוסף נדרשים שטחים עבור בעלי מקצועות חופשיים, נותני שירותים והתחום היצירתי אשר מתרכזים סביב משרדי ממשלה וחברות פרטיות וציבוריות- עורכי דין, אנשי כספים, יועצים, מעצבים ועוד".
לארי מספר כי עיריית ירושלים שמה לעצמה מטרה לתת מענה לצרכים השונים, וכיום מקודמות בעיר מספר תוכניות משמעותיות להגדלת שטחי התעסוקה בירושלים, כאשר תוכנית רובע הכניסה לעיר היא אחת המשמעותיות שבהן.
מתוך מטרה להתאים את מרכזי התעסוקה של העיר לעידן החדש, "הולך ונבנה מיזם הכניסה לעיר בסטנדרט בינלאומי, שבסופו של יום, יספק את כלל השירותים הנדרשים לחברות ציבוריות ופרטיות אשר יקבעו את מקומן בעיר ירושלים", אומר לארי. "אנחנו לא בונים רק את המשרדים, אלא גם את המעטפת – מתחם עירוב שימושים מלא, הכולל שטחי מסחר, תרבות ופנאי, מבני ציבור, מלונאות ואפילו מגורים, אשר יאפשרו מגורים לזוגות צעירים בסמיכות למרכז התעסוקה. העירייה מחויבת באופן מלא למיזם ופועלת בסנכרון מלא עם משרדי הממשלה".
היתרון המשמעותי של רובע העסקים בכניסה לירושלים - נגישת תחבורתית מיטבית
מה שהופך את רובע העסקים בכניסה לירושלים למרכז תעסוקה ייחודי מסוגו בארץ, הוא הנגישות התחבורתית המקסימלית - תחנת הרכבת המהירה הממוקמת ברובע מחברת את ירושלים לשפלה ב-32 דקות, התחנה המרכזית הסמוכה מחברת לרובע את קווי האוטובוסים העירוניים והבינעירוניים, הקו האדום של הרכבת הקלה פועל ועוצר במקום ואליו צפויים להתווסף בתוך שלוש שנים הקו הירוק, כך שניתן יהיה להגיע ברכבת קלה לכל חלקי ירושלים בזמן קצר. "התעבורה למקום שודרגה באמצעות בניית מחלף סחרוב, הקמת מנהרה מתחת לרובע העסקים וכן חניון עם 1,300 מקומות חנייה", מפרט לארי.
ירושלים לא מפסיקה להתפתח - בכל רחבי העיר עומדים לקום מתחמים מגוונים ומתקדמים
בירושלים מקודמות בשנים האחרונות תכניות רבות ומגוונות. "בשנה שעברה אושרה תוכנית האב החדשה למתחם תלפיות, אשר ישנה לגמרי את פניו של האזור", מספר לארי. "המתחם כולל תוספת של כ-8,500 יח"ד בתמהיל מגוון וכן אזורי מסחר, תעסוקה, מבני ציבור, תרבות, שטחים פתוחים ועוד. בנוסף, העירייה אישרה את תוכנית קירוי בגין, אשר תייצר עתודת קרקע מעל ציר התנועה מרכזי. התכנית כוללת כ-1800 יח"ד למשפחות ולזוגות צעירים, לצד 250 יח"ד לדיור מוגן, 300 חדרי מלון וכ-10,000 מ"ר לשטחי מסחר, וכן פיתוח שטחים ציבוריים פתוחים לטובת הציבור". לארי מספר גם כי בשבועות האחרונים, אושרה תוכניות בינוי לתעסוקה ומסחר בוואדי ג'וז (סיליקון וואדי), בא-טור ובאום טובא במזרח העיר.
עיריית ירושלים מרכזת מאמצים גם בתחום התחבורה והתשתיות. "במהלך השנה החולפת נחנך מחלף סחרוב החדש בכניסה לבירה שהוביל לביטול הרמזורים בצומת. במסגרת הפרויקט בוצעו גם עבודות מקיפות של פיתוח ותשתיות. בנוסף נעשו גם הפרדות מפלסיות בגבעה הצרפתית ובצומת פת, הכפלת כביש המנהרות וסלילת כביש 16 שיציע כניסה חדשה לירושלים ויחבר בין השכונות הדרומיות לכביש 1". עבודות התשתית בתחום התחבורה הציבורית כוללות גם את הארכת הקו האדום של הרכבת הקלה, סלילת הקו הירוק והקו הכחול, הקמת נתיבי תחבורה ציבורית ברחבי העיר והוספת כ-2,600 מקומות חנייה במיקומים אסטרטגיים.
פריים לוקיישן, פיתוח ותמהיל שיובילו את ירושלים אל העתיד
רובע הכניסה לעיר נמצא בפריים לוקיישן ברמה הארצית - סמוך לקריית הלאום ומשרדי הממשלה, צמוד לאולם הכנסים הגדול בישראל, בנייני אומה, ולמרכז התחבורה הגדול בישראל, הכולל קישור מהיר לשאר חלקי הארץ ובתוך העיר.
המתחם עצמו כולל מעל 1.2 מיליון מ"ר של עירוב שימושים, הכולל תעסוקה, מסחר, ממשל, כנסים, תרבות ופנאי ובניינים חדשים וחדישים בסטנדרטים שאין כמותם בירושלים, וכן בניית כ-1,100 יח"ד למגורים. "כמו כן, אנחנו פועלים לפיתוח המרחב הציבורי באזור על פי סטנדרט אדריכלי בינלאומי. המטרה שלנו, בסופו של דבר, היא להפוך את העיר ירושלים לעיר בירה בעלת חשיבות כלכלית בדומה לבירות אחרות בעולם", אומר לארי. "השנה אישרנו תקציב שיא של 12.3 מיליארד שקלים, אשר ייתן זריקת עידוד לפיתוח התשתיות בעיר ירושלים בכלל ופיתוח הכניסה לעיר בפרט".
מוקד משיכה לחברות הייטק - ירושלים מציעה שילוב בין אקדמיה, כוח אדם איכותי והטבות משתלמות
ירושלים ידועה בחיבור שבין האקדמיה (האוניברסיטה העברית, בצלאל וכו') לבין עולם ההייטק, אשר הביא ועוד צפוי להביא לתוצרים והישגים רבים. "בנוסף לכך, כאשר בוחנים את רובע הכניסה לעיר, הסטנדרט הגבוה, המעטפת הקיימת באזור, הנגישות התחבורתית והנגישות לגורמי הממשל הפועלים בעיר - הופכות את האזור לאופטימלי מבחינת חברות ההיי-טק ליצירת הזדמנויות עסקיות ולפריחה", אומר לארי. "בירושלים קיים גם פוטנציאל גדול להעסקת עובדים מקרב האוכלוסייה החרדית ותושבי מזרח העיר, נושא אשר בא לידי ביטוי כבר עכשיו באזור התעסוקה הר חוצבים, למשל".
בעידן בו החברות נלחמות על הטאלנטים מבחינת חוויית עובד, "הקרבה של מרכז העסקים החדש לשוק מחנה יהודה, למרכז העיר ירושלים ולעיר העתיקה מהווה יתרון וימשוך הרבה חברות אשר יראו במקום לא רק מקום לעבודה אלא כחלק מחוויה יוצאת דופן להעסקת העובדים", אומר לארי.
עוד גורם המושך את חברות ההייטק לירושלים ולרובע הכניסה לעיר הוא המענקים והתמריצים הניתנים על ידי הרשות לפיתוח ירושלים, "זאת בנוסף להטבות מס קיימות ותמריצים כלכליים נוספים שאנו עובדים על אישורם בימים אלו", משתף לארי.
יזמיות נדל"ן מובילות שלוקחות חלק בפרויקט, ביניהן אמות, אלייד, אשטרום, ישראל קנדה ואפריקה ישראל, הביעו אמון בפרויקט רובע הכניסה לעיר ונמצאות היום בשלבי בניית מתחמי הבינוי. "כמובן שנשמח לראות גופים גדולים נוספים הקובעים את משכנם בעיר ירושלים בכלל ובמיזם הכניסה לעיר בפרט", מסכם לארי.
