היום שאחרי המלחמה - איזו מציאות מחכה לקהילות עוטף עזה?
היום שאחרי המלחמה - איזו מציאות מחכה לקהילות עוטף עזה?
מה העתיד הצפוי לקהילות העוטף והצפון? אילו פתרונות דיור יתאימו להן? האם עדיף פתרון זמני או פתרון קבע? ומדוע חלק מהיישובים מתנגדים לתכנית ההטבות שהציגה המדינה? עו"ד חגית בן משה, שותפה ומנהלת מחלקת המגזר ההתיישבותי - במשרד עו"ד ברנע ג'פה לנדה שופכת אור על הנושא.
עוד ועוד קהילות בעוטף עזה חותמות על הסכמים לשיכון באתרים זמניים, אם בקיבוצים ואם בערים ברחבי ישראל. במקביל, הציגה רמ"י תכנית לשיקום היישובים עם סל הטבות לקהילות.
מסבירה עו"ד חגית בן משה: התכנית לטווח קצר מנוהלת ע"י מנהלת תקומה שהוקמה בפרוץ המלחמה, וכוללת מענקים ופתרונות מגורים זמניים , במטרה לשקם ולחזק את הקהילות במהירות.
התכנית החשובה יותר, לטווח הארוך, נוגעת בעובדה שלאחר המלחמה הקהילות תצטרכנה להתמודד עם אתגרים של שיקום פיזי, כלכלי וחברתי, חקלאי ותעסוקתי. על כן, הציגו רמ"י תכנית רב שנתית שמעודדת אוכלוסיות לעבור לאותם יישובים ולפתח את מקורות התעסוקה.
התכנית כוללת בין היתר הגדלת מכסת התעסוקה הלא חקלאית המותרת ליישובי העוטף והצפון מ-120 דונם עד ל-150 דונם. הגדלת המכסה הסולארית מ-250 דונם ל-400. מתן הנחה לבתי מגורים שלא יצטרכו לשלם 3.75% במהלך עיגון זכויות המגורים. החזרת ערבויות שניתנו ע"י היישובים כדי להקל על הנטל הכלכלי שלהם ועוד.
עם זאת, חלק מהתנועות המייצגות את היישובים מבקרות את התכנית וטוענות שהטבות אלו לא יוכיחו את עצמן בעתיד הרחוק. על כך אומרת עו"ד חגית בן משה, שותפה ומנהלת מחלקת המגזר ההתיישבותי - במשרד עו"ד ברנע ג'פה לנדה, כי במשך שנים התקיים חיכוך מתמיד בין המגזר ההתיישבותי לרמ"י, ודווקא היום חשוב שיקדישו חשיבה מחודשת ויעניקו יותר הטבות לאותם יישובים כדי לעודד את צמיחתם.
עוד עניין שעולה הוא קהילות שמעדיפות להישאר בבתי המלון הזמניים, במקום לעבור ולהשתכן בשכונות חדשות. בן-משה מסבירה שקיימת חשיבות לשמר את הקהילתיות והתא המשפחתי, דבר שכמעט בלתי אפשרי בבתי מלון. מצד שני השתלבות בקהילה חדשה אינה דבר קל, וקיבוץ שעובר לסביבה עירונית גם צפוי לקשיי התאקלמות. חשוב שכל יישוב ייבחר בפתרון המתאים לצרכיו, תוך לקיחה בחשבון של פרמטרים נוספים כמו למשל שנת הלימודים של הילדים.
עוד על הפתרונות והאפשרויות שעומדות בפני קהילות העוטף והצפון לאחר המלחמה – בכתבה הבאה.