בין מנהטן לפלורנטין: הפרויקט של אדם שוסטר מביא את המשפחות לשכונה המיתולוגית
בין מנהטן לפלורנטין: הפרויקט של אדם שוסטר מביא את המשפחות לשכונה המיתולוגית
במתיחת הפנים שעוברת פלורנטין, הפרויקט עליו מופקדים ODA - משרד האדריכלים עטור הפרסים מניו יורק, ומשרד רבין אדריכלים מישראל - מהווה נדבך מרכזי. אדר' ערן חן: "נעניק לבניין נופך מקומי ובינלאומי". רועי ביינהורן, מנכ"ל ומבעלי חברת אדם שוסטר: "השאיפה שלי למשוך אוכלוסייה איכותית לשכונה"
בשיתוף מערכת זירת הנדל"ן
השידורים החוזרים של "פלורנטין", סדרת הטלוויזיה שצללה בסוף האלף הקודם לקרביים של דרום תל אביב, משיבים את הגעגועים לשכונה התל אביבית הוותיקה שהוקמה ב-1927. אלא שהמוניטין שצברה פלורנטין בזכות היצע מקומות פנאי ובילוי, ואוכלוסיית דיירים צבעונית, לא מצליח לטשטש את רוח הזמן – המורגשת היטב במבנים הישנים ובמתחמי התעשייה האפרוריים שעיקרם מוסכים ונגריות.
לאחר שנים ארוכות, ניצבת כעת פלורנטין לקראת מתיחת פנים מקיפה, והיא כבר סומנה כאחד המוקדים המסקרנים בעיר. את החזון לחידוש וריענון השכונה מובילה עיריית תל אביב, העמלה בימים אלה על קידום תוכנית צפון פלורנטין. בתחילת החודש הבא צפויה העירייה לחשוף את פרטי התוכנית לשיתוף ציבור, כשבהמשך הקיץ צפויה להתכנס הוועדה המקומית לתכנון ובנייה על מנת לאשר אותה באופן רשמי, ולעבור מהתיאוריה אל הפרקטיקה.
קראו עוד בזירת הנדל"ן:
"אין ספק שאזור פלורנטין צובר תאוצה, וממזג בין הקסם של תל אביב הישנה לבנייה מודרנית, וחשיבה ארוכת טווח", מנתח אוהד דנוס, יו"ר לשכת השמאים בישראל לשעבר ומנכ"ל משרד השמאים דנוס-להט. "הדבר משתקף בשווי הדירות המאמיר בשכונה - סביב 50-55 אלף שקלים למ"ר בנוי אקו', כשעליית המחירים כבר הצליחה להדביק חלק מהשכונות הצפוניות של העיר".
סוף לתעשייה
בין שחקניות הנדל"ן שהקדימו לזהות את הפוטנציאל הטמון בפלורנטין ופועלות בשכונה, בולטת אדם שוסטר - שותפות המאגדת שתי חברות נדל"ן מנוסות הפועלות יחדיו שנים רבות בפיתוח מגורי יוקרה בישראל ובחו"ל.
פרויקט WESTA שמובילה אדם שוסטר ברחוב גבולות 13-3, בשיתוף חברת הדר דוד ובתכנון משרד מילבאואר-אייל אדריכלים, הוא דוגמה מייצגת לשינוי החיובי העובר על פלורנטין. במסגרת המיזם נהרסו בחודש שעבר שישה מבנים ישנים ששימשו לתעשייה ומגורים, לטובת הקמת מבנה יוקרתי עם שתי כניסות, ובו 44 דירות חדשות ושלושה מרתפי חניה, כשחלק מקומת הקרקע תשמש למסחר. אחד מסימני ההיכר של הפרויקט, שעתיד להתאכלס בעוד כשנתיים וחצי, טמון בתריסי ענק שיובאו במיוחד מאירופה לחזית הבניין.
בזמן שהעבודות בפרויקט ברחוב גבולות מתנהלות במרץ, הפוקוס נודד כ-50 מטרים משם - אל רחוב אברבנל 52-12 בצפון-מערב פלורנטין, המהווה חלק ממתחם החרש והאומן - שם מקדמת הקבוצה פרויקט נוסף, המתכתב היטב עם השאיפה למתג את פלורנטין מחדש. במתחם המשתרע על שטח של כ-2.5 דונם, עתידים להתפנות כ-40 בתי מלאכה, כשאת מקומם יתפסו שני בניינים בני 11 קומות שיכללו כ-140 דירות, שלושה מרתפי חניה, וכן שטחי מסחר ושטחים ציבוריים משמעותיים לטובת עיריית תל אביב אשר ישמשו את תושבי השכונה.
בשורה מרכזית נוגעת לתמהיל הדירות המגוון בפרויקט, שתוכנן במוצהר מתוך שאיפה לפנות לחתך אוכלוסייה רחב, ולהביא לשכונה גם משפחות. מדובר על דירות 3-2 חדרים, לצד דירות 5-4 חדרים ופנטהאוזים המשקיפים לים.
״מיד כשנבחרנו במכרז שערך עו״ד עמיר רייסמן בין החברות המובילות בישראל, ועוד בטרם חתמנו עם בעלי הקרקע, התחלנו לתכנן במרץ את הפרויקט בשיאה של מגפת הקורנה והסגרים", מספר רועי ביינהורן, מנכ"ל ובעלים בחברת אדם שוסטר. "למעלה מ-20 מתכננים בארץ ובניו יורק עבדו על הפרויקט מסביב לשעון על מנת להספיק להגיש את התוכניות בטרם יפוג תוקפן של תקנות שבס-כחלון, ונוכל לתכנן יותר דירות גדולות. כך יצא שבאותו היום שחתמנו על הסכם פינוי-בינוי עם בעלי הקרקע, גם הגשנו את הבקשה להיתר בנייה – הישג חסר תקדים שגם מאפשר תכנון נפחי בנייה שמשתלבים עם הנפחים שאושרו בפרויקטים הסמוכים באותה התב״ע. מי שליווה אותנו לכל אורך התהליך וסייע בהצלחתו, הוא עו"ד יאיר גרין שותף במשרד מ.פירון".
"המטרה היא ליישם בפרויקט ערכים תל אביביים שישמרו על צביונה של פלורנטין וישתלבו עם האופי הצעיר של האזור, ובו בזמן לדבר גם בשפה חדשה ולשלב אלמנטים של יוקרה", מרחיב ביינהורן. "הקפדנו על דירות קטנות לצעירים, בהתאם למסורת שהשתרשה בפלורנטין, ולצידן כמות משמעותית של דירות גדולות יותר, שיתנו מענה ראוי למשפחות. השאיפה שלי היא למשוך אוכלוסייה איכותית לפלורנטין ולחזק את השכונה".
יתרון חשוב שמציע הפרויקט נוגע למיקומו האופטימלי: בסמיכות לשכונת נווה צדק היוקרתית, חוף הים, תיאטרון נגה, המושבה האמריקאית ושוק הפשפשים, כשהקו האדום של הרכבת הקלה נמצא גם הוא במרחק הליכה קצר. התב"ע כבר אושרה והפרויקט נמצא בימים אלו בהליכי תכנון ורישוי. לפי הערכות, הבנייה תצא לדרך בעוד פרק זמן של כשנה וחצי-שנתיים.
מרחב תמרון
לפרויקט הייחודי, עליו התחרו יזמים רבים, רתמו באדם שוסטר את האדריכל ערן חן, הבעלים והמייסד של משרד האדריכלים המעוטר ODA בניו יורק, הבונה בין השאר מגדלי ענק ומתחמי מגורים יוקרתיים וייחודיים, בניו יורק וברחבי העולם. את הפן התל אביבי מספק משרד רבין אדריכלים, שעובד עם חן בשיתוף פעולה צמוד.
"ODA נחשב לאחד ממשרדי האדריכלים המובילים בעולם ואנחנו נרגשים שהצלחנו לאתגר את ערן", מתגאה ביינהורן. "הניסיון הבינלאומי העשיר שלו לצד היכרותו עם ההווי המקומי, יתנו לפרויקט ערך מוסף. אחת הסיבות שיצרו אצלו את הגירוי, היא שרובע 8 בו נמצא הפרויקט שלנו, בניגוד למשל לרבעים 3 או 4, מאפשר מרחב תמרון גדול יותר לאדריכלים וייתן לערן לבטא את היצירתיות שלו".
"כבר הרבה שנים שאני ביחסי עבודה עם אדם אמריקה, שעובדת גם בישראל וגם בניו יורק", מספק חן בשיחה מביתו בארה"ב את הזווית שלו לחיבור עם אדם שוסטר. "תכננו יחד שמונה פרויקטים בניו יורק, הפכנו לחברים ושותפים עסקיים. כאשר ביקשו ממני עזרה בתכנון הפרויקט בפלורנטין, לא יכולתי לסרב. הרצון שלי הוא לתכנן גם בישראל, זה הבית המקורי שלי. צריך היה למצוא את הפרויקט הנכון ואת הפרטנר הנכון, שגם מוכן להשקיע - ופה נוצרה השותפות המתאימה לכל הצדדים. לגבי המיזם עצמו, הוא לא ענק ומגלומני - זה פרויקט מקסים בשכונה מקסימה שאני זוכר עוד מהימים שגרתי בתל אביב. הבניין בהחלט יהווה תרומה נאה, אם כי צנועה, לפלורנטין המתחדשת".
איך מייצרים פרויקט שגם מתכתב עם האופי הייחודי של פלורנטין, וגם יביא אלמנט חדש ויוקרתי לשכונה הוותיקה?
"יחד עם אדריכל עומר רבין, שעובד איתנו על הפרויקט, רצינו למצוא דרך לתת כבוד למסורת הבאוהאוס התל אביבית מחד, ומאידך היות וזו שכונה תעשייתית יחסית, אחד הדברים הכי חשובים בעיני היה לתת עומק לחזיתות המבנים כדי ליצור הצללות ולתת לבניין מעין כבוד מלכותי. העומק והפרטים שנשלב בפרויקט הם מסוג הדברים שפחות רואים בישראל, ויעניקו לבניין הן נופך מקומי והן בינלאומי".
לגבי מרחב הפעולה לאדריכלים שמאפשר רובע 8 בעיר, מציין חן: "האזור הוא בעל פוטנציאל להתחדשות עירונית ויצירתיות. הבנו שיש כאן הזדמנות לעשות משהו מיוחד ושונה, מעבר לעוד מבנה תל אביבי".
מה היעדים שתרצה לממש בפרויקט?
"גם אחרי שתגדל ותתחדש, פלורנטין צריכה לשמור על מעמדה כשכונה ייחודית ביחס לשאר השכונות של תל אביב. בעיני רוחי, גם כשהבניינים הופכים גדולים יותר והצפיפות עולה, יש לדאוג לזווית יוצאת דופן שתיתן ביטוי לאוכלוסייה המיוחדת שבוחרת לגור שם. אין לי ספק שהפרויקט שלנו יעשה את העבודה".
המרכז החדש
במבט קדימה, מאמינים באדם שוסטר כי הפרויקטים בפלורנטין יהוו עוגן חשוב בהתפתחות השכונה. "המיזמים צפויים להפיח חיים חדשים בפלורנטין, המתפתחת במהירות הבזק - ולהפוך אזור מוזנח שלא היה נעים להסתובב בו בלילה, למרכז החדש, הפורח והמבוקש של תל אביב", מצהיר ביינהורן. "אחרי נווה צדק, מגיע עכשיו זמנה של פלורנטין, בדומה לקפיצה שעשו וויליאמסבורג וברוקלין בניו יורק".
לאופטימיות באשר לעתידה של פלורנטין שותף גם דנוס. "בעבר האזור נתפש כקשוח, אבל בהדרגה התדמית התרככה, ופלורנטין עושה את ההתאמות הנדרשות עבור האוכלוסיות החדשות שמגיעות להתגורר בה. אלו אוכלוסיות ברמה סוציו-אקונומית גבוהה שיודעות לשמור על ערך הנכסים באמצעות תחזוקה רציפה ומודעות סביבתית וחברתית", הוא מסכם. "בהקשר זה חשוב גם לדבר על היזמים שמכוונים גבוה מאוד בכל הנוגע לרמת התכנון ואיכות הביצוע של הפרויקטים. אני סבור כי המחירים באזור ממש לא הגיעו למיצוי ועוד ימשיכו לעלות, כשפלורנטין תייצר בשנים הקרובות שילוב מרתק שלא רואים בארץ, שיזכיר את מנהטן והונג קונג".
