האם צום ההנפקות של החברות הישראליות בוול סטריט עומד להישבר?
האם צום ההנפקות של החברות הישראליות בוול סטריט עומד להישבר?
מתי ייפתח חלון ההנפקות? מה חברות ישראליות צריכות ללמוד מגל ההנפקות הקודם? ואחרי איזה חברות כדאי לעקוב? חמישה משקיעים ישראלים מקרנות הון-סיכון בולטות על ההתעוררות בשוק ההנפקות
לאחר בצורת ארוכה בשוק ההנפקות, ההנפקות המוצלחות של הרשת החברתית הפופולרית רדיט (Reddit) בבורסת ניו יורק ושל חברת החומרה אסטרה לאבס (Astera Labs) בנאסד"ק עשויות לסלול את הדרך לחברות נוספות. חברות טכנולוגיה, בהן גם חברות ישראליות, שוקלות כעת אם גם להן כדאי לצאת ולגייס כסף מהציבור באמצעות הנפקה. האם צום ההנפקות של החברות הישראליות בוול סטריט עומד להישבר? מה השתנה בתנאי השוק שיכול לאפשר יציאה של חברות להנפקה? ואחרי איזה חברות כדאי לעקוב? שוחחנו עם חמישה משקיעים ישראלים מקרנות הון-סיכון בולטות, שדנו בשאלות אלו.
ליאור הנדלסמן, שותף כללי ב-Grove Ventures, אומר כי ״בשוק הגלובלי אנחנו מתחילים לראות התחממות הנפקות אחרי תקופת שהיתה יותר שקטה, ויש שיח הולך ומתחמם על מי יהיו החברות הבאות שיצאו להנפקה מוצלחת. השוק מושפע כמובן בין היתר משיעורי הריבית, המצב הגיאו-פוליטי והוואלואציות שנקבעו לחברות טק בימי הבועה ועברו תיקון. להערכתי, ריבאונד משמעותי לשוק ההנפקות צפוי רק ב-2025. שוק ההנפקות אף נוטה להתקרר בשנת בחירות כפי שיקרה השנה בארצות הברית, כך שאפשר להעריך כי השנה את מרבית ההנפקות המשמעותיות אנחנו נראה לפני אוגוסט או אחרי נובמבר״. Grove מנהלת כחצי מיליארד דולר ומשקיעה ביזמים ישראלים פורצי דרך בשלבים מוקדמים במגוון תחומים כגון מחשוב קצה, מחשוב ענן ומרכזי נתונים, בינה מלאכותית ואוטומציה ועוד. הנדלסמן מציין כי ״חברות ישראליות צריכות לשים לב שהן יוצאות להנפקה כשהחברה באמת מוכנה להפוך לחברה ציבורית וצופה כי ביכולתה לצמוח מספיק מדי רבעון מהרגע בו תונפק״.
״אנו מאמינים שסטארט-אפים ישראליים יושפעו באופן דומה לחברות מקבילות בארה"ב בכל הנוגע להנפקות״, מוסיף גיל בן ארצי, מייסד שותף בקרן ההון סיכון UpWest, ומסכים כי ״הדעה הרווחת היא שחלון ההנפקות ייפתח לכל המאוחר בתחילת שנת 2025, עם סימנים ראשונים להתאוששות שאנו כבר רואים בשנת 2024״. UpWest, שפועלת בסיליקון וואלי ומובילה השקעות במגוון תחומים בסטרטאפים ישראלים בשלב מוקדמים, מנהלת מעל 100 מיליון דולר ועד היום השקיעה בכ-100 סטרטאפים ויזמים ישראליים.
חיים שיף, מנכ"ל קבוצת אלפנט, קבוצת הסקנדרי הגדולה בישראל, מזכיר חברות נוספות שהונפקו לאחרונה כמו Klaviyo, ARM, Rubrik, Instacart, ומציין כי לוקח זמן לראות תוצאות של תהליך הנפקה. ״ראשית, צריך לראות האם החברות יצליחו להנפיק ולפי איזה שווים ומכפילים, וגם לראות איך מתנהגת המניה שלהן לאחר ההנפקה, והאם השוק יתנפל על המניות האלו או יגיב בצורה אדישה יחסית ויביע אי אמון בשווים שהחברות האלו קיבלו כחברות פרטיות״, הוא אומר. ״מבחינת ההנפקות האמורות, אין עדיין נתונים שיכולים להצביע על הכיוון באופן מוחלט. רוב החברות שהונפקו נסחרו סביב מחיר ההנפקה במהלך ימי המסחר הראשונים וחלקן עלו מאז. כמובן שזה משפיע גם על החברות הישראליות שמעוניינות להנפיק בנאסד״ק. להערכתנו, בניגוד לחלק מהתחזיות שכבר בשנת 2024 שוק ההנפקות יחזור בגדול, כרגע זה נראה שזה ייקח עוד זמן ויגלוש לשנת 2025 לפחות״.
מה השתנה בתנאי השוק שיאפשר יציאה של חברות להנפקה?
״ברור שסביבת הריבית משפיעה ישירות על שוק המניות, כמו גם הוולואציות שהחברות מקבלות״, אומר שיף. ״השווים והמכפילים שמשקיעים מוכנים לתת לחברות לאו דווקא מצדיקים בעיניי היזמים את ההנפקה והפיכת החברה לציבורית כך שהיא תצטרך להימדד על ידי המשקיעים על בסיס יומי. לכן ייתכן שהן יעדיפו להמתין עם ההנפקה ולהישאר פרטיים יותר זמן ולהשאיר את השליטה על שווי החברה עוד קצת בידיה״.
אופיר גומא, מנכ”ל Capital Nature, קרן ההון-סיכון הוותיקה והדומיננטית בישראל המשקיעה בטכנולוגיות סביבה, מוסיף כי ״כיום ניתן דגש גדול בהרבה על רווחיות ומודל עסקי בר קיימא ולאו דווקא על צמיחה בכל מחיר. דגש זה עולה בקנה אחד עם תחום הקליימט, שהוא תחום יותר בר-קיימא במהותו ושחברות מצליחות בו רק כשהן מציגות מודלים עסקיים ארוכי טווח ובעלי תרומה סביבתית משמעותית. לכן, מה שפעם היה לכאורה עקב אכילס של חברות בתחום שלנו יכול היום להפוך ליתרון בשוקי ההון. כמובן, חברות תהיינה רלוונטיות רק כאשר יידעו להגיע לנפח עסקי נאות עם מחזורים ורווחיות משמעותיים, כמו למשל, הנפקתה של חברת אנלייט אנרגיה בארה"ב לפני כשנה״.
בתשובה לשאלה על הוואליואציות הצפויות, אומר בן ארצי מ-UpWest כי ״אנו יכולים לצפות להבדלים משמעותיים בוואליואציות מהשיאים של 2020-2021. כפי שראינו בהנפקה של Rubrik, לדוגמה, המכפיל על ההכנסות חזר לקרקע. כבר לא נוכל לצפות למכפיל דו-ספרתי גבוה כפי שהיינו רגילים לפני מספר שנים״.
שיף מוסיף כי ״בשוק הפרטי אנחנו חווים כרגע תופעה שונה משנים עברו. בעוד שבשנים 2020-2021 וואלואציות היו לא הגיוניות בחלק מהמקרים לכל רוחב התעשייה, ולעומת זאת בשנים 2022 ו-2023 השווים נחתכו בצורה מאוד אגרסיבית גם מול חברות טובות, לאחרונה אנחנו עדים למגמה שבה שווים של חברות בתחומים ה׳חמים׳ כמו AI וסייבר והמחירים בעסקאות בשוק הפרטי ממש זהים למחיר המבוקש על ידי המוכרים, בעוד שבשאר התחומים המחירים והשווים עדיין מתיישרים יותר לכיוון המשקיעים״.
האם לדעתכם החברות המועמדות להנפקה למדו משהו מגל ההנפקות הקודם ב-2021 ומנפילות השווי ואם כן – כיצד זה יבוא לידי ביטוי בהנפקות הבאות?
בן ארצי מעריך כי ״חברות יימנעו מהנפקה עד שיגיעו לרף הכנסות גבוה בהרבה, לצד יכולת טובה לחזות את התוצאות הפיננסיות שלהן. ייתכן שזה יגביל את מספר החברות שיגיעו להנפקה ברגע שהחלון ייפתח, אך זה יבטיח שרק חברות חזקות יותר יונפקו בשנת 2025 – שזו מגמה חיובית עבור השוק״.
גומא מציין כי ״לאחרונה חברת ZOOZ Power, אחת מחברות הפורטפוליו של Capital Nature, השלימה הנפקה בנסדא"ק דרך ספאק לא גדול (גייסה כ-15 מיליון דולר) - מהלך ממנו ניתן ללמוד על צניעות בשווי החברות וגם על מה שמעניין את המשקיעים. החברה פיתחה פתרון טכנולוגי חדשני בתחום הטעינה המהירה לרכבים חשמליים, שפעם היה נראה לא מחובר לשוק ההון שמצפה לתשואות מהירות, אבל כיום יש הבנה בשוק שפתרונות מסוג זה הם אבני היסוד של כלכלה נטולת פחמן שהולכת ונבנית לעתיד בר קיימא ונקי יותר״.
בשנה האחרונה אנו רואים עלייה משמעותית בהיקף עסקאות הסקנדרי. האם מדובר בגל שצפוי להימשך או להתעצם?
שיף אומר כי באלפנט — פלטפורמה שבה מוצעות כיום מניות של מאות עובדים ובכירים לשעבר בענקיות ההיי-טק הפרטיות מארה"ב, אירופה וישראל בשווי מצטבר מבוקש של יותר מ-800 מיליוני דולרים — הם בהחלט מרגישים את העלייה בשוק הסקנדרי. לדבריו, ״תחילת ההתאוששות של שוק ההנפקות ועליית שווי בגיוסים של חברות טובות מייצר עניין בעסקאות סקנדרי מצד המשקיעים ומצד המוכרים שעדיין לא רואים את ההנפקה מתרחשת בטווח הזמן המיידי או מעדיפים שלא להישאר עם המניות עד לאחר תקופת החסימה אלא להנזיל חלק מהאחזקות״. הוא מוסיף כי ״העובדה ששוק ההנפקות עדיין לא נפתח וחברות נשארות פרטיות לתקופות יותר ארוכות וצוברות ערך מאוד משמעותי מייצר צורך בנזילות לבעלי המניות (עובדים, עובדים לשעבר, יזמים, משקיעים מוקדמים), כשבמקביל משקיעים מבינים שבחברות בוגרות שכבר הוכיחו את עצמן מבחינת הטכנולוגיה ומוכרות במחזורים של עשרות ומאות מיליוני דולרים, חלק מאוד משמעותי מיצירת הערך עבר לשלב של טרום ההנפקה ואם הם רוצים להשקיע בחברות האלה זה דרך שוק הסקנדרי״.
בן ארצי מסכים ומוסיף כי ״גם יזמים וגם משקיעים ניצבים בפני אפשרויות לייצר נזילות. עבור יזמים, שילוב אופציה לסקנדרי עבור עובדים ותיקים בחברה לצד סבב מימון חדש יתגמל עובדים ובמקרים רבים יגדיל את הסיכויים שהם יישארו בחברה. עבור משקיעים, שיקולי תזמון סביב אורך חיי הקרן יכולים לעתים להוביל למכירת חלק מהפוזיציה, לפחות בחברות הפורטפוליו המצליחות של הקרן״.
בחודשים האחרונים רואים גל חדש של גיוסי הון בקרב חברות ישראליות וגם אקזיטים. האם להערכתכם מדובר בהתאוששות וטרנד שצפוי להמשך? ומה תוכלו לספר על הפעילות המתוכננת שלכם בהמשך השנה?
הנדלסמן: ״בהחלט רואים מגמה מבורכת של גיוסי הון מוכרזים חדשים בקרב חברות ישראליות, אך צריך לזכור שהנתונים האלו מגיעים לתקשורת לעיתים באיחור מסויים ממועד קיום העסקאות בפועל, ולכן ייתכן שהמצב מייצג נכונה רבעון אחד אחורה, ולעיתים אף יותר. ראינו השנה גם, למרות המצב הבטחוני, את גיוס ההון הגדול ביותר של סטארטאפ ישראלי מאז ומעולם (WIZ). כמו כן, אחרי שנה שבה מרבית האקזיטים היו בתחום הסייבר ראינו כמה אקזיטים בתחום הבינה המלאכותית, מה שממחיש את הפוטנציאל של ישראל בתחומי התשתית, ובפרט את האפשרויות הרבות שבינה מלאכותית פותחת כאן לשוק המקומי. כל אלו בהחלט מעידים על מגמת התאוששות, ובוודאי שישנו גם בשוק המקומי הרבה מאוד כסף שטרם הושקע אצל קרנות הון הסיכון. אך ישנם עדיין חששות רבים. ההייטק המקומי עבר מספר שנים לא פשוטות שכללו משבר בריאותי עולמי, משבר משילות מקומי וכעת מלחמה. הוכחנו שאנחנו ממשיכים הלאה בכל מצב ויודעים לדלוור לצמוח — אך עוד קשיים רבים לפנינו, בעיקר בשלבי צמיחה של חברות ששם יש תלות גדולה יותר בהשקעות זרות״.
בן ארצי אומר כי גל גיוסי ההון הוא ״מגמה ברורה ברחבי העולם, שאינה פוסחת על התעשייה הישראלית. בתחומים מסוימים, כמו סייבר, סטארט-אפים ישראליים מובילים את התחום מבחינת אקזיטים והשקעות, אך בתחומים אחרים כמו בינה מלאכותית, על ישראל עדיין לצמצם פערים ביחס לשוק הגלובלי״. לדבריו, ״אנו ממשיכים ב-UpWest להוביל סבבי pre-seed ו-seed של עד 5-6 מיליון דולר, ורואים יזמים ישראליים מדהימים שמתבססים הן בישראל והן בארה"ב וחיים חדשנות בכל המגזרים: סייבר, פינטק, בריאות — כאשר בינה מלאכותית היא המכנה משותף בכל ההשקעות החדשות. אנו צופים שהחציון השני של 2024 יהיה פעיל מתמיד, עם יותר יזמים שיחפשו יותר הזדמנויות חדשות״.
״השוק הישראלי חזק, למרות האתגרים האובייקטיבים״, מוסיף ערן לרר, מנכ״ל Shoni Health Ventures הפועלת בשיתוף ARC, מרכז החדשנות של שיבא-תל השומר. ״חברות טובות ימשיכו לגייס סיבובים חזקים עם משקיעים טובים. המשקיעים המקומיים והגלובלים רואים שישראל איתנה וחדשנות יוצאת דופן ממשיכה לצאת מכאן, כך, שלמרות המורכבות, העסקאות נמשכות. איני חושב שמדובר בטרנד כזה או אחר אלא שחברות טובות ימשיכו לגייס כסף, גם בתקופה מורכבת זו. כשהמציאות מאתגרת, רעיונות יצירתיים משני עולם פורחים, ובמציאות זו אנו נמצאים כיום. הקרנות, כולל אנחנו בשוני, מבינים שתקופה זו טומנת בחובה הזדמנות יוצאת דופן להשקיע בחדשנות פורצת דרך״. לדבריו, ״קרן שוני ממשיכה ותמשיך להשקיע כרגיל. ביצענו השקעות בחברות חדשות בשנה האחרונה ונמשיך לעשות זאת גם בעתיד. מבחינתנו, עסקים כרגיל וההזדמנויות לשנות את תחום הבריאות הגלובלי הן אדירות. מיזמים פורצי דרך ממשיכים להגיע ואנו שמחים להמשיך ולתמוך בתעשייה המקומית וביזמים חזקים שבאים לשנות את העולם״.
גומא מוסיף כי ״מנתונים של גיוסי הון בקרב חברות ברחבי העולם לנוכח משבר הריביות שהחל עוד בתחילת 2022 וטרם חלף, ניתן לראות כי תחום הקליימט הוא בין התחומים היחידים שבו נמשכה העלייה בהשקעות. ב-2023 גיוסי ההון בישראל נפגעו כמובן נוכח המלחמה ועוד קודם לכן בעקבות המשבר הפוליטי, ולכן איננה שנה מייצגת״. הוא מוסיף כי ״אנחנו עדיין נמצאים בשיאה של תקופה מאתגרת מאוד להשקעות, כולל היכולת לגייס קרנות חדשות והיכולת להביא משקיעים זרים לארץ. ללא התאוששות בגורמי הסיכון המקומיים יהיה קשה לתמוך בגידול בסקטור ונמשיך לתמוך בחברות הקיימות. אנחנו מאוד מקווים שעולם ההשקעות בקליימט יהיה חלק מהתחומים הראשונים שיידעו להתאושש בזמן הקרוב".
באשר לפעילות המתוכננת של אלפנט להמשך השנה, אומר שיף כי ״בתור פלטפורמת סקנדרי אנחנו פועלים כל הזמן להגדיל מצד אחד את ההיצע שקיים אצלנו בפלטפורמה של חברות בינלאומיות (בעיקר חברות אמריקאיות וישראליות) ומצד שני להגדיל את מספר המשקיעים (הכשירים והמוסדיים) שנחשפים להצעות אלו. תופעה מעניינית שקיימת בשוק הסקנדרי היא שיתוף הפעולה בין השחקנים. בעוד שפלטפורמות אחרות יכולות להיחשב כמתחרות, אנחנו שואפים לשתף פעולה עם גורמים אחרים ולהפוך מתחרים פוטנציאליים לקולגות ושותפים. אנחנו מאוד מקפידים על האמינות והמקצועיות של גורמים אלו ובוחרים לשתף פעולה רק עם אלו שאנחנו כבר מכירים ושמכירים אותנו. לאחרונה הקמנו שיתופי פעולה מסוג זה מול השחקנים הכי גדולים בתחום ואנחנו בהחלט מתכננים להגביר את הפעילות שלנו גם בדרך זו, כך שנוכל להציע למשקיעים שלנו את העסקאות הכי טובות״.
הנדלסמן מוסיף כי ״כמשקיעים בשלבים מוקדמים - אנחנו רואים דווקא הרבה מאוד יזמים ויזמות חדשים ומעניינים בתקופה הזו. יש לכך מספר סיבות, כמו למשל העובדה שחברות ענק וגם סטארטאפים גדולים נאלצו להיפרד מעובדים מצויינים כחלק מסבבי פיטורים נרחבים, ולצד זאת ישנו משבר גיוסי משרות חדשות. חלק מהאנשים הטובים האלו פשוט אוזרים אומץ ומקימים סטארטאפים משל עצמם. גם המלחמה דוחפת אנשים רבים ליזמות. גם במילואים, נחשפים למוחות מבריקים, לעבודת צוות, ולרעיונות חדשניים - ויש מי שלוקחים פתרונות או אנשים איתם לפתור בעיות מהותיות מחוץ לצבא. ב-Grove Ventures אנחנו אוהבים לראות כיצד היזמים והיזמות פותרים בעיות גדולות ותשתיתיות בשווקים גדולים. תוכניות ההשקעה שלנו לא השתנו מהותית במובן הזה שאנחנו ממשיכים לאתר את הצוותים המצויינים האלו, ורק לאחרונה הכרזנו על ההשקעה האחרונה שלנו ב-Opmed.ai המפתחת מערכות ניהול חכמות מבוססות בינה מלאכותית לבתי חולים וספקי בריאות. החברות שלנו שכבר מצויות בשלבים מתקדמים יותר במחזור חיי הסטארטאפ, אלו שהשקענו מהקרנות המוקדמות יותר, בוודאי מושפעות ומעדכנות את התוכניות שלהם לתרחישי הנפקה ואקזיטים בהתאם למצב השווקים״.
לסיכום, מי הן החברות ששווה לעקוב אחריהן מבחינת סיכויי הנפקה?
בן ארצי אומר כי ״אנו צפויים לראות גל חדש של חברות ישראליות בתהליכי הנפקה, חלק מהישראליות המובילות יהיו Navan, Wiz, Cato Networks ונוספות״. לרר מציין את חברת Quant Health, ש-Shoni Health Ventures השקיעה בה. החברה פיתחה פלטפורמת AI לייעול הליכי ניסויים קליניים בתרופות חדשות, ושמאפשרת לצמצם את המחסור במידע באמצעות יצירת הדמיה של הניסוי הקליני. גומא מזכיר את חברת אלקטריאון, מהפורטפוליו של Capital Nature, שמפתחת טכנולוגיה לטעינה אלחוטית סטטית ודינמית של כלי רכב חשמליים, ונסחרת בתל אביב. ״להערכתי, ככל שהחברה תמשיך להציג את הדומיננטיות שלה בפרויקטים בינלאומיים משמעותיים היא תיכנס לבורסות בארה"ב מהדלת הראשית״.
