ערן בלטמן מ-The Service: "לעשות כסף זה דבר אחד, לנהל כסף זה כבר מקצוע"
ערן בלטמן מ-The Service: "לעשות כסף זה דבר אחד, לנהל כסף זה כבר מקצוע"
תופעה: מתעשרי היי-טק מקבלים סכומי כסף גדולים ומאבדים מיליונים בשל ניהול עושר שגוי. המייסד השותף של The Service: "יש השקעות שאפשר לפסול בתוך דקה"
משבר הקורונה פגע בכלכלה העולמית בשנתיים האחרונות, על כך אין חולק. עם זאת, עושה רושם שהכלכלה הישראלית צלחה בכבוד את המשבר ועדות לכך היא התחזקות השקל לעומת הדולר ושאר מטבעות החוץ בחודשים האחרונים. אחד הגורמים החשובים עבור חוסנו של המשק הישראלי הוא שוק ההיי-טק המשגשג. מי שהפך כבר מזמן לקטליזטור של הכלכלה הישראלית היה ונשאר עמוד תווך חשוב גם במשבר הקורונה וכמובן שיהיה נדבך חשוב גם לאחר תום המשבר.
על קצה המזלג, הנה מספר נתונים של רשות החדשנות שעוזרים לסבר את האוזן: דוח ה-OECD האחרון מראה כי בישראל משקיעים בחדשנות טכנולוגית הכי הרבה בעולם ביחס לגודל הכלכלה. בנוסף, בשנת 2020 החלק של תעשיית ההיי-טק בייצוא עמד על כ-43 אחוזים מסך הייצוא הישראלי. כיום בישראל יש כ-370 מרכזי פיתוח, כולל של ענקיות טכנולוגיה כמו גוגל, מיקרוסופט, אמזון ו-IBM. רוב ענקיות הטכנולוגיה שנכנסו לישראל בעשורים האחרונים רכשו סטארט-אפ אחד לפחות.
כמעט מדי יום שומעים על אקזיט או על הנפקה בשווי של מיליארדים שביצעה חברה ישראלית, מהלך שמכניס סכומי כסף רבים למנהלים ולעובדים של אותה חברה. בשל כך, הכסף הרב שזורם בתעשיית ההיי-טק גורם לתופעה של מתעשרים חדשים, צעירים ברובם, שעשו אקזיט, אך הם חסרי ידע כלכלי בכל הקשור לניהול סכומים גדולים. עבור רבים מהם קיימים חוסר מודעות והבנה בחשיבות התכנון הפיננסי וניהול העושר שלהם בהסתכלות ארוכת טווח. מה שגורם להם, לעיתים קרובות, לקבל החלטות לא נכונות בכל הקשור לניהול כספם.
מי שמכיר את התופעה מקרוב הוא עו"ד ערן בלטמן, שותף מייסד ומנהל העושר הראשי בקבוצת -The Service. מדובר בחברה המובילה בישראל בתחום ניהול עושר המעסיקה כ-40 עובדים בתחומים שונים בעולם הפיננסי. "כשזה מגיע לבחינת אופציות להשקעה, רוב האנשים לא יודעים לבצע בדיקות היתכנות כמו שעושים אנשי מקצוע", מסביר בלטמן. "בוא ניקח לדוגמה את תחום ההשקעות בנדל"ן שנהיה מאוד פופולרי. רק בדיקות היתכנות מינימליות עולות עשרות אלפי דולרים. עוד לפני בדיקת התוכנית העסקית או בנייתה יש לבחון את האירוע משפטית וכלכלית באמצעות עורכי דין ויועצי מס, יש לשכור שירותי שמאות, יש לשכור קונסטרוקטור, לדבר עם מתווכים ואין ספור גופים נוספים כדי להיות מסוגלים להתחיל לנתח את הסיכונים הקיימים (שלא לדבר על היכולת לאמוד זאת אל מול האלטרנטיבות הקיימות רק בתחום הנדל״ן״).
נכס או נאחס
על פי סקר של מכון גיאוקרטוגרפיה, להיי-טקיסטים דווקא אין השפעה ניכרת על שוק הדיור. לכ-42 אחוזים מהם אין עדיין דירה בבעלותם, כ-57% מחזיקים בדירה אחת לפחות וכ-2% מחזיקים לפחות שתי דירות.
האם אתה צופה שתהיה היענות מוגברת בקרב היי-טקיסטים לשוק הנדל"ן בשנים הקרובות?
"האינטואיציה הראשונית היא לקנות דירה להשקעה או למגורים. אלו שפגשו אקזיט גדול ירצו אפילו כמה דירות. הם יצטרכו להחליט אם הם רוצים לרכוש דירה בחלק נכבד מכספם או שהם רוצים לרכוש באותו החלק כ-10 עסקאות, לפעמים כאלו שהם לא יוכלו להגיע אליהן לבדם. לדוגמה: פורטפוליו מרכזים לוגיסטיים, בעלות בסופרמרקטים, עשרות אלפי יחידות מולטיפמילי, אלפי יחידות אחסון עצמי, חוות שרתים, בעלות בחוות סולריות וכיוצא באלו.
"יום אחד, אני מתאר לעצמי, שעליית הערך בדירות למגורים לא תהיה כל כך גבוהה כמו שהייתה בשלוש-ארבע השנים האחרונות. ואז מה? בסופו של דבר עדיף בעיני להיות בעלים של 10 סופרמרקטים מניבים באירופה ברמת סיכון נמוכה יחסית כאשר יש מי שדואג לניהול הנכס ולגביית דמי השכירות והשוכרים נחשבים לשוכרים טובים בדרגת טריפל A. אציין עוד כי במידה ותהיה עלייה במחירי הנדל"ן המשקיע ייהנה גם ממנה".
נניח שעובד או עובדת היי-טק קיבלו סכום כסף גדול בעקבות אקזיט מוצלח. מה הצעד הראשון שהם צריכים לעשות?
"כסף גדול זה אירוע מורכב ניהולית. ראשית, יש פה אירוע מיסויי שצריך לקחת בחשבון. בדרך כלל אין סינרגיה מוחלטת בין עורך הדין שלהם, לרואה החשבון שלהם, לסוכן הביטוח ולמנהל תיק ההשקעות שלהם. חשוב שיהיה מישהו שמאגד ומנצח על כל התזמורת. בסופו של יום כל בעל מקצוע עוסק ב"חצר האחורית" שלו, אבל מי רואה את התמונה המלאה עבור הלקוח? אם מביטים על כל האספקטים מלמעלה, זה יכול לעשות להם מאוד טוב. אפשר להרוויח הרבה יותר ולהוציא הרבה פחות מעצם זה שאיש מקצוע יודע מה לבדוק וכיצד לתכנן לעתיד בהסתכלות כוללת עבור הלקוח".
סימפטום הלוטו
אצל היי-טקיסטים שמתעשרים בפתאומיות עלול להופיע סימפטום הדומה לזה של זוכים בסכומים גדולים בלוטו ולעיתים הסימפטום חמור אף יותר כיוון שחלק מאותם מתעשרים חושב שלמזל לא היה קשר לאירוע. זוכים שכאלה, שמילאו במקרה צירוף של מספרים שעלו בגורל, עלולים להפסיד את הכסף כיוון שאין להם את הידע המתאים. הם פשוט לא יודעים איך להכיל את הסכומים האלה.
"אין מה לעשות, איש עשיר בין 60 שעבר דרך ארוכה עד שהתעשר הוא הרבה יותר מחושב בכל הקשור להתנהלות הפיננסית. הוא רוצה לשמר את הכסף, לדאוג לילדים, הוא חושב כבר על פנסיה. בהיי טק, לרוב מדובר בחבר'ה צעירים יחסית, רובם חכמים וידענים בתחומם, אך רובם טרם עברו כברת דרך בחיים. אין להם בהכרח ילדים ולכן הם עוד לא מרגישים את האחריות על הכתפיים. לרובם גם אין אפילו דירה או משכנתה. לפעמים קיימת אצלם תחושה שהאקזיט הבא מעבר לפינה.
"צריך לזכור שחלקם חיים בתעשייה עם סיכון גבוה, והם שומעים על החבר של החבר שהשקיע בביטקוין ועשה 10 מיליון וזו אווירה מאוד מפתה. אני חושב שאלו דברים שגורמים להם לפעמים להיות קלי דעת ופזיזים יותר כשזה מגיע לכסף שלהם ובוודאי שרובם המוחלט לא יודעים איך לבחון השקעה".
אז מה אפשר להגיד להם?
"אפשר לומר להם שהם זקוקים לתכנון פיננסי ועדיף שאיש מקצוע ינהל את עושרם. הרי לאותן חברות בהן הם עובדים ישנה תוכנית עסקית סדורה והנהלה טובה יודעת איך לכוון את הספינה למטרות שהוצבו תוך גמישות מחשבתית שלעיתים מחייבת להטות את הספינה כדי להגיע למטרות הנכספות. בעיניי ניהול עושר משפחתי מאוד דומה ולכן חובה לתכנן ולהציב מטרות ולבחון אם הספינה שטה בכיוון הנכון. צריכים לברר מה הרצונות והצריכים של אותם מתעשרים אך לא פחות חשוב, יש לבדוק מהו אופיים והאם היכולות שלהם תואמות את רצונותיהם וצרכיהם – כך לדוגמה מתעשרים רבים מבקשים להעניק מתנות למשפחה וחברים משום שהם חשים תחושת עושר שלעיתים היא תחושה "מרמה"".
"אם מדובר בבחור בן 35 שלחשבונו נכנסו כמה עשרות מיליונים - כנראה שלא תהיה לו בעיה כלכלית בחיים, כל עוד הוא לא יעשה שטויות מטורפות. גם מי שהרוויח מיליונים בודדים, סביר שיתרגל מהר מאוד לרמת חיים שצריך לשמר אותה. במקום לקנות דירה במיליון דולר, הוא יקנה דירה בשני מיליון דולר כאשר ברור שהוצאות על בית שנקנה בשני מיליון דולר גבוהות מבית שנקנה במיליון דולר. פתאום עלולה להיווצר בעיית תזרים. מאוד קל ומפתה "לבזבז" כסף שנמצא אך צריך לדעת להיות שקולים ולא "להתבלבל"".
אתה יכול לתת דוגמה שנתקלת בה?
"בוודאי. נפגשתי עם בחור בשנות ה-30 לחייו שעשה אקזיט יפה מאוד ו"נפגש", לראשונה בחייו, עם סכומים נכבדים באופן פתאומי. הגיעו אליו כל מיני הצעות להשקעה והוא הפסיד בהשקעות בערך חצי מהכסף שלו. הוא עדיין לא מסכן, אבל זה היה יכול להימנע. אם היה לו איש מקצוע שמלווה אותו ונאמן רק לו, הוא היה בודק ברמה הבסיסית לאילו השקעות נכנסים ומונע את ההפסדים שנוצרו - יש השקעות שהיו נפסלות בתוך דקה".
מלבד עצות לא מועילות, בלשון המעטה, אותם מתעשרים חדשים שמים, פעמים רבות, את מבטחם בידי אנשים בעלי ניגודי עניינים. המתווך שמרוויח משני הצדדים, המשווק שמקבל עמלות מעסקאות, סוכנים בעלי אינטרסים וכיוצא באלו. ב-The Service מתגאים בכך שאין להם ניגודי עניינים, שהם נמצאים רק בצד של הלקוח, מייצגים רק את הלקוח ומקבלים את שכרם רק מהלקוח כך שזהות האינטרסים היא אבסולוטית.
נדל"ן, שוק ההון או מוצרים אלטרנטיבים?
"בכדי להקטין סיכון יש לייצר פיזור בתיק הלקוח" – זהו משפט גנרי שכל אחד מהקוראים שמע עשרות ומאות פעמים מגורמים שונים. בלטמן טוען שהמשפט נכון באופן עקרוני אך השאלה היא מהו פיזור ראוי?
"נכון שמבחינת פיזור סיכונים עדיף ברוב המקרים להשקיע ב-50 מניות ולא ב-10 מניות ונכון שברוב המקרים עדיף לנהל כספים אצל מספר בתי השקעות ולא אחד אבל זה לחלוטין לא מספיק. פיזור אמיתי משמעו לייצר השקעות שאינן קורלטיביות לשוק ההון כך שגם כאשר השווקים יורדים תהיינה השקעות שייצבו את התיק וימתנו את אותן ירידות".
על מנת לייצר את אותו פיזור עליו בלטמן מדבר ב- The Service יש מספר מחלקות, כל אחת מתמחה בתחומה, כאשר בסופו של יום, המטרה היא ליצור תהליך אסטרטגי של ניהול עושר משפחתי הכולל תכנון וניהול נכסים, ניהול סיכונים, בנייה ותכנון של תזרימי מזומנים, תכנוני מס ועוד. מחלקות המחקר והאנליזה מספקות מחקר וניתוח להשקעות בשוק ההון, בשוק הנדל”ן ובהשקעות אלטרנטיביות כאלה ואחרות.
אז במה כדאי להשקיע?
בלטמן נכנס לעובי הקורה: "בנדל"ן ישנן השקעות מצוינות אך יש לזכור שנדל"ן זה שם כולל ולא ניתן להשוות עסקת ייזום משרדים בנס ציונה לעסקה לרכישת חוות שרתים בארה"ב שמושכרת מראש לחברות הגדולות בעולם".
יודגש כי ישנם אפיקים נוספים לא פחות ראויים מנדל"ן עבור לקוחות עושר כמו קרנות חוב למיניהן שיכולות לשמש במקרים מסוימים כחליף של אגרות חוב ( או חוב פרטי או כניסה להנפקות שונות), כמו קרנות privet equity מסוגים שונים, קרנות גידור, או קרנות ריט ולא פחות חשוב, כמו עסקאות ריאליות שניתן להיכנס אליהן. לרוב, הציבור הפרטי אינו חשוף למכשירים כאלו כיוון שהם נגישים בעיקר לגופים מוסדיים או חברות כמו דה סרוויס.
על איזו דוגמה אתה יכול לספר?
"רכשנו יחד עם שותף מקומי בניין בהולנד שמושכר למטה של אחד הבנקים הגדולים שם כאשר החוזה עם הבנק הוא חוזה ארוך טווח. התשואה השוטפת על הנכס היא מעל 8% על בסיס שנתי ואנו מצפים שלאחר השבחה רגולטורית שנעשתה, התשואה בסופה של העסקה תהיה תשואה דו ספרתית ראויה מאוד. חשוב לציין שאגרת חוב של אותו הבנק נסחרת בתשואה נמוכה מ-1% על בסיס שנתי ורמת הסיכון דומה – במקרה הזה התשואה תהיה ככל הנראה פי 12-15 מהתשואה שתתקבל מאגרת החוב – נכון שאנו "משלמים" בחוסר נזילות אך לטעמנו זה שווה בהחלט".
"ישנן עוד עשרות רבות של דוגמאות דומות - סופרמרקטים בגרמניה, מרלו"ג שמושכר לפולקסווגן, מרכזים לוגיסטיים שמושכרים לפדקס, חוות אחסנה, חוות שרתים, השבחת מבנים, בעלות על מתחמי דיור, דיור לגיל השלישי ועוד ועוד ועוד".
אילו טיפים אפשר לתת לקוראים?
"חשוב להבין שלהרוויח כסף זה מצוין, אבל לנהל כסף זה כבר מקצוע וכמו בכל מקצוע יש טובים יותר וטובים פחות, אך ישנה חשיבות עליונה לבחור איש מקצוע שזו התמחותו הישירה וכמו כן יש לדאוג שתהיה זהות אינטרסים מלאה בינו לבין הלקוח, בוודאי כשזה מגיע לעושר הפרטי של המשפחה".
