הילד עובר למסגרת חינוכית חדשה? בת קינר משתפת בדרכים לצלוח את המעבר בעידן הפוסט קורונה
הילד עובר למסגרת חינוכית חדשה? בת קינר משתפת בדרכים לצלוח את המעבר בעידן הפוסט קורונה
ההתמודדות עם המעבר למסגרת החדשה כרוכה בקשיים גלויים וסמויים, שעלולים להחריף על רקע ההשפעות הרגשיות של תקופת הפוסט הקורונה. בת קינר, מומחית לטיפול בילדים בהווה ומחנכת בעברה, מדברת על המעבר מנקודת מבטם של הילדים ומשתפת בארגז כלים שיהפוך אותו לחלק יותר.
חיינו רצופים במעברים ובשינויים אשר יכולים לאתגר אותנו בכל גיל, במיוחד בגילאי הילדות וההתבגרות. המעבר למסגרת חדשה נושא עמו מצד אחד שמחה, התרגשות וציפייה ומצד שני בלבול, חשש ודאגה. רגשות אשר עלולים לגרום לחוסר יציבות רגשית.
וכאילו שאתגרים אלו לא מספיקים, גם השפעות הקורונה נותנות את אותותיהן. למרות שהקורונה כמעט מאחורינו, השפעותיה עדיין מלוות אותנו ואת הילדים שלנו: בתקופת הקורונה נכנסו אל תוך עולם התוכן של ילדינו תכנים כגון: מחלות, מגיפות, מוות, ריחוק חברתי ובידודים. תכנים כגון אלו יכולים להוביל לשינויים התנהגותיים, לפחדים ולרגרסיות. הילדים בילו יותר זמן מול המסכים במקום לבלות ולהיפגש עם חברים, נוצרו שינויים בהרגלי השינה והסמכות ההורית אותגרה. בזמן הזה, אנחנו המבוגרים חווינו שורה של לחצים, דוגמת אתגרים כלכליים ותעסוקתיים, התמודדות עם קשיי הבידוד החברתי, לחצים משפחתיים ועוד. כל אלה הגדילו את רמות הדריכות הרגשית שלנו ושל הילדים, והופכים את המעבר למסגרת החינוכית החדשה למאתגר אפילו יותר.
מה מאפיין את המעבר למסגרת החדשה?
לכל מעבר יש את המאפיינים הייחודיים שלו: המעבר לכיתה א', למשל, מייצג את המעבר מעולם הילדים לעולם המבוגרים. הילד נדרש להיפרד מהגן, מהחברים, מהמשחקים, מהגננת ומהסביבה החמה והמוכרת. הוא נאלץ לעשות וויתורים. מעבר שכזה מפגיש את הילד עם רגשות מגוונים של שמחה, גאווה, התרגשות, אבל גם של עצב, אובדן ופחד. לאתגרים שמאפיינים את המעבר לכיתה א' התייחסתי בספרי "סיון עולה לכיתה א'", המתאר את המעבר מנקודת מבטה של סיון בת השש.
המעבר לחטיבה מתרחש בעיצומו של גיל ההתבגרות וכרוך באתגרים לימודיים וחברתיים, לצד התמודדות עם שינויים פיזיולוגיים וגיבוש הזהות העצמית. רבים מהמתבגרים שמגיעים אלי לקליניקה מדברים על חשש גדול מהפן הלימודי והחברתי, והתחושה היא כי עליהם להתחיל שוב הכול מהתחלה: ליצור קשרים חברתיים חדשים ולהסתגל לשינויים.
בשני המקרים הילד/הנער צריך להתמודד עם שינויי המעבר, המלווים לעיתים בחרדות, בהיעדר מוטיבציה, בחולשה, בחוסר ביטחון ובדימוי עצמי נמוך.
החדשות הטובות הן שרגשות אלו נרגעים ומעובדים בעזרת תחושת האהבה, האמון והיכולת להתמודד, אם רק נקפיד להעצים אותם. התמיכה הרגשית מאפשרת לילד לפתח ארגז כלים המסייע לו להתמודד עם האתגרים. כשהילד חווה התמודדות מוצלחת, תחושת העצמי שלו גדלה וביטחונו העצמי מתחזק. מכאן, שאפשר לבצע פעולות שיסייעו לנו להכין את הילד למסגרת החדשה בצורה טובה וחלקה יותר. התמודדות טובה יותר עם האתגרים העומדים בפניו תאפשר לילד ליהנות מהלמידה ולצבור חוויות שיפתחו אותו ברמה הרגשית, הלימודית והחברתית.
איך מתכוננים למעבר? ארגז כלים להורים:
הכנה רגשית
דברו עם הילד על רגשותיו – חשוב לתת במה לחששות הטבעיים של הילד: הכלת הרגשות והתייחסות אליהם כנורמטיביים מרגיעה את הילד ומחזקת אותו. שאלו את ילדכם: איך הוא מרגיש לקראת המעבר? למה הוא מצפה וממה הוא אולי חושש? רצוי להאיר את הצדדים החיוביים של המעבר, כמו היכולת לפגוש חברים חדשים ולהכיר תחומי עניין חדשים. אך במקביל חשוב לתת לילד במה ולא להקטין את חששותיו, כדי להימנע ממצבים בלתי רצויים כמו שמירת הקשיים בבטן. חשוב לבסס את הדיאלוג הפתוח על שאילת שאלות והקשבה, בלי לצייר תמונה אידיאלית ולהבטיח הבטחות ביחס לחששות שעולים.
חישבו ביחד על פתרונות – האינסטינקט הראשוני שלנו כהורים הוא להרגיע את הילד ולהבטיח לו שהכול יהיה בסדר (יהיו לך מלא חברים, הציונים שלך יהיו טובים). בפועל, הניסיונות להרגיע אותו (ובעיקר את עצמנו) עלול לגמד את רגשותיו ולהשאיר על כנם את קשיי ההתמודדות. לכן, אחרי שהקשבתם והענקתם במה למחשבות ולהרגשות של ילדכם, חישבו ביחד על פתרונות אפשריים. כך למשל אפשר לחשוב ביחד איך אפשר להכיר חברים חדשים. זה המקום לתת דרור ליצירתיות של הילד, שתאפשר לו להתמודד עם האתגרים במסגרת החדשה – ובכלל בחיים.
שתפו את הילד בהתמודדויות שלכם – כדי לצמצם את מרחב אי הוודאות ולהגדיל את תחושת הביטחון, אפשר לשתף את הילד בחוויות והאתגרים שאתם חוויתם בתור ילדים בעקבות המעבר למסגרת החדשה. ממה נהניתם? איך התמודדתם עם האתגרים? אילו חוויות צברתם? אפשר גם לבקש מהאחים הגדולים לשתף מתוך החוויות שלהם.
חזקו התנהגויות חיוביות – חשוב להחמיא לילד כאשר הוא מפגין התנהגויות חיוביות, מבצע פעולות בכוחות עצמו ומתמודד עם אתגרים.
הכנה מעשית
חזקו את תחושת המסוגלות – במיוחד בגילאים הצעירים, חשוב לתת לילד לבצע משימות בכוחות עצמו. באופן הזה גם נראה לו שאנחנו סומכים עליו, ובכל פעולה מוצלחת תתחזק האמונה העצמית ביכולתו להתמודד עם האתגרים השונים. אפשר למשל לתת לו ללכת למכולת לבד. מומלץ לתת לילד להכין בכוחות עצמו את הבגדים ליום שלמחרת ולהעניק לו את היכולת לבחור (במידת הצורך, כדאי לסדר את הבגדים במדפים הנמוכים כדי שיוכל להגיע אליהם). לוו את הילד ואל תעשו במקומו: עצמאות מפתחת תחושות ביטחון ומסוגלות, החיוניות לצליחת המעבר.
הכירו לילד את המסגרת החדשה – היום נהוג בבתי הספר להעביר דף קשר של ילדי הכיתה החדשה, עודדו את ילדיכם ליצור קשר ולהכיר את חבריו מבעוד מועד. זה יעזור לו להתאקלם בקלות רבה יותר. זכרו כי בתקופת הקורונה הייתה נסיגה בכישורים החברתיים וילדים רבים איבדו את הגמישות החברתית. אפשר אף לערוך סיור בבית הספר ולבצע היכרות מוקדמת עם הצוות החינוכי.
בלו זמן משותף – נוכחות הורית מלווה ומתקשרת היא אחד היסודות ליצירת מרחב בטוח ומאפשר לקראת המעבר למסגרת החדשה. בהתאם לגיל הילד, הבילוי המשותף יכול להיות משחק, הקראה, שיחה, ארוחות משותפות ועוד. בלו עם הילד זמן איכות ותנו לו את ההרגשה שאתם רואים אותו וקשובים אליו.
שימרו על סדר יום קבוע – לקראת הכניסה למסגרת הלימודית חשוב לחזור באופן הדרגתי לשגרה מסודרת הכוללת שעות שינה והשכמה קבועות, ארוחות ערב מסודרות בשעות קבועות עד כמה שניתן והגבלת זמן המסכים. באופן הזה אפשר לרכך את המעבר מהחופש הגדול למסגרת החדשה, וגם להפחית קשיי ריכוז הנובעים ממחסור בשינה ופוגעים ביכולת הלמידה.
המעבר למסגרת החדשה מאתגר ומעלה חששות, בקרבנו ובקרב ילדינו. גם אחרי שהמעבר מתבצע, חשוב לזכור שילד שלא עושה את מה שביקשתם הוא לא עצלן וגם לא עושה דווקא – הוא מתמודד עם אתגרים ואולי אף סובל מקושי בלתי מאובחן. היכולת לראות את הילד על מכלול הצדדים באישיותו ובהתנהגותו, היא המפתח למעבר חלק ככל האפשר. זכרו שהילד הוא אישיות בוחרת, תנו לו לבטא את עצמו ולהצליח בדרך שלו ובססו את הקשר ביניכם על יחסי אמון וכבוד. יחסים אלו יעניקו לו מרחב לצמיחה והתפתחות.
בת קינר היא מטפלת באמנות, עוסקת במשך שנים בטיפול רגשי בילדים ובהדרכת הורים, מרצה ומחברת ספרים המציגים את האתגרים שהילדים חווים מנקודת מבטם. בעברה שימשה כמורה ומחנכת של מאות תלמידים.
