מהפיכת האקלים הגיעה לישראל
מהפיכת האקלים הגיעה לישראל
כמעט תמיד קשה לחזות מהפיכה, כל שכן לחזות את תאריך תחילתה. לרוב אנו מזהים מהפיכות ברטרוספקטיבה לאחור, לאחר שהחוקרים וההיסטוריונים למדו והעריכו את תוצאות השינויים שחוללו.
גדעון בכר, שליח מיוחד לשינויי אקלים וקיימות, משרד החוץ
נדירות עוד יותר הן המהפכות שאנו יכולים לחזות גם את זמן תחילתן וגם את סופן. מהפיכת שינויי האקלים היא כזו.
במידה רבה אנו יכולים להגיד שאת השינוי הגדול והמהותי שלנו כלפי שינויי האקלים החלנו בשנת 2020, שנת הקורונה, שהעלתה על סדר היום העולמי ביתר שאת את ההבנה שאנו מצויים גם במשבר אקלימי חסר תקדים המסכן לא רק את עתידנו כמין אנושי, אלא את עתיד הפלנטה כולה. אנחנו יכולים להגיד ששנת סיום המהפכה תהיה בסביבות 2050 עת ישלים העולם את המעבר לכלכלה שאינה פולטת יותר גזי חממה.
2020 הייתה השנה בה התקבעה ההכרה שהיעד שקבע הסכם פריס של מניעת סף התחממות גלובלית של שתי מעלות צלזיוס אינו מספיק ויש להימנע מחציה של רף התחממות של מעלה וחצי, שכן ההבדל ביניהן הוא דרמטי. זו גם השנה בה החלו מדינות העולם להתחייב ברצינות להגעה למצב של אפס פליטת גזי חממה עד 2050. בחירתו של ג'ו ביידן לנשיאות בארה"ב וחזרתה של המעצמה הגדולה בעולם לעמדת הנהגה אקלימית חיזקו מגמה זו.
בין השנים 2020 ל 2050 יתחולל המעבר המדהים של האנושות מדלקים פוסיליים מזהמים והרסניים לכלכלה ולאקלים לאנרגיות מתחדשות. הדרך בה אנו מייצרים אנרגיה, צורכים אותה ואוגרים אותה תשתנה ללא הכר. שינויים אלו בתורם יחוללו גל עצום של שינויים כלכליים עולמיים שיביא גם לשינויי דראסטי ביחסים הבינלאומיים. יצרניות נפט וגז שלא תדענה להשכיל עם השינויים ולהתאים את עצמן למציאות החדשה תינזקנה קשות. לעומת זאת, מדינות שעד לא מזמן היו יבואניות אנרגיה תוכלנה להפוך ליצרניות אנרגיה.
המעבר לכלכלה עולמית שאינה פולטת גזי חממה יצור מפל של שינויים והזדמנויות אין סופי. טכנולוגיות חדשות לייצור אנרגיה, שינועה, ייעול השימוש בה ועוד יצוצו ללא הרף. שינויים דרמטיים צפויים באמצעי התחבורה שתעבור לחשמלית או מונעת דלקים ידידותיים לסביבה, בין אם תחבורה יבשתית, תחבורה ימית או תעופה. שינויים מרחיקי לכת צפויים בסקטור הבנייה שיעבור לבנייה ירוקה או מאופסת פליטות. אחרים יתחוללו בחקלאות ובדרך בה אנו מייצרים מזון. התזונה שלנו תשתנה ללא הכר ותתבסס על כזו שאינו מזיקה לסביבה ולאקלים.
טכנולוגיות חדשות שאיננו מעלים על דעתנו כלל כיום תתפתחנה בקצב הולך וגובר בכדי לתת מענה לשינוי האדיר, חסר התקדים, הטרנספורמטיבי של מעבר האנושות לכלכלה מאופסת פליטות עד 2050. האתגר הוא אדיר, אך לנוכח המציאות לא תהיה ברירה אלא לעמוד בו.
לאחרונה קבלה ממשלת ישראל החלטה לצמצם את פליטת גזי החממה שלה ב 27% עד 2030 וב 85% עד 2050. בוועידת האקלים בגלזגו cop26 הכריז ראש הממשלה על יעד חדש של אפס פליטות גזי חממה בשנת 2050 ובכך הצטרפה ישראל לשורה ארוכה של מדינות שהכריזו על יעד דומה.
מדובר ביעד משמעותי ביותר שצפוי לחולל בישראל שינוי עמוק שכן השינוי שנצטרך לעבור יהיה יסודי מאין כמוהו וישפיע על כל היבט והיבט של חיינו: על הבתים בהם נגור, על הדרך בה נתנייד, על המזון אותו נאכל, על הדרך בה נעבוד. הוא יחייב שינוי עומק חסר תקדים וזוהי הזדמנות גדולה עבור ישראל.
הזדמנות לרתום את היכולות, היצירתיות, היזמות והניסיון הישראליים בתחומי החדשנות האקלימיים למען עולם העובר טרנספורמציה. ישראל, בזכות ובשל השינויים הפנימיים שתצטרך לעבור, תוכל להפוך למעבדה הגלובלית של חדשנות אקלימית. בית היוצר והמוקד לייצור פתרונות מעשיים לעולם כולו בתחומים בהם ישנו צורך אדיר לחדשנות ושינוי.
הצהרת ראש הממשלה כמו גם ההחלטה להטיל מס פחמן מביאות את ישראל למהפכת האקלים העולמית. עלינו כעת לנצל את ההזדמנויות שהן פותחת בפנינו בכדי למנף את היתרונות הגלומים ביצירתיות הישראלית, בחדשנות ששופעת מאתנו כמעיין מתגבר, בכדי למצב את עצמנו כמדינה טכנולוגית מובילה בעולם, אך גם כמדינה שנושאת עמה מסר בלתי מעורער לאנושות של סיוע במציאת הפתרונות הנחוצים למשבר הגדול ביותר של דורונו. וכמי שמתוקף תפקידו כשליח המיוחד לשינויי אקלים וקיימות של ישראל נמצא בקשר עם גורמים בינל' רבים, אני יכול להעיד שבעולם הרחב מסתכלים על ישראל בתקווה כי תביא את הפתרונות הנחוצים. האם נעמוד באתגר הגדול?
גדעון בכר, שגריר, שליח מיוחד לשינויי אקלים וקיימות, משרד החוץ
