טכנולוגיית המימן של ETHOSENERGY מסוגלת לסייע לישראל במעבר לאנרגיה ברת-קיימא
טכנולוגיית המימן של ETHOSENERGY מסוגלת לסייע לישראל במעבר לאנרגיה ברת-קיימא
העולם מבין שאנרגיית מימן היא הדבר הבא בתחום האנרגיה. סין, אירופה, ארה"ב וגם ישראל כבר משקיעות בפתרונות מבוססי מימן כחול וירוק, מתוך ההבנה שמימן הוא גורם מפתח בהשגת יעדי אפס פליטות שנקבעו לשנת 2050. חברת EthosEnergy מקדמת את השימוש במימן, כמענה לביקוש הגובר לאנרגיה ברת-קיימא בדרך לכלכלה דלת פחמן.
בעידן של משבר אנרגיה עולמי אנרגיית מימן היא כבר לא טרנד חולף, היא כאן כדי להישאר אתנו לעשורים הבאים. בכל העולם הולכת וגדלה ההשקעה בפיתוח תהליך יעיל להפקת מימן כחול וירוק מאנרגיות מתחדשות, המפחיתות את עלויות היצור ומקטינות את פליטות המזהמים. אנו רואים כיום פתרונות מבוססי מימן שנמצאים בפיתוח ואף מוטמעים בתחום רבים, אם זה בענפי התעשייה, החשמל, הטכנולוגיה והרכב.
"חלה עליה במודעות למשבר האנרגיה מצד ממשלות וגופים תעשייתיים ומסחריים, וקיימת נכונות לחפש מקורות אנרגיה זמינים ואמינים שיחליפו את השימוש בדלקים פוסיליים, כשבראשם נמצא פתרון אנרגיית המימן." אומר פבריציו פאברי, משנה למנכ"ל EthosEnergy חברה המתמחה בציוד טורבינות לתחנות כוח ותעשייה, שמובילה מהפכה טכנולוגית בתעשיית האנרגיה ומרחיבה בימים אלו את פעילותה בישראל.
מימן – פתרון זמין, נקי ובטוח אך עדיין יקר
בשונה מאנרגיית שמש או רוח שהפקתה תלויה בשעות האור ובמזג האוויר, המימן הוא יסוד נפוץ שאפשר למצוא אותו בכל מקום בטבע - במים, בדלקים מאובנים ובצמחים. אולם על מנת להפיקו נדרש לנתק את אטומי המימן מאלמנטים אחרים.
סוגי המימן מתחלקים לצבעים: מימן אפור שמהווה 95% מהמימן המיוצר כיום בעולם, מיוצר בתהליך STEAM METHANE REFORMING של שריפת חומרים אורגניים בדלקים וכרוך בפליטה גבוהה של גזי חממה. גם מימן חום המופק מפחם סובל מאותה בעיית זיהום.
מימן כחול, מופק בפירוק גז מתאן וגזיפיקציית פחמן על ידי חשיפה לחום גבוה ופיצול הגז למימן ופחמן דו חמצני. בתהליך זה נפלטת כמות גדולה של פחמן דו חמצני שאותו חייבים ללכוד ולהטמין באדמה כדי שלא ישתחרר לאטמוספריה ויפגע בסביבה.
בראש הרשימה נמצא "הגביע הקדוש" שהוא המימן הירוק, הנחשב לנקי מכולם, והיקר מכולם. הוא מופק מפיצול מים למימן וחמצן ע"י אלקטרוליזה חשמלית, תהליך שאין לו תוצרי לוואי המזהמים את הסביבה. אליו מצטרף גם מימן ורוד – המופק באופן זהה על ידי חשמל שמגיע מתחנות כח גרעיניות.
"מימן עומד לשנות את כללי המשחק מקצה לקצה" טוען פאברי "אנרגיית מימן היא ורסטילית, ניתן להשתמש בה כגז או כנוזל, לייצר חשמל, להניע כלי רכב, לחמם בתים בחורף, ניתן לאגור אותו לטווח ארוך, והכל תוך צמצום פליטת גזי חממה. עוד יתרון גדול במימן שהוא קל לאחסון ולהובלה. זו האנרגיה של העתיד."
מרוץ עולמי בעקבות אנרגיית מימן
משק האנרגיה העולמי צפוי להשקיע במימן נקי 750 מיליארד יורו עד שנת 2050. עוד ועוד ממשלות וחברות אנרגיה ותעשייה משקיעות במהפכת המימן ושילוב מימן כחול וירוק, בייצור כלי רכב מונעי מימן ובהקמת פרויקטים להפקת מימן. מעצמות כמו יפן, סין וקוריאה הדרומית הצהירו על מפת דרכים מימנית. האיחוד האירופי הצהיר על השקעה מאסיבית בכלכלת מימן בשנים הקרובות כשגרמניה ואיטליה מובילות את התהליך. משרד האנרגיה של ארה"ב מגדיל את המודעות למהפכת המימן. הדור הצעיר של מנהלי היי-טק, יזמים, תעשיינים ומשקיעים לוקחים על עצמם אחריות ערכית חברתית ומביאים בחשבון שיקולי ESG של סביבה, חברה וממשל. "כללי המשחק הגלובליים בנושא האנרגיה משתנים" טוען פאברי, "אולם שינוי בסדר גודל שכזה דורש זמן ומשאבים, ומושתת על שיתוף פעולה בין חברות מסחריות, לגופים ממשלתיים ומוסדות אקדמיים."
האתגר בהפקת מימן כחול וירוק נותר עלויות ההפקה והשקעה ראשונית גבוהה בתשתיות – כאן נכנס היתרון היחסי שמספקת EthosEnergy. החברה מציעה פתרונות לתעשיית האנרגיה המאפשרים לערבב מימן עם גז טבעי ולהשתמש בתשתיות קיימות. התשתיות עוברות התאמות המקטינות עלויות תפעול ותחזוקה, ומאריכות את מחזור החיים של הציוד במאות אחוזים תוך צמצום טביעת רגל פחמנית. לקוחות מפיקים מכך ערך כלכלי, סביבתי וחברתי כמו גם משפרים את עמידתם ביעדים עסקיים.
פאברי מוסיף כי "אחד הפרוייקטים העיקריים שלנו לבחינת טכנולוגיית מימן מתבצע בשיתוף הפוליטכניקו של טורינו המוסד-האקדמי-טכנולוגי הוותיק באיטליה (מקביל לטכניון הישראלי) ועיקרו מחקר ופיתוח של טכנולוגיית המרת טורבינות גז MW 40 לקבלת תערובת מימן והפחתת פליטת CO2."
ישראל יכולה להאיץ את הטרנספורמציה לאנרגיות מתחדשות
בפסגת האקלים של האו"ם COP26 שהתקיימה ב-2021 בגלזגו, התחייבה ישראל לאיפוס פחמני וצמצום פליטות גזי החממה ל-0% עד שנת 2050. בכך ישראל מצטרפת למדינות המפותחות שאחראיות לכ-70% מסך הפליטות העולמי ביניהן ארצות הברית, קנדה, גרמניה, צרפת ואוסטרליה. הבעיה שבהשוואה למדינות החברות בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) ישראל עדיין מדשדשת מאחור בהפקת אנרגיה ממימן נקי. ישראל בעלת שיעור פליטות גבוה לנפש, כשאנרגיה מתחדשת מהווה רק כ־6% ממקורות האנרגיה שלה בעוד שהיעד השאפתני שהוצב לשנת 2030 עומד על 30%. עם זאת, בישראל מנסים כיום לקדם פרויקטים בתחום הכלכלה והאנרגיה הירוקה שיגבירו את העצמאות האנרגטית של ישראל, ביניהם תחנות כוח ואתרים סולאריים, אתרי אגירה, מבנים מאופסי אנרגיה ועוד.
"ישראל הובילה הישג מרשים במציאת חיסון לקורונה בזמן שיא של 8 חודשים, ואני מאמין שהיא יכולה לשמש דוגמה ליתר מדינות העולם גם בתחום האנרגיה." מסכם פאברי, "בסיועה של EthosEnergy ישראל תוכל להפוך למדינה פורצת דרך שתספק ותייצר פתרונות טכנולוגים לאנרגיות מתחדשות, לאגירה ולהפחתת פליטות, תוך שהיא נהנית מתועלות כלכליות וסביבתיות ארוכות טווח".
