חוצפה וחדשנות: כך הפך IDC ישראל למרכז פיתוח שבבים עולמי
חוצפה וחדשנות: כך הפך IDC ישראל למרכז פיתוח שבבים עולמי
למרות משבר השבבים העולמי, אינטל לא ממתנת את השאפתנות שלה ומתכננת להציג 60 סוגי מעבדים מסדרת Alder Lake החדשה עד סוף הרבעון הראשון של 2022. המשימה המאתגרת מוטלת שוב על כתפיהם של מהנדסי אינטל בחיפה - איך הם עושים את זה? ולמה דווקא הם?
כבר כמעט חמישים שנה שאינטל – ושאר העולם הצמא לשבבים מתקדמים – נסמכים על IDC, מרכז פיתוח השבבים של אינטל בישראל. המרכז שהוקם בחיפה ב-1974 היה מרכז הפיתוח הראשון של אינטל מחוץ לגבולות ארה"ב. ארבע שנים לאחר מכן השיקה אינטל את מעבד הדגל שלה מסוג 8088 שפותח בישראל וזכה מיד לתהילה עולמית בתור השבב ששולב במחשבי IBM. כן, אלה שפרצו את הדרך לשוק המחשבים האישיים ושינו את העולם. המעבד היה חלק מסדרה שפיתוחה וייצורה נשען רבות על מרכז הפיתוח הישראלי עוד בשנות ה-70.
בדרך לפריצת הדרך הבאה, IDC חיפה לקח חלק בפיתוח שורה ארוכה של מעבדים, מה-80286 ועד לפנטיום 4 בשנת 2000 – כולם שלטו ללא עוררין בשוק המחשבים האישיים של שנות ה-90. ב-93', המרכז הישראלי הוביל את פיתוח ה-Pentium MMX, שאפשר עיבוד ותצוגת וידאו ברמה גבוהה יותר ממה שהיה קיים עד כה, וללא צורך במעבדים חיצוניים.
לאינטל יש מרכזי פיתוח רבים בעולם, אז למה דווקא חיפה זכתה לכבוד הזה, וזוכה עד היום להוביל את הפיתוח של החברה? כדי לענות על השאלה צריך לחזור קצת אחורה בזמן.
ההוטספוט הראשון בעולם
מרכז הפיתוח בחיפה אמנם הוקם ב-1974, אבל חלפו כמעט 30 שנה עד נקודת המפנה שהפכה אותו למשמעותי ברמה שהוא היום; עד אז פותחו בו שבבים פחות מרכזיים. "המהפכה החשובה ביותר של אינטל ישראל חלה ב-2003" – אומר איציק סייליס, סגן נשיא תאגידי באינטל העולמית, האחראי על פיתוח המעבדים של אינטל בישראל ועל האינטגרציה שלהם במחשבים הנייחים והניידים.
באותה תקופה, לדבריו, הם תיכננו את המעבד הראשון של אינטל שכלל אופטימיזציות עבור מחשביים ניידים – כמו רמת הספק מאוד נמוכה וכמובן קישוריות WiFi – במטרה לנייד את העבודה ללא צורך בחיבור קווי לרשת. השם המסחרי של המעבד היה Centrino, ושם הקוד בתוך אינטל היה Banias, על שם הנחל הצפוני שזורם מהחרמון לירדן.
"הייתי מנהל התוכנית של המעבד, ואחד הדברים שאני זוכר זה אותי ואת מולי אדן, לשעבר מנכ"ל אינטל ישראל, נלחמים להכניס בשדה התעופה של סן-פרנסיסקו נקודה חמה אחת כדי שנוכל להפגין את יכולות ה-WiFi. היום בכל מקום יש נקודות חמות בחינם", אומר סייליס, שעובד באינטל כבר 32 שנים.
"אני זוכר את הרגע המדהים הזה שכתבתי תוכניות עבודה, שמפרטת את כל שלבי הפיתוח של המעבד עד העברתו ליצור, וכמובן איך אנחנו יוצרים את עשרים הנקודות החמות הראשונות ואחר כך מתרחבים למאה נקודות", הוא אומר, "זה שם אותנו על המפה העסקית של אינטל, אבל זה עדיין היה שוק שנמכרו בו בעיקר מחשבים נייחים, ולכן התמורה שלנו להכנסה הכללית של אינטל עדיין הייתה קטנה".
מחיפה לשאר העולם
שלוש שנים לאחר מכן, בזכות הפיתוח של מעבדי Merom/Penryn, החלה להתבסס הדומיננטיות של IDC חיפה בפיתוח הליבות הגדולות והמעבדים למחשבים הנייחים והניידים של אינטל. "מהשלב הזה ועד 2009, כל ההכנסות של אינטל ממעבדים עבור המחשבים הניידים והנייחים לצרכנים התבססו על המעבדים שפותחו כאן בישראל. זאת הייתה למעשה נקודת המפנה שבה ישראל הפכה למרכז הפיתוח המשמעותי ביותר עבור אינטל", הוא נזכר.
החל מ-2015, עם השקת הדור השישי של מעבדי ה-Core, דרך מעבדי ה-Sky Lake (בתהליך 14 ננו-מטר) ועד מעבדי ה-"אלדר לייק" מהדור החדש, שהושקו לאחרונה ונמנים על המעבדים החזקים ביותר הקיימים היום בשוק המחשוב – כמעט כל המעבדים של אינטל מפותחים ומורכבים בחיפה, ומשם מועברים למפעלי הייצור של אינטל בעולם, כולל המפעל בקרית-גת.
"הארכיטקטורה של Sky Lake הייתה אחת הארכיטקטורות המשמעותיות ביותר שפותחו באינטל ישראל. היא המשיכה איתנו עוד שלושה דורות קדימה וממנה פיתחנו אז כל מוצרי ההמשך בטכנולוגית 14 ננו ממטר, עד לפרויקט ה-10 ננו מטר הראשון למחשבים הניידים, ה-Ice Lake, שיצא גם הוא מ-IDC חיפה; ולאחריו ה-Rocket Lake למחשבים הנייחים. תוך ארבע שנים השיפור בביצועים הגיע ל-200% באותה ארכיטקטורה, נתון שהוא לא פחות ממדהים", מספר סייליס.
"האלדר לייק הוא מהפכה נוספת שיצאה מכאן. פיתחנו מעבד בעל שני סוגים של ליבות שמאפשר, למשל, לגיימר להריץ משחק על גבי ליבת הביצועים החזקה (ה-Performance Core), ובמקביל להריץ אפליקציית סטרימינג או תוכנות אחרות ברקע על הליבות היעילות (Efficiency Core). כלומר המעבד הזה מאפשר להריץ פעולות נוספות ברקע מבלי לאבד את כוח הביצועים שאתה זקוק לו עבור המשחק".
"כל אחד יכול לקרוא תיגר על כל אחד"
אז מה הפך דווקא את חיפה למעצמת פיתוח שבבים עולמית? "זאת שאלה ששואלים אותי גם בארה"ב, והתשובה הראשונה שלי היא די צפויה – החוצפה הישראלית. היכולת להביע את דעתך ולאתגר כמעט כל דבר", מספר סייליס שבמסגרת תפקידו מנהל גם עובדים בארה"ב, הודו ומלזיה.
"המהנדסים בישראל הם מאוד דעתניים. אין דבר שאנחנו לא מתווכחים עליו, וכל אחד יכול לקרוא תיגר על כל אחד. הכפופים אליי יכולים להיכנס לכל דיון בלי שום חשש ולאתגר אותי, ואף להתנגד לדעתי. מהראיה הכוללת שיש לי על התעשיה אני יכול לומר שזאת הדרך היחידה להגיע להחלטות איכותיות - וזאת החוזקה שלנו,הישראלים", הוא אומר."כשצריך לקבל החלטות אני תמיד דואג שיהיו מספיק אנשים בחדר כדי ליצור מגוון של דעות, זה תמיד עושה את העבודה".
"הצלחות שטמונות בגנטיקה הישרדותית"
סייליס מציין גם את יכולת האלתור הגבוהה מאוד, שלדעתו אין לה אח ורע באינטל ישראל, יכולת שבאה לידי ביטוי במיוחד בפיתוח מעבדי ה-"אלדר לייק", שחלק גדול ממנו התקיים בזמן התפרצות הקורונה, תקופה שכידוע התאפיינה בסגרים, בידודים וחוסר ודאות כלכלית.
"כשהתחילה הקורונה היה מאוד קשה להבין מה נכון לעשות והאתגר הגדול שלנו היה להבין במהירות איך אנחנו ממשיכים את העבודה תוך כדי המצב הזה",מספר סייליס. ידענו שאסור לנו לשים את כל האנשים במעבדה, כי ברגע שאחד נדבק כולם הולכים הביתה ואז אין ליבות ואין מעבדים. בשבוע אחד לקחנו שבעה חדרי ישיבות, הפכנו אותם לחדרי מעבדה קטנים וחילקנו את המומחים בין החדרים כדי להפריד ביניהם. זה היה מדהים שהצלחנו לשמור על לוח הזמנים בתנאים כאלה, בייחוד כשהיינו הראשונים לעשות את האדפטציה מהסוג הזה".
לדברי סייליס, יש בישראל - יותר מבכל מקום אחר – "גנטיקה הישרדותית", שדוחפת את המהנדסים הישראלים להוכיח שלמרות שהם מגיעים ממדינה קטנה הם יכולים לשחק במגרש של הגדולים.
בנוסף הצוות הישראלי הוא תחרותי מאוד, והתחרותיות הזאת הובילה את מרכז הפיתוח בחיפה ללא מעט הצלחות, ולאחרונה להבטיח להציג 60 סוגי מעבדים בשש קטגוריות שונות בסדרת "אלדר לייק" עד מארס 2022, כלומר העברה ליצור של 60 מעבדים תוך 4 חודשים בלבד בין היצור הראשון לאחרון, קצב שהוא חסר תקדים בתחום.
