איך עושים גיוס המונים לסטרטאפ וממה להיזהר?
איך עושים גיוס המונים לסטרטאפ וממה להיזהר?
גיוס המונים הפכה לשיטה שסטרטאפים רבים משתמשים בה כדי לגייס כסף או להשלים סבבי גיוס. לרבות חברות מוכרות בתעשייה שגייסו בהצלחה רבה והגיעו בהמשך לשווי של מאות מיליוני דולרים עם קהילת המשקיעים שהם בנו. לשיטה יש מספר יתרונות בולטים עבור היזמים, אך היא לא מתאימה לכל סטרטאפ. לכן חשוב קודם כל להבין האם הסטרטאפ שלכם עונה על הקריטריונים של מיזם בעל סיכוי גבוה להצליח בגיוס. בכתבה הזאת אתם תקבלו את התשובות.
שמי סניה ולדברג, וכבר כמעט 20 שנה אני מתעסק בשיווק. יש לי חברת פרסום שמתעסקת בגיוסי המונים וגיוסי אנג'לים בשם סנתום. בנוסף יש לי סטרטאפ משלי ששבר את השיא הישראלי בגיוס המונים בישראל וגייס מעל 7 מיליון שקלים תוך 16 שעות. יש לציין שקדמה לכך הכנה קפדנית שרוב החברות לא עושות לפני הגיוס.
ניהלתי עשרות קמפיינים של גיוסי המונים ויחד עם הצוות שלי גייסנו מאות מיליוני שקלים לחברות בישראל. רוב הקמפיינים הגדולים ביותר בתחום בישראל, אלו קמפיינים שאני ניהלתי. לרבות פנינה רוזנבלום, פיקספייס, דרימז ואחרים. היום אני רוצה להסביר לכל מנכ"ל ובעלים של סטרטאפ האם כדאי לו לצאת לגיוס המונים, ומה הוא צריך כדי להצליח?
איך זה עובד?
רוב גיוסי ההמונים מחולקים למעשה ל-2 שלבים. השלב הראשון מכונה גם "השלב השקט" וגם "שלב 35 הניצעים" – תלוי איך תחליטו לקרוא לו. זה השלב שלפני גיוס ההמונים.
מה זה ניצע?
ניצע זה כל משקיע שקיבל פרטים פיננסיים על ההשקעה. למעשה, אסור לכם להציע את ההשקעה המלאה עם כל הפרטים הפיננסיים שלה, ליותר מ-35 אנשים בטווח של פחות מ-365 יום. אם כל מי שהצעתם לו את ההשקעה נכנס, יהיו לכם במקסימום 35 משקיעים ב-365 יום.
בשלב הזה אמנם אתם מוגבלים בכמות המשקיעים, אך אתם לא מוגבלים בכמות הכסף שאפשר לגייס בקמפיין כזה. לכן מומלץ להתחיל איתו לפני שעוברים לשלב של גיוס ההמונים. בנוסף, אם מסיבות כאלה ואחרות אתם לא רוצים להיחשף ליותר מדי אנשים ולא לחשוף נתונים פיננסיים לציבור, שלב הניצעים עדיף לכם.
גיוס המונים מאפשר לכל אחד להיכנס ללא הגבלה של כמות המשקיעים, ובו אתם חייבים לחשוף את הדוחו"ת שלכם ממש כמו בהנפקה בבורסה. יש חברות שאין להן שום בעיה עם זה, אך יש חברות שמעדיפות לא לעשות את זה.
לחוק של ה-35 ניצעים יש סעיף בונוס אחד שנקרא – משקיע כשיר.
משקיע כשיר לא נחשב ניצע, ואפשר לגייס כמה משקיעים כשירים שבא לכם. גם 1,000 משקיעים כשירים, ללא שום הגבלה.
משקיע כשיר על פי החוק, הוא משקיע שיש לו כ-8 מיליון שקלים נזילים בבנק או בקרנות נזילות כלשהן, או שהוא משקיע שיש לו כ-1.2 מיליון שקלים הכנסה במשך שנתיים ברצף.
כמובן, גם חברות יכולות להיות "משקיע כשיר", רק שהתנאים עבורן שונות. התנאי לחברה להיחשב משקיע כשיר הוא הון של מעל ל-50 מיליון שקלים.
יש לציין שבארה"ב התנאים פשוטים בהרבה ויש גופים שפועלים כעת לשנות את החקיקה הזאת גם בישראל.
יתרון נוסף בשלב הניצעים הוא שלא חייבים לגייס בפלטפורמה לגיוסי המונים, וזה יכול לחסוך לכם כסף. עבור הסטרטאפ שלי ושל חלק מהלקוחות שלי, גייסתי ללא פלטפורמה כלל – מה שחסך עלויות רבות. פשוט בנינו דף נחיתה ועשינו קמפיין בעצמנו.
יש לציין שכן חובה לקחת חברה מלווה שמכירה את החוק ויודעת מה מותר ומה אסור – אחרת אפשר להסתבך עם הרשות לניירות ערך.
יתרון נוסף שיש לגיוס בשלב הניצעים, הוא שבניגוד לגיוסי המונים, אין הגבלת זמן והרבה יותר פשוט לעדכן מסרים ולתת בונוסים למשקיעים גדולים. לא תמיד זה מומלץ, אבל יש אפשרות כזאת.
איך הקמפיין מתבצע בפועל?
מעלים דף נחיתה שלכם או בפלטפורמה אם בחרתם לעבוד עם אחת, ובדף הנחיתה אתם מספרים על הזדמנות ההשקעה בחברה שלכם. המסרים צריכים להיות מחודדים, הם חייבים להבליט את הבידול ולשכנע את המשקיעים שאתם מסוגלים לבצע את התוכנית שאתם מציגים להם. לאחר מכן מנהלי הקמפיין מעלים מודעות לפייסבוק, לינקדאין, גוגל, טאבולה או כל מקום שתבחרו, וקוראים למשקיעים לבוא ולקרוא על הזדמנות ההשקעה.
לחברת השיווק שמתעסקת בגיוסים יש כבר משקיעים שהם גם מכירים וכמובן יפרסמו להם גם. לנו למשל יש כמה מאגרים כאלה, ואף משקיעים מרוצים מהשקעות קודמות. מטרת חברת השיווק היא כמובן לכתוב לכם את הקמפיין ולייצר תכנים שיתאימו למשקיעים ויעודדו אותם להשקיע.
בחברת הפרסום שלי – סנתום, אנחנו גם אוהבים לייצר ארועים מעודדי השקעה.
על מנת להימנע ממצב של "שריפת ניצע" – כלומר לשלוח דוחות פיננסיים למשקיע שיש סיכוי נמוך שייכנס, חברת השיווק תעשה איתו שיחת התאמה לפני ההשקעה כדי לבדוק שהוא רציני.
היתרונות הבולטים של שלב 35 הניצעים:
- אין הגבלת זמן.
- אין הגבלת סכום השקעה.
- ניתן לבצע עצמאית בליווי משרד שיווק שמכיר את הכללים.
- אין חשיפת מסמכים.
- אין הגבלה על משקיעים כשירים.
- יש גישה למאגר משקיעים (לרוב)
חסרונות או הגבלות:
- ישנה הגבלה על 35 ניצעים.
- יש לשים כסף בצד להפצת הקמפיין.
- משלמים אחוזים לפלטפורמה ולחברת שיווק (או רק לחברת שיווק אם בוחרים ללא פלטפורמה).
כמות הכסף שמגייסים:
תלוי מאוד בסטרטאפ, אבל לרוב זה נע בין מיליון שקלים ל- 3 מיליון דולר. זה מאוד תלוי בחברה, במנכ"ל, בצוות, בביצועים שלה עד כה ובכמות הכסף שהיא מוכנה לשים על הקמפיין. יש לציין שאפשר לצאת לקמפיין נוסף בהמשך, כך שיש חברות שמגייסות בשיטה הזאת גם סכומים גדולים בהרבה במצטבר. למשל, חברת אנבלה גייסה כך מעל 5 מיליון דולר.
עלויות ההפצה במדיה:
לרוב ההוצאות נעות בין 2% ל-10%. שמעתי על מקרים שבהם הוציאו גם 20% ואף יותר, אבל בעיניי זה מטורף ומוגזם. קמפיין טוב לא אמור להגיע ליחס המרה כזה, ואם זה המצב צריך לשנות משהו בקמפיין בדחיפות.
עלות הפלטפורמה או חברת השיווק:
לרוב יש מקדמה ואחוזים מהצלחה, אבל זה מאוד תלוי בעיסקה שסגרתם. יש לציין שככל שאתם חברה טובה יותר, כוח המשא ומתן שלכם עולה. השתדלו רק לא להאמין לכל דבר שאומרים לכם אנשי המכירות. גיוס המונים זו עבודה.
נעבור לשלב השני: גיוס המונים:
גיוס המונים מכונה גם שלב "רכז ההצעה", או "שלב הרכז". בגיוס המונים, אין לחברה הגבלה על כמות המשקיעים שאפשר לגייס, אבל אסור לגייס יותר מ-4 מיליון שקלים.
אז למה בכל זאת יש חברות שמגייסות 5 או 6 מיליון שקלים בגיוס ההמונים?
- במידה ואתם מקבלים אישור של הרשות לחדשנות, אתם יכולים לגייס עוד מיליון שקלים מעל ה-4. זה כרוך במילוי טפסים שלוקח די הרבה זמן למלא, אבל עוד לא יצא לי להכיר חברה שלא קיבלה אישור כזה.
- במידה ויש לכם משקיע מוביל, אפשר לגייס עוד מיליון שקלים נוספים ולהגיע ל-6 מיליון. משקיע מוביל חייב לשים לפחות 10% מהסיבוב והוא חייב להיות משקיע שהשקיע לפחות 2 מיליון דולר בלפחות 5 חברות שונות בישראל, בשנתיים האחרונות.
לרוב קשה להשיג משקיע מוביל, לכן חברות מסתפקות באישור של הרשות לחדשנות. היתרון הוא שאפשר למצוא את המשקיע המוביל גם לאחר הסיום של הגיוס המונים ופשוט לצאת לעוד אחד.
בנוסף, ההגבלה של ה-4 מיליון מתייחסת גם לאינפלציה ולמדדים, כך שכרגע הסכום למעשה עומד על 4.4 מיליון. יתכן ואם תקראו את הכתבה בעתיד הסכום ישתנה. בימים אלו אני באופן אישי פועל לשינוי החקיקה בישראל על מנת להשוות את הרגולציה לארה"ב ולאפשר לגייס גם 5 מיליון דולר בגיוס המונים. נכון לרגע זה יש היענות חמה בכנסת.
מה הם היתרונות בשלב גיוס ההמונים?
- סטרטאפ שמגייס בגיוס המונים תלוי בעצמו וביכולת שלו לשווק את הרעיון והמוצר. להיות תלוי בעצמך זה יתרון גדול. אין משקיע גדול שמבטל בדקה 90 והורס את העיסקה. אין גחמות מוזרות של עורכי דין המייצגים את משקיע אחד או שניים, שמנסים להרשים את הלקוחות שלהם עם דרישות חסרות היגיון. לא צריך להתרוצץ ממשרד למשרד, מפגישה לפגישה, על מנת להרשים עוד ועוד משקיעים שדורשים אחוזים ניכרים מהסטרטאפ ותנאים מועדפים בסגנון Warrants או Liquidation preferences. אתם תלויים בעצמכם! אם יש לכם את היכולת לספר את הסיפור של המיזם שלכם בצורה מעניינת, הסבירות שתגייסו בהצלחה בגיוס המונים היא גבוהה מאוד. זה נכון גם בשלב 35 הניצעים אגב. משקיעים יודעים שאם כבר נכנסו כמה משקיעים באותם התנאים, אי אפשר לדרוש תנאים מועדפים. בגיוס המונים מדובר במשקיעים קטנים יותר, וסביר להניח שיהיה להם קשה יותר להבין השקעות בחברות B2B. לא תמיד כמובן. היו לנו כמה גיוסים מוצלחים גם בחברות B2B כגון פיקספייס, פוגה ועוד... אבל אין ספק שזה מאתגר יותר אם המוצר לא פשוט להסבר.
- שווי שוק אטרקטיבי יותר ליזם.
משקיעים גדולים דורשים אחוזים גדולים. למה? פשוט: כי הם יכולים. בן אדם ששם לכם מיליון דולר על השולחן, דורש לא מעט תנאים ובצדק. הוא גם מסכן את הכסף שלו וגם פותר לכם בעיה תזרימית בהעברה אחת. אם מדובר בכסף חכם אז הוא גם עוזר לכם בדרך הקשה שלכם למעלה.
ברגע שיש לכם המון משקיעים, כמו בכל שוק שבו קיים החוק הבסיסי של היצע וביקוש, אתם יכולים להעלות את שווי החברה.
המשקיעים הקטנים שמקבלים הזדמנות השקעה בסטרטאפים שעד כה היו מקבלים רק משקיעים גדולים, יתמקחו פחות. כך שהעיסקה הוגנת.
כמובן, זה לא אומר שצריך להתפרע עם השווי שוק. גם משקיעים קטנים יודעים לחקור על החברות ולהחליט אם השווי שוק הוא הגיוני. יש מקרים שבהם אני אומר ליזם שהוא מגזים עם השווי שוק, ויש מקרים שגם להיפך. היו לי מקרים שבהם עלו 2 חברות שונות במקביל, כאשר אחת הגזימה עם שווי השוק והשניה לא, וזה מאוד בלט ביכולות הגיוס, לפעמים ברמה שהחברה שהציבה שווי שוק הגיוני גייסה ב-300% יותר מהחברה שהגזימה.
ההמלצה שלי: אל תהיו חמדנים. תחשבו שבגיוס הבא תצטרכו להעלות שווי וקרן הון יכון או משקיע מנוסה צריכים להסכים שהשווי הקודם היה הגיוני.
חשוב להבין: משקיעים בגיוסי המונים אמנם פחות מנוסים, אבל הם לא מטומטמים. מי שיעלה עם פרויקט לא מקצועי ושווי מנופח, ייכשל.
3. בונים קהילת משקיעים לפעם הבאה.
בישראל על פי החוק, אפשר לצאת לגיוס המונים פעם בשנה (365 יום, לא ינואר אחרי דצמבר). אם הצלחתם בגיוס הקודם, אתם תגיעו לגיוס הבא עם קהילת משקיעים שחלקם ישקיעו בכם שוב. כמובן, תלוי בהישגים שלכם. אם תביאו הישגים טובים, אתם יכולים להגיע גם ל-70% השקעה חוזרת (כלומר משקיעים ששמו כסף פעם שניה).
אם יש מאחוריכם קהילה זה מאוד יכול לעזור להביא גם משקיעים נוספים. כאשר עבדתי על גיוס ההמונים של הסטרטאפ "נוירוסנס" – חברה המפתחת תרופה למחלת ה-ALS, השתמשנו בקהילה שתמכה בפרוייקט והיא עזרה לנו להגיע למיליון הראשון. החברה גייסה בסך הכול 6 מיליון שקלים, לאחר שקיבלה אישור מהרשות לחדשנות + משקיע מוביל לגייס עוד 2 מיליון.
4. התחום הולך ומקבל שם טוב יותר.
בתחילת הדרך של גיוסי ההמונים, משקיעים גדולים וקרנות במיוחד, לא אהבו גיוסי המונים. הם כמובן טענו שזה בגלל שרק חברות פחות רציניות הולכות לשם, אבל בפועל הסיבה היא אחרת: התחום מהווה עבורם תחרות.
אם פעם כל הסטרטאפים היו הולכים אליהם לבקש כסף ואותן קרנות ומשקיעים היו מרגישים בעלי הכוח הבלעדי, עכשיו לסטרטאפים יש עוד אופציות. איש עסקים חכם לא אוהב תחרות, ובצדק.
ברגעים של כתיבת מילים אלו למשל, יש משבר כלכלי ורוב הסטרטאפים שוב נואשים לכסף. ממש כמו קסם, נעלמה כל הביקורת על גיוסי ההמונים מצד אותם משקיעים שקודם לכן קיטרו על התחום. למה? כי יש להם המון עיסקאות טובות על השולחן. יותר מזה, חלק מהחברות שהם בעצמם השקיעו בהן, נמצאות בקשיים וגם הם שולחים חברות לגיוסי המונים כדי להשלים גיוסים. פתאום התחום קצת פחות מפריע לקרנות.
קרנות ומשקיעים גדולים ישקיעו לאחר מכן גם בחברה שגייסה בגיוס המונים, בתנאי שיש לה ביצועים טובים. אם הביצועים לא טובים, שום דבר לא יעזור.
כיום, יותר ויותר קרנות נכנסות כמשקיעות גם בסטרטאפים שיוצאים לגיוסי המונים ואף מפנות אלינו חברות פורטפוליו שלהן.
בנוסף, מספר חברות שגייסו בגיוס המונים בישראל כבר יצאו להנפקות ועשו כסף טוב למשקיעים שלהן. מה שאומר שעם הזמן, זה נהיה יותר ויותר מקובל. ישנם אף משקיעים שמחפשים פרויקטים שגייסו סכומים גדולים בגיוס המונים, מפני שהם הוכיחו שהם יודעים לגייס.
למי גיוס המונים לא מתאים?
1. חברות עם רעיון בלבד.
משקיעים בפלטפורמות של הגיוסי המונים הופכים ליותר ויותר מתוחכמים עם השנים, והם גם נחשפים להמון פרויקטים במקביל. אם תנסו לגייס על רעיון בלבד, כאשר לצידכם יש פרויקטים שקיבלו FDA, יצאו למכירות ורשמו 5 פטנטים, אתם תיכשלו. אלא אם לצד הרעיון, יש לכם צוות שכולל תותחים מאוד מאוד כבדים. המלצה שלי: אל תיגשו לגיוס המונים אם אתם בשלב ה-FFF (חברים, משפחה ו-fools).
2. חברות שצריכות לשמור על קיומן בסוד.
אמנם זה סעיף שהוא מובן מאליו, אבל חברות רבות לא רוצות שידעו בכלל שהן קיימות עד שלב מסוים. חברות כאלה כמובן לא יכולות לגייס בגיוסי המונים. נחשפתי לכמה יזמים שרצו לעשות גיוס המונים מבלי לחשוף את העסק כמעט, וזה פשוט נראה כמו אסון. משקיעים צריכים להבין במה הם שמים כסף.
למרות שאפשר לעשות זאת בשלב 35 הניצעים, אבל זה לא פשוט אם לא חושפים כמעט שום דבר, ולרוב זה מעלה את מחיר הגיוס.
3. חברות עם עבר בעייתי.
מאחר וגיוס המונים מכריח את החברה להגיש את כל ההסכמים והמסמכים שלה (למעט פטנטים או דברים סודיים ביותר), החברה חשופה לכל מי שרוצה לקרוא עליה.
אם קיימת התנהלות בעייתית בחברה, זה יהיה גלוי למשקיעים והחברה גם תיכשל וגם עלולה להיות חשופה לביקורת.
כך גם יזמים עם עבר בעייתי שיכול להיחשף באמצע הגיוס.
4. חברות עם מוצר שקשה להסביר להמונים.
לרוב חברות b2b שפיתחו טכנולוגיה ייחודית שפותרת בעיה בתחום ספציפי מאוד, יתקשו בגיוסי המונים. הרעיון יכול להיות מדהים והביצוע מטורף, אבל אם המשקיעים שלכם לא יבינו מה אתם עושים בדיוק ולמה זה פתרון טוב, הם לא ישקיעו.
כמובן, קיימות שלל שיטות לעקוף את חוסר ההבנה של משקיעים כגון שימוש בחוזים מול חברות ענק, פטנטים, הכנסות, זכיות בפרסים או שימוש במשפטים כמו "המערכת שלנו יודעת להביא תוצאות ב-118% יותר טובות מכל הקיים בשוק". בצורה כזו אולי משקיעים לא יבינו מה בדיוק המערכת עושה, אך יוכלו להבין שיש בה צורך, משקיעים גדולים מאמינים בה והיא עושה עבודה טובה יותר מהמתחרים.
כבר יצא לי להסביר טכנולוגיות מורכבות בצורה פשוטה. זה משהו שיש בו צורך לא רק בקמפיין גיוס המונים, אלא בכללי לחברה. עם זאת, לא תמיד זה קל כמו להסביר שפיתחתם אלגוריתם שעוזר לאלגוריתם אחר להיות יעיל יותר בחלק מהמקרים.
איך מתבצע גיוס ההמונים?
על מנת לעלות לגיוס המונים יש להכין את כל המסמכים המשפטיים לרכז ההצעה. המשימה לוקחת לרוב כ-3 שבועות, אך כל אחד והקצב שלו. בזמן הזה, כותבים את כל דף הקמפיין עם כל הפרטים. אם עשיתם קודם את שלב 35 הניצעים, הדף יהיה כבר מוכן לרוב ויידרשו רק התאמות קטנות.
בניגוד לשלב הניצעים, כאן מותר לדבר בגלוי על מספרים, מכירות, שווי מניה, שווי חברה וכו'.
לאחר מכן, בניגוד לשלב הניצעים, יש צורך להגיד תוך כמה זמן הקמפיין יסתיים. שלב רכז ההצעה דורש זמן מוגדר. למרות שאפשר פשוט לסיים אותו ולצאת חודש לאחר מכן לגיוס נוסף, בהנחה שלא הגעתם למקסימום המותר בחוק. השיטה הזאת פחות מומלצת מפני שהיא לא נראית טוב למשקיעים.
ברוב המקרים, חלק גדול מאוד מהמשקיעים ייכנסו בדקה ה-90, רגע לפני שהקמפיין נגמר. אז תחסכו תקציב שיווק לסוף.
מה יוביל להצלחת הקמפיין?
ככל שדף הקמפיין שלכם והקמפיינים בפייסבוק, בגוגל, בטאבולה ואאוטבריין יהיו בנויים נכון יותר וטוב יותר, הקמפיין יגייס יותר ויוציא פחות כסף על שיווק.
ישנם קמפיינים שמגייסים מיליון שקלים, אך הם מוציאים מעל 100,000 על שיווק (לא כולל עמלות הפלטפורמות), ולכן זה לא כל כך משתלם.
קמפיינים רבים מוציאים כ-50,000 ₪ על כל מיליון שגוייס, וכ-200,000 ₪ על 4 מיליון שקלים. כמובן, לא כולל העמלות של הפלטפורמות.
יש כמובן גם מקרים שבהם הקמפיין טס.
כאשר עשיתי את הקמפיין של פנינה רוזנבלום וחברת הקנאביס שלה למשל, הוצאנו רק 20,000 ₪ על גיוס של 5.7 מיליון שקלים. אבל אין לצפות שבכל קמפיין זה יהיה כך ולרוב המספרים הם אחרים.
גם בזמן המשבר אפשר לגייס ככה?
התשובה: כן. גם בזמן המשבר. כמובן שבזמן משברים כלכליים זה יותר קשה, אך הגיוסים שלנו ממשיכים ומצליחים. ההבדל הוא שהמחיר הממוצע להשקעה עולה.
עוד כמה טיפים כלליים:
תזכרו: כל הכללים בגיוס מול משקיעים בבתי קפה או במשרדים של קרנות הון סיכון, חלים גם כאן. אמנם על כל סעיף יש דגשים מעט שונים, אך ההבדלים בסופו של דבר לא כאלה גדולים.
תזכרו שרוב המשקיעים לא פוגשים אתכם, אלא רק קוראים את דף הקמפיין. לכן חשוב שתעבירו הכול בכתיבה בצורה האופטימלית. אחרת המשקיע פשוט ייצא מהדף. הוא לא צריך לחכות לחשבון של הקפה כדי לעשות את זה כאן.
נסו להסביר מה היתרון של המוצר שלכם בצורה ברורה ונגישה. גם משקיעים מקצוענים לא תמיד יתעמקו בניסוחים מורכבים. בנוסף, חלקם יודעים שאם מסובך להסביר את זה, עלול להיות מסובך למכור את זה הלאה.
הסיפור של החברה יותר חשוב מהשפה הגבוהה. המון יזמים מתעקשים על שפה מאוד גבוהה וניסוחים מקצועיים, ש-99% מהציבור פשוט לא מבין. זו טעות, וחבל. מנגד, כמובן חשוב לשמור על שפה תקינה ולא להוזיל את המותג.
אמנם לא חובה שהעיצוב שלכם ייראה מיליון דולר, אבל שימו לב שהוא גם לא ייראה כמו שכונה. בכללי, חברות ממותגות נראות מקצועיות יותר ויותר קל להן לגייס.
נסו לעדכן על חדשות כלשהן בזמן הקמפיין. למשל: קיבלתם פטנט? קיבלתם FDA? סגרתם לקוח ענק? שווה לעדכן על זה. משקיעים אוהבים חברות שיודעות להתקדם ולזוז מהר.
נסו לדבר עם המשקיעים שמשאירים פרטים. הם רוצים לדעת במי הם משקיעים ולשמוע את המנכ"ל או מישהו מהצוות. מנכ"ל כריזמטי עוזר מאוד לגיוס.
שימרו על מסר אחיד: אם בכתבות עליכם יהיה מסר אחד, בדף הקמפיין מסר אחר ובפרסומות בפייסבוק מסר שלישי, הקמפיין ישרוף המון כסף על הגיוס ולא בטוח שגם יצליח.
מי שרוצה לפנות אליי, מוזמן לשלוח מייל או בקרו באתר שלנו:
