בניה ירוקה בישראל – מהי בכלל עיר בת קיימא?
בניה ירוקה בישראל – מהי בכלל עיר בת קיימא?
היא מקדמת ערכים סביבתיים, נלחמת במשבר האקלים, ומייצרת לנו סביבת חיים בריאה ואיכותית לחיות ולעבוד בה. אז מהם בעצם המאפיינים העיקריים של בניה ירוקה והיכן אנו רואים אותה מיושמת בישראל?
שמירה על הסביבה היא ערך חשוב שרובנו כבר מיישמים ביום יום. אנו מפחיתים שימוש בכלים חד פעמיים, עוברים לרכבים חשמליים, ממחזרים אשפה ועוד דוגמאות. חשיבה ירוקה באה לידי ביטוי גם בעולם הנדל"ן –ערים שלמות שנבנות בתפיסת יעילות אנרגטית וקיימות סביבתית, במטרה לאפשר לתושבים ולעובדים סביבת חיים בריאה.
זה קורה בכל העולם. תראו את יפן, שם תיבנה באזור Tokyo Bay עיר עתידנית "בתוך עיר" על אי מלאכותי, שתיישם טכנולוגיות אנרגיה מתחדשת, אפס פליטות פחמן דו-חמצני ומינימום פגיעה בסביבה. בסינגפור מעניקים ליזמים ולקבלנים תמריצים כספיים עבור פרויקטים של בניה ירוקה. בניו יורק חוקקו חוק שבניינים גדולים שלא יעמדו ביעדי פליטה צפויים לקנסות.
ומה בישראל? התקן הישראלי לבנייה ירוקה 5281 קיים מאז 2005, כשבשנת 2011 עבר הרחבה לסוגי מבנים נוספים ומתקרב לסטנדרטים בינלאומיים כמו LEED ו-BREEAM. במרץ 2022 נכנסו לתוקפן תקנות בניה ירוקה במבנים גדולים בשטח מעל 5,000 מ"ר ומבני ציבור מעל 1,000 מ"ר, כשלמעשה כיום כל יזם או קבלן בניה מחויבים בבניה ירוקה לצורך חסכון באנרגיה, במים ובחומרי גלם.
כשזה מגיע לבניה ירוקה, ישראל מהווה השראה למקומות אחרים בעולם. ישובים אקולוגיים כמו גזר הנחשב לקיבוץ האקולוגי הראשון בארץ, או ישוב כליל בגליל מערבי שם כל החשמל מופק מאנרגיה סולארית. ידעתם שתל-אביב מדורגת מקום 16 בעולם בכמות עצים וכמות שטחים ירוקים פר תושב? או שכפר סבא היא הראשונה בארץ שקיבלה תואר רשמי של עיר בת קיימא ע"י הארגון העולמי לרשויות בנות קיימא (ICLEI)? חולון ויבנה גם הן מדורגות בין עשר הערים הירוקות הגדולות בישראל.
עוד מצטרפת ראויה לרשימה ה"ירוקה" היא ראשון לציון, עם מתחם ה-1000. פרויקט שמהווה קפיצת מדרגה משמעותית בתפיסה סביבתית, המשלב בניה אורבנית המתחשבת בסביבה עם בניה שמתחשבת באדם, כשאת עקרונות הבניה הירוקה ממש רואים בשטח.
מתחם ה-1000 מהווה פריצת דרך מחשבתית ותכנונית בבניה ירוקה
הבניה הירוקה במתחם ה-1000 מתחילה עוד בשלב התכנון וההנדסה, שהתבצע בשיתוף שתי חברות בינלאומיות בעלות מוניטין בתחום תכנון הנדסי, תכנון אורבני חדשני, ניהול מגה פרויקטים, התייעלות אנרגטית ובניה ירוקה. חברת ARUP האנגלית שתכננה בהצלחה הקמה והתחדשות של אזורים ומתחמים אייקוניים ביניהם Stratford City בלונדון, וגיבשה למספר ערים, כגון מדריד, תוכניות להתייעלות אנרגטית, וחברת BECHTEL האמריקאית שניהלה מגה פרויקטים להקמת ערים חדשות, מגה פרויקטים של תשתיות ומתקנים לייצור אנרגיה מתחדשת מהגדולים בעולם.
בתהליך הבניה השתמשו בחומרי גלם שכרייתם וייצורם גובים מחיר מינימלי מהסביבה, עם שיעור נמוך של פליטות אורגניות ובעלי תכונות מחזור. למשל שימוש בעצים שלא נכרתו מיערות אלא גודלו במיוחד לתעשיית הבניה. את פסולת הבניה כמו משטחי עץ או ברזל הקפידו למיין ולייעד למחזור. דרך נוספת לשמור על הסביבה היא העדפת חומרים תוצרת הארץ על פני יבוא חומרים מחו"ל הדורשים שינוע במטוסים ואוניות, וכך בעצם מפחיתים שימוש בדלק ופליטות פחמן.
בתוך שטח המתחם המשתרע על כ-1,000 דונם, מתוכם כ-1.7 מיליון מ"ר לשימוש תעסוקה, מסחר ופנאי, נבנים בניינים "ירוקים" ויעילים אנרגטית. מה זה אומר? תכנון שממקסם אור שמש טבעי על פני תאורה מלאכותית. שימוש בתאורה חסכונית כגון גופי לד חכמים או פאנלים סולאריים. יכולת בידוד טובה, התייעלות בחימום ואוורור. מערכות חכמות לניהול חשמל שמנטרות זמני צריכת שיא, וחוסכות בזבוז מיותר של אנרגיה. בפארק המרכזי יבוא לידי ביטוי השימוש בטכנולוגיית יעילות-מים המיישמת טיהור ומחזור מים ובמערכות איסוף מי גשמים ומזגנים להשקיה ולמילוי אגם.
ברמה עיצובית ואדריכלית, ניתן לראות שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה בעלי טביעת רגל פחמנית נמוכה. במילים אחרות, בעיר של בניה ירוקה ניתקל בפחות ברזל ופלסטיק, ויותר חומרים טבעיים כגון עץ, אלומיניום וחומרים ממוחזרים.
תפיסת חיים ירוקה ובריאה עם פחות רעש וזיהום אוויר
מתחם ה-1000 מוכיח שלא חייבים לגור בכפר או בקיבוץ כדי להנות מיתרונות הטבע. כ-110 דונם מתוכו מיועדים לפארק ענק וריאות ירוקות הכוללות מדשאות רחבות ואגם מים, אשר יהיה מוזן ממי מזגנים. תהליך פוטוסינתזה של הצמחייה והעצים מייצר חמצן ומסנן רעלים מהאוויר, וזה לא רק פסטורלי ויפה, זה הרבה יותר בריא לבני אדם. לכן, בכל המרחב הציבורי במתחם ה-1000 תוכננה וכבר יושמה בפועל, שתילה של צמחייה ועצים רבים, אשר נרכשו וגודלו במשתלות מראש.
התפיסה בערים ירוקות היא לצמצם למינימום רעש, פיח וזיהום אוויר. לעודד את התושבים ועובדי המקום שלא להתנייד ברכב פרטי מזהם, אלא לעבור לתחבורה ציבורית או שיתופית. מתחם ה-1000 עושה עבודה מעולה בפן התחבורתי כי הוא מתבסס על הנגשה מקסימלית של תחבורה ציבורית ושיתופית, הן לתושבים והן לעשרות אלפי עובדים שיגיעו בכל יום למתחם. הם ייהנו מסמיכות לתחנת הרכבת משה דיין, ממנה יעבור גשר הולכי רגל ואופניים, הנמצא בימים אלה בסיום בנייה, ישירות לתוך שער ה-1000, ל-3 קווים של הרכבת הקלה, לחניונים בכניסה למתחם, ופתרונות חכמים כמו הסעות שיתופיות ושאטלים לאזור העבודה.
באופן כללי, רוב ההתניידות במתחם מתוכננת להיות בהליכה ברגל או באופניים וקורקינטים. כיצד מעודדים את זה? בעזרת רשת שבילים ענפה לאופניים וספורט, מדרכות מוצלות ורחבות, שטח מסחרי רציף בלי שטחים מתים בין בניינים. הכל נעשה מתוך רצון לייצר מרחב ציבורי נעים, מזמין וירוק המציע לתושבים איכות חיים גבוהה.
בפרויקט כמו מתחם ה-1000 שהוקם ונבנה על פי עקרונות קיימות מתקדמים, אנו רואים את עתיד הבניה הירוקה מתממש מול עינינו. עיר עתידנית עם מינימום זיהום אוויר או פגיעה בסביבה, שמעדיפה תחבורה ציבורית והליכה על פני רכב פרטי. נותר לקוות שהמגמה הירוקה הזו רק תלך ותגדל בישראל, ושילדינו יזכו לאמץ את התפיסה הירוקה כדרך חיים.
