כיצד ייראו המגדלים בישראל בעוד עשרים שנה?
כיצד ייראו המגדלים בישראל בעוד עשרים שנה?
קיקה ברא״ז שורץ, מייסדת קיקה ברא"ז, מספרת על תפיסה אדריכלית ייחודית שהיא מיישמת בתכנון מגדלים אייקוניים בישראל. היא גם מסבירה מדוע המגדלים שיקומו בעוד עשרים שנה יהיו שונים מאד מהמגדלים שאנו רגילים לראות היום.
קיקה ברא״ז שורץ, מייסדת קיקה ברא"ז
קיקה ברא״ז שורץ, מייסדת משרד 'קיקה ברא"ז אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ', צברה ניסיון בתכנון מבנים בניו יורק. מעל שלושה עשורים שהיא ומשרדה אחראים על תכנון מגדלים בולטים וייחודיים בנוף הישראלי, כשהתפיסה המרכזית שלה נקראת אדריכלות אתית, בה האסטטיקה נובעת מהפונקציונאליות.
הפרויקט הראשון שתכננה בישראל היה גינדי הייטס שלמעשה טבע את המונח "מגדל ישראלי" – זוג מגדלים במתחם הבורסה ברמת גן, שבמקום מעטפת זכוכית בחרו לעצבם עם מרפסות ואלמנטים שיוצרים טיפולוגיה חדשנית.
פרויקט נוסף שלה הוא הרצליה הילס. על אי תנועה בשטח של כ-70 דונם ליד כביש החוף, הקימו 6 מגדלים עם 600 יח"ד מקושרים ברשת שבילים וכיכרות מתחת לשערים שיוצרים הבניינים. את הקומות התחתונות צבעו בגווני אדום ויצרו אייקון אדריכלי שמבשר לנהגים על אחת השכונות הנחשקות בהרצליה. שורץ תכננה גם את אילת אליפלט, שם חוברו גינות וכיכרות פנימיות לאורבניות סביבתית, כשהעיצוב משלב סגנון יפואי בקומות התחתונות עם סגנון עכשווי במגדל מעל.
השאלה הגדולה - כיצד ייראו מגדלים בישראל בעוד עשרים ושלושים שנה מהיום? לדברי שורץ הקונספציה המקובלת משתנה במהירות, היום כולם מדברים על עירוב שימושים של מגורים, עבודה, בילוי ופנאי. קפיצה משמעותית תתרחש כשנראה מגדלים בעלי שטחים פתוחים וירוקים, שעובדים באינטגרציה עם שאר הפונקציות – והמגדל לא יהיה יחידה יזמית עצמאית אלא מקום ציבורי וקהילתי.
צפו בכתבה המרתקת עם קיקה ברא״ז שורץ בה היא מספרת על פרויקטים נוספים שעוררו בה השראה, ומשתפת מה לדעתה הופך אדריכל לסיפור הצלחה.
