התפטרות שקטה: הרוצח השקט של שוק העבודה
התפטרות שקטה: הרוצח השקט של שוק העבודה
מעובדים שעושים רק את המינימום ועד כאלה שמחפשים עבודה בלי לעזוב: הכירו את תופעת ההתפטרות השקטה, האיום הגדול על שוק העבודה. נתונים חדשים מגלים שמאז הקורונה 50% מהעובדים לא מרגישים מחויבים למקום עבודתם ומנמיכים פרופיל - בלי להתפטר, המעסיקים מתקשים להתמודד עם התופעה שפוגעת קשות בפריון. החדשות הטובות: יש דרכים להציל את המצב לפני שיהיה מאוחר מדי
בזמן ששוק העבודה עדיין מלקק את הפצעים מהטלטלה שחולל משבר הקורונה, ומנסה להתמודד עם המלחמות שפרצו אחריו, רעידת אדמה שקטה מתחוללת מתחת לאף של המעסיקים. "התפטרות שקטה", תופעה שהחלה להתפתח בעקבות המגפה העולמית וקיבלה תאוצה כטרנד ויראלי ברשתות החברתיות, הפכה לסיוט של מנהלי משאבי אנוש ומעסיקים ברחבי העולם.
מהי התפטרות שקטה? מדובר במגפה סמויה של עובדים שבוחרים לעשות את המינימום ההכרחי, בלי להשקיע מאמץ נוסף או להראות מחויבות למקום עבודתם, אך גם לא עוזבים אותו. התוצאה: ירידה משמעותית בפריון, פגיעה במורל ואתגר חדש שמאיים על עתיד שוק העבודה.
"התפטרות שקטה החלה כתופעה רחבת היקף אחרי הקורונה", מסביר יונתן פייטרה, הבעלים של Great Place To Work ישראל. "אנשים היו בבית, והתחילו לחשוב מחדש על סדרי העדיפויות שלהם, ועל כמות הזמן שהם משקיעים בעבודה ועל הכביש".
המחשבות שהתרוצצו בראש בסגר הפכו לתופעה קשה
ואולם, מה שהחל כמחשבות שהתרוצצו בראש של העובדים ברחבי העולם בזמן הסגר הפך לתנועה של ממש בעולם האמיתי, שתפסה תאוצה בעקבות פוסטים שהועלו בנושא ברשתות החברתיות, צברו מיליוני צפיות, ועוררו תחושה שמשהו מהותי השתנה בשוק העבודה.
במאמר שכתבה בנושא הפסיכולוגית ד"ר סמנתה שטיין ב-Psychology Today בשנת 2023, היא הסבירה כי התפטרות שקטה מתבטאת בכך שעובדים עושים את המינימום הנדרש שהם צריכים בעבודה בלי מאמץ נוסף. הם נמנעים מלהשקיע שעות נוספות, להשתתף בישיבות שאינן חובה או לקחת על עצמם פרויקטים נוספים מעבר למינימום ההכרחי.
הדעות חלוקות באשר להשלכות התופעה. יש הרואים בה תיקון הכרחי לתרבות עבודה תובענית מדי, ומפרשים אותה כמגמה חיובית של עובדים ששמים גבולות ודואגים לבריאותם. מנגד, יש המייחסים אותה ל"עובדים העצלים של דור ה-Z", שמרגישים פחות מחויבים למקום העבודה ולא מוכנים לעבוד קשה.
בינתיים, המספרים מדברים בעד עצמם. לפי מחקר של חברת הסקרים גאלופ משנת 2023, 32% מהעובדים "לא מחוברים" למקום עבודתם (Not engaged). כלומר, עושים את המינימום הנדרש, ולא מעבר לכך. בנוסף, 17% מהעובדים "לא מחוברים באופן אקטיבי" (Actively Not Engaged). כלומר, מחפשים עבודה באופן אקטיבי. המשמעות: 50% מהעובדים לא מרגישים מחויבים למקום העבודה.
"מדובר בנתח רציני מכוח העבודה", אומר פייטרה. "המעסיקים חייבים לשים לב לתופעה ולנסות לחשוב איך למנוע אותה. לא משנה אם הסיבות להתפטרות שקטה מוצדקות או לא, בסוף מחצית מהעובדים לא מרגישים מחויבים למקום העבודה, וזה משפיע באופן דרמטי על התפוקה".
המצב בישראל לא שונה בהרבה. לפי מחקר של Great Place To Work מחודש מאי האחרון, שבו לקחו חלק 30 אלף עובדים מ-21 מדינות (וכלל גם מדגם מייצג של 1,500 עובדים בישראל), 44% מהעובדים בארץ לא רוצים להישאר לאורך זמן בעבודתם הנוכחית. יתרה מזאת, 47% מהעובדים בישראל אמרו כי אינם מוכנים לתת מעבר למה שנדרש כדי לבצע את עבודתם.
החברה שנותנת דוגמה לעובדים שלה איך להגדיל ראש
מה עומד מאחורי תופעת ההתפטרות השקטה? לדברי פייטרה, מעבר לתחושת חוסר איזון בין העבודה לחיים האישיים של העובדים, סיבה נוספת להיווצרות התופעה היא חוסר בתחושת משמעות. "בסוף אנחנו משקיעים בין 40 ל-60 שעות בעבודה במהלך השבוע. אי אפשר להגיד 'אני עושה רק את מה שאני צריך והולך הביתה' ולחיות חיים שלמים של מימוש עצמי כשלא הופכים את העבודה למקור של משמעות".
מה אפשר לעשות כדי להתמודד עם התופעה? פייטרה מציע מספר פתרונות? ראשית, על המעסיקים לשאוף להעניק לעובדים תחושת משמעות. "על פי המחקרים של Great Place To Work, ככל שתחושת המשמעות של העובדים גדולה יותר הם נכונים פי 2.2 להישאר במקום העבודה לאורך זמן", הוא מציין.
פייטרה מביא כדוגמה את חברת האופנה האמריקאית Altar'd State, שמקדישה 10% מהכנסותיה לצדקה ומעודדת את עובדיה להתנדב בעמותות. החברה מקיימת "ימי שני משימתיים" (Mission Mondays), בהם כל העובדים מתנדבים בעמותות צדקה. "בעקבות הפעולות האלה, 96% מהעובדים בחברה ציינו שהם מרגישים טוב באשר לאופן שבו הם תורמים לקהילה", מדגיש פייטרה.
לדבריו, החברה מדגימה במעשיה "את האנטיתזה לעובדים שעושים את המינימום ולהתפטרות שקטה. היא נותנת דוגמה לעובדיה איך מגדילים ראש ועושים דברים גם כשלא חייבים, וזה מקרין על ביצועיה".
לכל עובד יש בנק מתנות שהוא יכול לחלק לעובדים אחרים
צעד שמעסיקים יכולים לעשות כדי להעניק לעובדים תחושת משמעות ולעודד אותם להגדיל ראש הוא להאיר זרקור על הצדדים הטובים שבמקום העבודה. פייטרה מביא כדוגמה את חברת ה-IT אטלסיאן (Atlassian) שיצרה תרבות ראויה לציון של הוקרת תודה.
ד"כל עובד מקבל 'בנק מתנות' שהוא יכול לנצל במהלך השנה כדי להוקיר עובדים אחרים על פעולות שעשו", הוא מסביר. "לכל עובד יש 10-15 מתנות בשנה שהוא יכול לשלוח לחבריו לצוות. זה יכול להיות בקבוק יין, גיפט קארד או ספר".
המטרה של פרקטיקה זו היא לייצר תרבות שבה העובדים עצמם מציפים את הדברים הטובים במקום העבודה ומעודדים גאווה ופרגון הדדי. "ברגע שאתה עושה את הדבר הזה אתה גורם לכולם לראות את הדברים הטובים שקורים ולא להתמקד בדברים השליליים", אומר פייטרה.
עוד כדאי למעסיקים לשקול לאפשר גמישות לעובדים ולתת להם לקחת את פסק הזמן שהם צריכים, כמו אמדוקס שהודיעה בפברואר 2022 לעובדיה כי הם רשאים לקחת כמה ימי חופש שהם רוצים.
"בחברת אטלסיאן 90% מהעובדים דיווחו שהם יכולים לקחת זמן חופשי כשהם צריכים", מציין פייטרה. "אנחנו כמעסיקים יכולים למנוע שחיקה מראש ולא צריכים לחכות עד שעובד עוזב או מבצע התפטרות שקטה", אומר פייטרה. "הידיעה שאפשר לקחת זמן חופשי כשצריך בלי שזה יהפוך לבעיה היא מעולה".
המנהלים נמדדים ביכולת לגרום לעובד להרגיש משמעותי
צעד משמעותי נוסף שמציע פייטרה כדי לנסות למנוע את תופעת ההתפטרות השקטה הוא לקבוע מדד שבוחן את היכולת של המנהלים בארגון לגרום לעובדים להרגיש שהם חלק משמעותי ממנו.
"באטלסיאן למשל מודדים אם המנהל הצליח לגרום לכל אחד מעובדיו להרגיש משמעותי", אומר פייטרה. "זה משהו שמופיע ביעדים של ההנהלה. אם בשנה מסוימת רק 50% מהעובדים הרגישו משמעותיים, אז שנה לאחר מכן מתווסף יעד להעלות את השיעור הזה ל-60%".
בסופו של דבר, פייטרה מדגיש כי התפטרות שקטה היא תופעה שניתנת לניהול. "זו לא גזירה משמיים וכמו כל דבר יש מה לעשות", הוא אומר. "אבל צריך להיות פרו-אקטיביים, ואסור לנו כמעסיקים לחכות שלמישהו תהיה תחושה של שחיקה".
עם זאת, מזכיר פייטרה כי האחריות היא דו-כיוונית. "האחריות מצד העובד היא להיות מאוד מודע לעצמו ולהבין מה הוא רוצה לעשות, ואיפה הוא מקבל יותר תחושת משמעות", הוא מסביר. "מצד שני, זה לא יכול להיות רק באחריות העובד - לעובדים הרבה פעמים אין מספיק כלים כדי לעשות תהליך של מציאת התפקיד הנכון עבורם".
בעולם העבודה המשתנה, ההתפטרות השקטה מהווה אתגר משמעותי למעסיקים. אך עם הבנה נכונה של התופעה ונקיטת צעדים מתאימים, ניתן להפוך את האתגר להזדמנות - ליצור סביבת עבודה שבה העובדים מרגישים מחוברים, מוערכים ובעלי משמעות. זוהי המשימה העומדת כעת בפני כל ארגון החפץ בהצלחה בעידן החדש של עולם העבודה.
Great Place To Work הוא גוף בינלאומי, הקיים זה 30 שנה ופועל ב-170 מדינות, שמעניק תו איכות גלובלי, המבוסס על מתודולוגיה שכוללת 60 פרמטרים, למקומות עבודה מצטיינים. דירוג הדגל של החברה, Best Workplaces, מתפרסם מדי שנה במגזינים Fortune ו-People. החברות שמרכיבות את הרשימות של Great Place to Work הוכחו לאורך שני העשורים האחרונים כחברות שערך המניה שלהן זינק פי 4 לעומת מדד Russel 1000 הכולל את החברות הציבוריות הגדולות בארה"ב ולעומת מדדים מקבילים במקומות אחרים בעולם.