מה הקשר בין הגירעון התקציבי של ישראל לבין תופעת הסחר הלא חוקי?
מה הקשר בין הגירעון התקציבי של ישראל לבין תופעת הסחר הלא חוקי?
הקורונה יצרה אמנם משבר כלכלי לא פשוט, אך גם חשפה פוטנציאל הכנסות שלא מקבל את תשומת הלב והטיפול הראויים – מניעת סחר בלתי חוקי
שורת הרווח פיליפ מוריס
(צילום ראיונות:טליה קדוש עריכה:מערכת שורת הרווח)
מאז תחילת מגפת הקורונה עוסקות כל הכותרות במשבר הכלכלי החמור, הפוגע בענפי משק רבים, ובגירעון התקציבי שרק הולך ומחמיר. אך דווקא בתקופת הקורונה, מסתבר, גדלו הכנסות המדינה ממיסוי על מוצרי טבק חוקיים ביותר ממיליארד ₪ בשנה. הסיבה – סגירת השמיים ומעברי הגבול שהובילה למניעת תופעת הסחר הבלתי חוקי.
בימים של שגרה, כמעט ואין מוצר שלא מוברח או מזויף למדינה – תרופות, מזון, ביגוד ועוד, בדגש על מוצרים עתירי מס כגון מוצרי טבק, שהמיסוי עליהם בלבד מגיע לכ-1.5 מיליארד ₪ בשנה. מדובר בתופעה לא חדשה, שכל מאמציהן של רשויות האכיפה למגר אותה לא מספיקים. כמות חפיסות הסיגריות המיוצרות מחוץ לישראל ומגיעות אליה מבלי לעבור דרך מסלול הייבוא המוסדר עומדת על כ-60 מיליון חפיסות בשנה. כ-55 מיליון חפיסות נוספות בשנה מגיעות מהרשות הפלסטינית.
מדינת ישראל מפסידה הכנסות ממיסים בסך של למעלה מ-1.25 מיליארד ₪ בשנה בעקבות תופעת הסחר הבלתי חוקי, כך על פי דוח מבקר המדינה שפורסם ב-2020. מדובר אמנם בבעיה כלל עולמית, אך בעוד שבעולם מסתמנת מגמת ירידה, בארץ התופעה רק הולכת ומתרחבת ונדמה כי כבר יצאה משליטה. על פי ההערכות, 6-10 אחוזים מכלל הסיגריות בעולם הן סיגריות מוברחות. בישראל המספרים עומדים על 25 אחוזים.
תפיסות משמעותיות מתבצעות כל הזמן, אך זהו רק קצה הקרחון כיוון שבפועל, גדר הגבול בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית פרוצה. אתגר מיוחד עבור רשויות האכיפה הוא היישוב ברטעה, אשר חציו נמצא בשטח השיפוט של מדינת ישראל וחציו השני בשטח השיפוט של הרשות הפלסטינית, דבר המקל מאוד על המבריחים והזייפנים. בנוסף, הענישה הקיימת לא מייצרת מספיק הרתעה.
מלבד ההפסדים העצומים לאוצר המדינה, חשוב לציין כי מוצרי הטבק המוברחים אינם עומדים בתקנים של משרד הבריאות וכי הכספים המוכנסים לכיסם של המבריחים והזייפנים משמשים פעמים רבות למימון ארגוני טרור. כיצד ניתן למגר את התופעה? צפו
הנתונים באדיבות הפדרציה לקניין רוחני ולמלחמה בסחר בלתי חוקי ופיליפ מוריס בע"מ
