זום אין על ההייטק הישראלי; האנשים והסיפורים מאחורי התעשייה
זום אין על ההייטק הישראלי; האנשים והסיפורים מאחורי התעשייה
הכירו את ההייטקיסטים האמיתיים, שמעצבים את פני התעשייה ואת חייהם, תוך שבירת מיתוסים, דעות קדומות ותקרות זכוכית. פרויקט מיוחד
תעשיית ההייטק הינה מנוע כלכלי משמעותי לישראל; בשנת 2021 הגיע ל52% מסך היצוא הסחורות והשרותים של ישראל, תוך גיוסי הון חסרי תקדים. בד בבד, בשנה האחרונה החלו גם קולות של ביקורת על התעשייה שיצרה פה לכאורה שתי מדינות, של עשירים ועניים, העלאת מחירי הדירות והעמקת השסעים. אבל בתוך הביקורת ישנם מאמצים מרובים של יותר ויותר חברות להפוך את ההייטק לתעשייה בעלת תפקיד חברתי חשוב המאפשרת מוביליות חברתית שלא קיימת בשום תעשייה אחרת. שגשוג התעשייה והאופציות התעסוקתיות שהיא פותחת, מאפשרת לישראליות וישראלים רבים להשתלב בה ולשנות דה פקטו את עתידם המקצועי תעסוקתי- כלכלי.
ישראלים רבים שאינם בעלי הכשרה טכנולוגית גבוהה ולא שירתו ביחידה עילית בצה"ל השתלבו בתעשיית הייטק בצורה איכותית ומוצלחת, כל אחד במסלול ייחודי ועם הסיפור המיוחד שלו.
דניאל אטיאש
At-Bay
R&D Team Lead
בן 26, מתגורר בכפר-סבא
"סיימתי את התיכון עם ממוצע ציונים סביר בלבד ולמרות זאת קיבלתי הזדמנות ללימודי הנדסאי אלקטרוניקה. מהרגע הראשון אהבתי את ההזדמנות להתעסק עם משהו טכנולוגי. לקראת סוף השירות הצבאי שלי בחייל האוויר, החלטתי ללמוד לתכנת באופן עצמאי למטרת הנאה. למדתי במשך שנה שלמה לבד, דרך סרטונים וקריאת בלוגים בתחום, עבדתי קשה מאוד ללמוד איך לבנות אתר מקצה לקצה.
במקביל, במשך כמה חודשים טובים חיפשתי עבודה, זה לא הלך בקלות בכלל. שלחתי מאות קורות חיים ומיילים, בכל פלטפורמה ודרך אפשרית- אף אחד לא חזר אליי, לא חזרו אליי ולא זימנו אותי לראיונות...השתדלתי לא להתייאש, למרות שזה היה קשה. בכל התקופה הזאת אבא שלי ראה אותי לומד, ומשקיע אך ללא התקדמות בחיפוש והציע את עזרתו. הוא איש תחזוקה בבניין משרדים בת"א שיש בו המון חברות הייטק והוא פשוט הציע שיחלק את הקו"ח שלי בין המשרדים. למרות שבהתחלה הרעיון הביך אותי, הבנתי שאין לי מה להפסיד וששווה לנסות לפתוח דלת גם אם בצורה פחות קונבנציונלית. הוא הגיע למשרדים של At-Bay כשביצע שם שיפוץ קטן, נתן את הקו"ח שלי למנהל שם, ומשם זומנתי לראיון ומבחן טכנולוגי, והשאר היסטוריה. אט-ביי צמחה מאוד ואיתה גם אני. אני בחברה כבר שלוש שנים, כיום בתפקיד ניהולי, אני חייב לאבא שלי את הקריירה שלי".
"כבר שלוש שנים שאני מתכנת בחברת At-Bay, יוניקורן ביטוח סייבר מבטיח שעוסק בטכנולוגיות החדשות ביותר. בהתחלה הייתי באופוריה, לא האמנתי שהתקבלתי, שנתנו לי את המקום ללמוד ולהשתמש ביכולות שלי לטובת החברה. הייתי עם מוטיבציה בשמיים, רציתי לתת מעצמי כמה שיותר, להוכיח להם שהם עשו החלטה נכונה. אני זוכר שחיפשתי בגוגל " איך נכנסים לפרויקט קוד גדול בחברה קיימת?" ולא התייאשתי מהאתגרים עד שזה הצליח. עם הזמן התחלתי להיכנס לפרויקטים משמעותיים ולאחר שנתיים וחצי בתפקיד קודמתי לנהל את הצוות שלי בקבוצת המחקר והפיתוח״.
"אני באמת חושב שאני חייב את הקריירה שלי לאבא שלי, שגאה בי מאוד ותמיד אומר שהוא רק עזר לפתוח את הדלת ואני עשיתי את כל הדרך עצמאית. הדבר הכי משמעותי עבורי בכל הדרך הזאת, זה שכיום אני עושה את מה שאני אוהב לעשות, שיש לי תשוקה אמיתית אליו ואני מצליח לייצר מכך ערך ממשי, להתמקצע ולהתפרנס מכתיבת קוד".
"אני ממליץ לכל מי שמנסה למצוא את מקומו בתעשייה לשלוח את הקו"ח שלכם לכל מקום, בכל דרך אפשרית. בהתחלה לא האמנתי שאבא שלי יגרום לכך שיזמנו אותי לראיון עבודה. אל תפחדו, אל תתביישו, הכל יכול לקרות. תדאגו להעביר את הקו"ח לכל כיוון אפשרי שיכול לקדם אתכם, אל תתייאשו מהתהליך גם אם הוא לוקח זמן ותדפיסו כמה עותקים גם לאבא שלכם".
"יש הרבה אנשים מוכשרים שרק צריכים את ההזדמנות להוכיח את עצמם ולא מקבלים אותה כי 'על הנייר' הם לא טובים מספיק. אני חושב שחברות הייטק צריכות לבנות תכנית ראיונות לאנשים כאלה ואולי גם תכניות הסבה ותמיכה במעבר להייטק כדי לעזור להם לממש את הפוטנציאל שלהם מהר יותר. בעיני, היכולת לחקור וללמוד לבד היא מה שיבדיל בין מפתח טוב למפתח מצוין".
סאני ברהנו
מפתחת backend, בחברת MinuteMedia
בת 30, מתגוררת בלוד
"בשנת 2001 כשהייתי בת 9 עליתי לארץ עם ההורים שלי ואחותי הקטנה מאתיופיה. נולדתי במחוז תיגראי שם הייתי במסגרות לימודיות ולפני העלייה התגוררנו כשנה באדיס אבבה ושם לימדו אותנו קצת עברית כך שהקליטה בארץ מבחינתי עברה יחסית חלק, כשאין את המחסום של השפה, ההשתלבות החברתית הייתה פשוטה יותר, כשעלינו ישר נכנסתי למחצית ב' של כתה ג' ומהר מאוד הרגשתי בנוח. אני מגיעה ממשפחה משכילה, לאמא שלי הייתה השכלה תיכונית ולדודים שלי באתיופיה יש תואר אקדמי ולכן מאז ומתמיד מעודדים אותי בבית ללמוד, להשקיע ואמא שלי תמיד אמרה לי " במה שתבחרי, לא משנה במה- תואר אקדמאי יהיה לך".
בתור ילדה תמיד הייתי ריאלית, אהבתי חשבון ומספרים וידעתי שאני רוצה לעסוק בתחום כשאהיה גדולה. בתיכון למדתי במגמות פיזיקה וניהול מערכות ומשם היישר לצה"ל, שם שירתתי כטכנאית תקשורת בחייל האוויר. לאחר השחרור עשיתי קורס ccnp של Cisco, התחלתי לעבוד בתחום בחברת בינת ולאחר מכן התחלתי את לימודי התואר, מדעי המחשב במרכז הבינתחומי, על בסיס מלגה לעדה האתיופית 'תוכנית ישראל בלב' שפועלת על מנת לקדם את בני העדה מבחינה השכלתית ומקצועית. אין ספק שללא המלגה וההזדמנות הזאת- כל המסלול שלי היה שונה כיום. במהלך התואר השתתפתי בתוכנית התמחות לשילוב העדה האתיופית בתעשייה שהקים קווין בקספלר, כך התקבלתי ל Minutemdia בתפקיד QA, לאחר שנה, עברתי קורס next generation של החברה, וכיום אני מפתחת backend ונהנית מכל רגע".
"מיניט מדיה הוא יוניקורן ישראלי המפתח פלטפורמה של תוכן וספורט; פלטפורמה המאפשרת לאוהדי ספורט לייצר תכנים ייחודיים, בחמישה מותגי מדיה שונים. כיום אני מפתחת backend בצוות ה-core, זהו צוות תשתיות אחראי על החלקים בפלטפורמה ששאר הצוותים עובדים עליהם גם מבחינת ספריות וגם מבחינת סרוויסים. העבודה שלי דורשת חשיבה לוגית, והיכרות עמוקה עם טכנולוגיות שונות ואני מאוד נהנית להגיע לעבודה שמציבה עניין ואתגר כל יום מחדש. אני עובדת עם אנשים מדהימים ברמה האישית והמקצועית ואני לומדת מהם המון".
" מאז שאני ילדה תחום המחשבים מעניין אותי מאוד. מאז ומתמיד ידעתי שאני רוצה לעסוק בתחום ולשם כיוונתי- לעשות את מה שאני יודעת ואוהבת. אני מרגישה שאני מצליחה להגשים את עצמי ולפתח את עצמי. אין ספק שהעבודה מעניקה לי יציבות כלכלית והזדמנויות שלא היו לי לפני ובכך הצליח לשנות את אורחות החיים שלי, ולהשפיע על התוכניות העתידיות שלי. הסביבה הקרובה אליי מאוד תומכת ומפרגנת. כמובן שהמשפחה וחברים מעורבים ויודעים מה אני עושה, חברים טובים שלי בני העדה חלקם גם הם עובדים בסטארטפים אז יש מי שמבין את העולם שלי".
"במציאות של גיוסי ענק ומחסור בכוח אדם, אני חושבת שתוכניות התמחות שיעניקו כלים וידע טכנולוגי למועמדים הם כלי חשוב להשתלבות אוכלוסיות מגוונות בהייטק. ללא תכנית התמחות וההזדמנות להיכנס לקורס next generation במיניט מדיה- היה לוקח לי עוד הרבה מאוד זמן למצוא עבודה עד שהייתי יכולה למלא תפקיד של מפתחת שאני ממלאת כיום, בסמסטר האחרון של התואר, משהו שלא חשבתי בחיים שיקרה. יש להזדמנויות האלה חשיבות גדולה והם יתרמו לגיוון בתעשייה לטווח הארוך".
"כל הזדמנות שאתם מקבלים, אם זו מלגה, קורס , הכשרה מקצועית- אל תהססו, תיקחו את ההזדמנות בשתי הידיים, תעשו את הכי טוב שלכם ומכאן- חובת ההוכחה עליכם. תהיו בטוחים בעצמכם ולכו אחרי החלומות שלכם- הכל אפשרי".
נתן פיינסוד
מנהל הצלחת לקוחות , JUSTT
בן 31, מתגורר בתל אביב
"נולדתי וגדלתי במקסיקו כחלק מהקהילה היהודית שם. מאז שהייתי בן 15 ידעתי שאני רוצה לעלות לישראל וכך בגיל 18 עליתי לישראל. בשנים הראשונות חייתי ב-2 קיבוצים שונים והתגייסתי לצבא כחייל בודד. לאחר השחרור מהצבא, כמו מרבית החבר'ה בגילי נסעתי לטיול גדול ואחריו נרשמתי ללימודי תואר ראשון. למדתי פילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, כאשר במהלך התואר מצאתי עבודה באחת מהקרנות הגדולות באקוסיסטם ההיי-טקי, שם עבדתי כמה שנים עד להצטרפותי לJUSTT בתפקיד הנוכחי, אני מאוד אוהב לעבוד בJUSTT ואת התפקיד החשוב אותו אני ממלא."
"יש שני דברים עיקריים שאני אוהב בתחום העסקים : אנשים ופתירת בעיות. בתפקיד הנוכחי שלי אני לא רק עובד מול הלקוחות אלא גם מול כלל העובדים החברה. אני רואה את הזרימה של תהליכים ואוהב להיות חלק ישיר וחשוב באורקסטרה הגדולה. התפקיד שלי הוא פילטר בין הלקוחות לבין הפתרונות ומכיוון שכולנו בחברה חלק מהפתרון אני צריך להיפך למומחה בכל אספקט של עסקים והטכנולוגיה שלנו, ומעל לכל להיפך למומחה ללקוחות."
"אני מאוד אוהב ללמוד ולאתגר את עצמי, וזה בדיוק מה שאני עושה בהייטק. אני כל הזמן לומד על תעשיות חדשות, על טכנולוגיות חדשות. לפני שהצטרפתי לחברה הייתי בתחום האגרוטק ואני לא יודע איפה אהיה בעוד 5, 10 או 20 שנה מהיום. האפשריות אינסופיות. אני מאוד מסופק ואוהב את חיי כיום, את העבודה שלי, את החיים בישראל ואת החברה."
"יש ארגון בשם GVAHIM שעושה עבודה מדהימה בסיוע לעולים חדשים ומציאת עבודה. אם אתם חברת היי טק אשר מחפשת לגייס עובדים חדשים, אני הייתי יוצר איתם קשר ,הם ייסיעו לחברות למצוא טאלנטים מקרב ציבור העולים ולעולים כניסה לשוק ההיי טק הישראלי. לעולים אני רוצה להזכיר כי דבר היחיד שיש לנו שליטה עליו בחיים הוא הפרספקטיבה שלנו על החיים, לכן כעולה חשוב תמיד להיות טוב לעצמך, לאחרים ולעשות בחירות מספרספקטיבה בריאה על דברים. דווקא מתוך תחושת הלבד שחש עולה כאשר הוא מגיע לישראל יש חוזק, כזה אשר יכול לפתוח לכם דלתות בישראל ובכל העולם".
יונתן 'ג'ון' מרגולין
Demostack
Head of frontend | R&D teams leader
בן 40, נשוי +3, תל אביב
"בילדות הייתי מעורב בפעילויות 'נוער שוחר מדע' ועבדתי בחנות מחשבים, אך מסיבות שונות לא המשכתי עם זה. במקום זאת, חייתי שנתיים באקוודור וניהלתי שם גסטהאוס ועסק להשכרת אופנועים. כשחזרתי ארצה, נרשמתי ללימודי לימודי מזרח אסיה והשפה הסינית, ובמקביל ללימודים התחלתי לעבוד כתאורן על סטי הפקות טלוויזיה וקולנוע. לאורך השנים נהייתי תאורן מוכר בתעשייה, עבדתי בכל התוכנית הכי גדולות (כוכב נולד, מאסטר שף, וכו') ובמקביל למדתי מנהל עסקים. באותה התקופה, אפילו היה לי מיזם משלי בו הייתי שותף בניסיון להקים סטארט אפ (מהצד של הפרודוקט ולא הפיתוח). העסק לא באמת התרומם ולאחר כשנתיים המיזם נסגר, אך ההתנסות הזו הותירה בי חותם, גיליתי שאני מלא ברעיונות, וזה מה שבעצם נתן לי את ההשראה והמוטיבציה להתחיל ללמוד תכנות על מנת לממש אותם. וכך הייתי יושב לבד בבית ולומד שפות בסיסיות כמו C Sharp ו -Object oriented . כשהתחלתי לצבור בהן קצת ביטחון, הצעתי את עצמי לפרויקטים שונים כמתכנת פרילנסר, וכך במשך שלוש שנים עבדתי ולמדתי - הייתי מקבל משימה מלקוחות ואז יושב בבית ולומד איך ניתן לבצע אותה. לאחר שנה דרמטית בחיים, החלטתי שהאתגר הבא שלי נמצא בסטארט אפ, כי חיפשתי משהו שאוכל לעבוד עליו מאפס ועד לפיתוח."
"היום אני Head of frontend ו - R&D teams leader בDemostack. אני מנהל צוות של 13 מפתחים שעד סוף השנה אמור להיות מורחב ל-30. מבחינתי, זה נהדר, זה תפקיד שמאתגר וממלא אותי מבחינה מנטלית. זה תפקיד לאנשים סקרנים עם יכולת להתעניין, ללמוד ולחקור ללא הפסקה. אבל הוא גם נותן לי יכולת השפעה על אנשים, שהיא משמעותית לא פחות. כשDemostack הזמינו אותי להצטרף בפעם הראשונה, סירבתי להצעה כי בדיוק נולדה ביתי השלישית והתחלתי תפקיד בחברה של בכירי תעשייה וצבא, שהייתה נראית לי יציבה ובטוחה יותר. הם חזרו אליי אחרי ארבעה חודשים, אחרי שכבר גייסו גיוס ראשוני מרשים מאוד. מצאתי עצמי לומד עליהם ועל המערכת ואחרי חודש של שכנועים ובדיקות, הסכמתי והצטרפתי. אני לא מתחרט על כך לרגע."
"ברור לכולם היום שהמשמעות הבסיסית של להיכנס לתעשיית ההייטק היא יציבות ורווחה כלכלית, זה כבר אפילו ברור מאליו. אך ברמה האישית שלי אני יכול לומר שיש להשתלבות בעולם הזה שני אספקטים שאני מאוד מעריך. הראשון הוא, ההזדמנות לעשות דברים שמאתגרים אותי מנטלית. אופי עבודה כזה שמספק תמיד עניין ואתגר. הדבר השני שאני מעריך בעבודה שלי היום, היא מידת ההשפעה שלי על האנשים שעובדים איתי. בפוזיציה בה אני נמצא היום אני יכול להקפיץ קריירה של אדם ולמעשה לשנות להם את החיים. לדוגמא, לאחרונה יצא לי להכיר מפתחת מוכשרת מאוד שעשתה עליי רושם של אדם מיוחד, ולמרות שהיה לה 'על הנייר' רק חצי שנה ניסיון בתחום החלטתי לשכור אותה ולתת לה מקום לגדול. בתמורה, זכיתי לראות אותה מתפתחת לאחת ממפתחות הפרונט הכי טובות שאני מכיר."
"מצד העובדים בעולם הפיתוח, כדי להשתלב הם צריכים להיות סקרנים מחד ומחויבים לסקרנות מאידך. מפתח טוב הוא אדם שיש בו את הרצון ללמוד ולחקור על הזמן. הסקרנות הזו לא נרכשת באקדמיה, היא דרך חיים. האקדמיה בהחלט נותנת כלים שיכולים להועיל, אבל צריך לומר בקול רם שהאקדמיה לא באמת מכינה אותך לעולם האמיתי של פיתוח. ביחוד בסביבות עבודה של פיתוח ווב, שם האקדמיה היא למעשה מעט מיושנת ולא עומדת בקצב של ההתפתחויות בשוק. מבחינתי הערך שלהם שווה לחלוטין לעובדים שעוברים הכשרה בכל מיני קורסי רשת בסגנון של 'פרודקט אקדמי'. היה טוב אם בתעשייה היו עובדים יותר על פיתוח הכשרה מבוססת קורסים מאשר הישענות על לימודים אקדמיים מלאים".
"אני תמיד אומר, למועמדים וגם למגייסים, שהדבר הכי חשוב הוא להיות בן אדם טוב. לקחת בן אדם טוב ולהפוך אותו למפתח טוב, אולי ייקח קצת זמן אבל זה אפשרי ואפילו די בקלות; אבל זה שמישהו הוא מפתח טוב בכלל לא מבטיח שהוא יהיה בן אדם טוב שנעים לעבוד איתו. בסופו של דבר, מה שמעניין את האדם שיושב בחברה ובונה קריירה לטווח הרחוק זה לא העוד או פחות 5000 ₪, אלא חשוב להם לדעת שהם משמעותיים ושהם תורמים. עובדים שמרגישים מבוזבזים לבסוף יאבדו את הרצון להישאר בארגון. כך שאם יש לך אדם כזה בארגון הוא לא רק פוגע בחוויה האישית של העובד, אלא הוא גם פוגע במקצועיות של הארגון כולו".
אבי רוזנברג
Tech Lead ב- Seagate
בן 25, נשוי +1
פתח תקווה
"נולדתי למשפחה חרדית בירושלים, בן רביעי למשפחה של תשעה בנים. גדלתי והתחנכתי במסלול חרדי "קלאסי"; במשך 15 שנים למדתי בישיבות בירושלים ומיד בסיום הלימודים, בגיל 20 התחתנתי בשידוך לאשתי חני היקרה, שדוחפת ומדרבנת אותי להצליח ולפתח קריירה משמעותית, מיד אחרי החתונה אתגרה אותי ושכנעה אותי ללמוד ולהשלים בגרויות. זה לא היה פשוט...זו למעשה הפעם הראשונה בכל חיי שנחשפתי לתכנים של לימודי ליבה ושל מקצועות מדעיים בפרט. עם כוח רצון, סבלנות והרבה תמיכה מהבית הצלחתי ורק נפתח לי התאבון. מיד עם סיום השלמת הבגרויות החלטתי להמשיך ללימודים אקדמיים והתחלתי ללמוד מדעי המחשב במרכז האקדמי לב, מרכז אקדמאי ייעודי לציבור החרדי".
"כיום אני משמש Tech Lead ב- Seagateמובילה עולמית בפתרונות תשתית לאחסון מידע בהיקפים גדולים. אל החברה הגעתי אחרי שצברתי מעט ניסיון בתפקיד פיתוח, במקור למשרת ג'וניור, אך עקב הצמיחה הגדולה של החברה, האפשרויות קידום הרבות ולאחר שהוכחתי את יכולתי בהובלה טכנית ל פרוייקטים מורכבים, קודמתי לתפקיד הנוכחי וכיום אני מוביל צוות של 8 מפתחים לפיתוח הענן שלנו Lyve Cloud. העבודה מאתגרת ומעניינת, אני לא מפסיק ללמוד ולהתפתח , גם אם לפעמים בלו"ז צפוף, תחושת הסיפוק גדולה מאוד. במסגרת התפקיד אני עובד עם צוותים בסינגפור והזדמן לי לטוס לשם לביקור מקצועי עם צוות הארכיטקטים הבכירים- האפשרויות כל הזמן נפתחות וסביבת העבודה מקצועית מלמדת ומפרה".
"אני לא רואה סתירה בין הקריירה שלי ותחום ההתמחות שלי לבין היותי אדם חרדי מאמין. הסביבה אצלנו בסיגייט מכילה ומקבלת ופתחה בפני הזדמנות לפגוש ולהכיר אנשים שונים ממני וממה שהכרתי עד כה, אני מברך על כך. לאחרונה המלצתי לחבר חרדי שלי להצטרף לסיגייט וכיום הוא חלק מצוות הפיתוח, כייף לעבוד במקום שמעודד גיוון ועושה כל מה שאפשר שתרגיש הכי בנוח בעבודה. כך גם המשפחה שלי אוהבת ותומכת ומעודדת אותי להמשיך ולהתקדם, ללא סתירה לאורח החיי החרדי"
"היום יותר מתמיד, כשיש מחסור במפתחים אין שום סיבה שלא לתת הזדמנות לאנשים מחוץ ״למדינת תל אביב״. במיוחד בתקופת הקורונה, העבודה מרחוק ומהבית מאפשרת לפתוח את דלתות התעשייה לאנשים מוכשרים ומסורים, שגרים רחוק מהמרכז מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של ישראל. אני מקווה שמגמה זו תמשך ושחרדים נוספים ישתלבו בצורה איכותית בתעשיית הייטק".
אלון כהן
מפתח תוכנה ב- Redis
בן 30, רמת גן
"מגיל קטן החיבור שלי למחשבים היה מורגש. גיליתי את העולם מוקדם וכבר מגיל 10 התחלתי לתכנת עצמאית מתוך אהבה וחיבור למקצוע ולמחשבים. מאז ומתמיד ידעתי שזה התחום שאני רוצה לעסוק בו ושיש לי כישרון ייחודי בו".
"נולדתי עם מחלה הנקראת קולובומה, המעכבת את התפתחות העין, וכשהייתי בן 16 התפרצה המחלה והחלה ההידרדרות בראייה, החל תהליך של הפרדת הרשתית בשתי העיניים. במשך כשנתיים עברתי סדרת ניתוחים במטרה לעצור את התפתחות המחלה ושמירה על הראייה, ניתוחים שבסופו של דבר לא הצליחו למנוע את העיוורון.
"בגיל 18 התעוורתי לחלוטין בשתיי העניים. המחלה הדרדרה למצב שאני לא יכול לקרוא יותר ולא רואה יותר מדי באופן כללי, לאט לאט התעוורתי לחלוטין. במשך השנים אף פעם לא עצרתי, הרגשתי שאם אני אעצור אני אשקע בנושא ואכנס לדיכאון ומשם ההידרדרות תהיה קלה. קיבלתי המון כוחות מהבית ומהמשפחה שסיפקו לי רשת ביטחון והמשיכו לדרבן אותי ללכת בעקבות החלומות שלי. החלטתי שאני לא שוקע בזה, הרגשתי אני צריך להמשיך לעשות את מה שאני אוהב. אולי מוזר לשמוע, אך ההפרדות מהראיה זה לא הדבר הכי קשה שעברתי בחיים, אני מחושל ומוכן להתמודד עם מה שיגיע".
התקבלתי ללימודי תואר ראשון בהנדסת תוכנה, החלטתי שאני צריך להמשיך לעסוק ולהתמקצע באהבה שלי למחשבים." אלון הוא העיוור הראשון בישראל שסיים תואר במסלול הזה.
במהלך התואר, אלון התחיל בתהליך חיפוש עבודה, שלא תמיד היה פשוט "חיפוש העבודה היה מאתגר, בלי קשר לעיוורון, כשאתה סטודנט ללא ניסיון כולם חווים את הקושי בהתחלה. התלבטתי מאוד אם לציין את העיוורון בקורות חיים. לא רציתי שזה יהווה חסם נוסף בדרך למשרה. בסופו של דבר חברה טובה אמרה לי להוסיף את זה, שבעיוורון טמון הכוח שלי המבטא את כוח הרצון, ההתמדה וההשגיות שלי.
ידעתי שזה יהיה מאתגר- אבל לא חשבתי לוותר, אני אדם שאוהב אתגרים. אני מאמין שבחיים צריך להציב לעצמנו אתגרים- ולצלוח אותם, כמובן שיש גם נפילות וקשיים, שהם חלק מההתפתחות ולומדים מהם".
"כיום אני משמש מפתח תוכנה בחברת Redis, יוניקורן ישראלי, העוסק במסד נתונים בזמן אמת להאצת אפליקציות. אני עובד באמצעות תוכנת קורא מסך; העבודה מתבצעת עם המקלדת, באמצעותה אני מסמן והתוכנה קוראת את כל מה שקורה על המסך. השליטה שלי היא דרך המקלדת, ולפי הסמן במסך אני יודע איפה אני נמצא. זה תחום שהניסיון והיצירתיות קריטיים בו, גם אם התהליך לוקח לי מעט יותר זמן, עדיין הידע והחשיבה מחוץ לקופסה- הם היתרון שלי".
" Redisהכילה וקיבלה את המוגבלות מההתחלה, ודאגה להתאים את תהליך הקליטה ואת תהליך העבודה כך שארגיש הכי בנוח ואעשה את העבודה שלי על הצד הטוב ביותר. קיבלתי תשומת לב מלאה, נתנו לי את התחושה והביטחון שאני אקבל כל מה שאני צריך, יבצעו את השינויים הדרושים, שארגיש הכי טוב שאפשר במשרד. אין ספק שהתמיכה של החברה ושל הקולגות מסייעת לי לבצע את העבודה על הצד הטוב ביותר, כך שכולם מרוויחים מכך. חשוב לציין שהתקבלתי למשרה בזכות הכישורים המקצועיים שלי, ללא פשרות והנחות, Redis התאימו לי את המעטפת מבחינת תנאים וגמישות שמאפשרים לי להצליח ".
מרק מויסייב
בן 27, בת- ים
full stack developer ב- Aquant
"אני זוכר שכבר בתיכון מאוד התחברתי למקצוע הכימיה, תמיד חומרים סקרנו אותי וחשבתי שארצה לעסוק בזה בעתיד. לאחר השירות הצבאי שלי כתותחן התחלתי לבדוק כיוונים ללימודים אקדמאיים; התלבטתי האם ללמוד הנדסת חומרים או הנדסת כימיה אך בסופו של דבר למדתי במשך 4 שנים הנדסת חומרים באוניברסיטת בן גוריון. הנושא ממש סקרן אותי ואהבתי את זה ומיד לאחר הלימודים התחלתי לעבוד במכון התקנים הישראלי כמהנדס, בודק מוצרים שונים ע"פ תקנים אירופאיים עד להנפקת האישור הסופי לשווק את המוצרים בארץ".
"למרות העניין שלי בתחום, הרגשתי שאני לא מסופק מהעבודה שלי, לא מסופק מהאופציות העתידיות שלי כיוון שתחום זה מוגבל בשוק, ולא מסופק מהשכר שלי, שלא מאפשר לי להתקדם ולהגשים את השאיפות האישיות שלי. הבנתי שאני צריך לחשב מסלול מחדש.
כל זמן פנוי שהיה לי, בערבים לאחר ימים שלמים של עבודה, בנסיעות ואפילו תוך כדי אימון הייתי לומד עצמאית לתכנת. למדתי מקורסים אינטרנטיים שונים, קראתי בלוגים ותרגלתי המון. התהליך לווה בחששות כי לא ידעתי אם בכלל יעסיקו אותי בתחום בלי השכלה פורמלית רלוונטית, אבל בכל זאת הרגשתי שאני חייב לנסות"
"כיום אני משמש full stack developer ב- Aquant, המפתחת פתרון מבוסס בינה מלאכותית ולמידת מכונה ליצירת זיכרון ארגוני- בחברות עם ארגוני שרות גדולים. הצוות שלי ואני אחראים לפתח פיצ'רים קיימים וחדשים לשיפור ושדרוג של המערכות. העבודה דורשת לחשוב כל הזמן ולהפעיל יצירתיות עד למציאת הפתרונות, וכשזה מצליח זה הדבר הכי מספק בעולם. אני מרוצה מאוד מהעבודה שלי ומאופי העבודה שלנו בצוות ובחברה כולה"
אני הכי מאושר ומרוצה מהמעבר שעשיתי, כייף להרגיש מוערך במקום העבודה שלך ושעושים מאמצים כדי שתהנה להגיע לעבודה, זה משפיע ישירות על האפקטיביות והחריצות כי אני עושה את הדברים מאהבה למקום העבודה שלי ולמוצר שאנחנו מפתחים".
"לכל מי שחושב על הסבת מקצוע ושינוי כיוון בחיים- תתחילו ללמוד, תחקרו, תנסו להבין מהן המטרות החדשות שלכם ורוצו בכל הכוח. גם אם מעט קשה וחוסר הוודאות גדול- אל תתייאשו, זה יהיה שווה את זה בסוף".
ירון רבינוביץ
ServiceNow developer ב-בינת תקשורת מחשבים
בן 48, נשוי +4 מתגורר בערד
"את הקריירה התעסוקתי שלי התחלתי בתעש"א אחרי כמה שנים בשירות קבע בצפון, לאחר מכן במעבר חד עברתי להיות עצמאי בתחום הצילום והעריכה, ולאחר מכן שימשתי כאב בית יחד עם רעייתי, לילדים חוסים בערד. ב-2016 התחלתי לעבוד כעורך העיתון המקומי בערד, "הצבי". שנתיים לאחר מכן, ב-2018, הגיעה אליי ידיעה שחברת בינת רוצה לפתוח בערד מסלול של תואר ראשון ועבודה מובטחת בהייטק".
"כבר באותו הרגע הבנתי שאני רוצה לעשות שינוי במסלול חיי, על מנת לעסוק בתחום שבאמת מעניין אותי ולמעשה להגשים חלום ישן. הקאץ' היה שתנאי הקבלה קבעו שההצטרפות למסלול הנחשק מוגבלת לעד גיל 30. אני באותה תקופה הייתי בן 45, נשוי עם 4 ילדים, והסיכויים איך נאמר לא היו בדיוק לטובתי. אך, לא ויתרתי, נרשמתי והגעתי ליום הפתוח שקיימה בינת, בו היא הסבירה לקהל הרחב על מה כולל המסלול, החל מהתואר ועד העבודה המיוחלת, שמחכה בסופו".
"ההסברים ששמעתי באותו יום הספיקו לי ונרשמתי מיד. לא חשבתי האמת שיחזרו אלי בגלל גילי, ומאוד הופתעתי שזומנתי לראיון הראשון. לאחר מספר ראיונות, התחלתי תהליך של תואר ראשון".
"ההקרבה הייתה רצינית, כאב ל-4 ילדים וכמפרנס ראשי, הייתי צריך לעבוד במספר עבודות וללמוד לעמוד בקצב החיים הגבוה, אבל המטרה הייתה שם. את התהליך התחלנו מעל 40, ותוך כדי הלימודים התחלנו גם את ההכשרה המקצועית בבינת ובחברות הבת שלה".
"בתחילת 2022 הגעתי אל התפקיד שכל כך ייחלתי אליו, מפתח ומטמיע של ServiceNow בבינת. זוהי פלטפורמת ענן חדשנית, המאפשרת תהליכי עבודה דיגיטליים ואינטגרטיביים מקצה לקצה, במגוון ערוצים. כחלק מתהליך היישום וההטמעה, בינת עושה שימוש במתודולוגיות מתקדמות ונכסים נצברים מעשרות פרויקטים בארץ ובעולם, על מנת לייצר ערך עסקי ממשי, להוביל לכדי יישום מוצלח ולהשיג שיפור אופטימלי של ביצועים, תהליכים ושל חווית העובד. למעשה אנו לוקחים את מערכת ה-ServiceNow ומתאימים אותה לפי רצון הלקוח. צה"ל, על חילותיו השונים, משרדים ממשלתיים ועוד, נמנים על לקוחות בינת ו-ServiceNow".
"כך העובדים מקבלים חווית שירות אחידה, פשוטה ויעילה מכל מקום (דסקטופ ומובייל); ה-HR מקבלים פלטפורמה חכמה לניהול אינטגרטיבי של כלל השירותים, בסנכרון עם מגוון המערכות הקיימות בארגון. זה הדור הבא של ניהול משאבים והמגמה היא להמשיך ולצמוח בהבאת לקוחות נוספים ל-ServiceNow.
"רק לפני כמה חודשים עוד עבדתי ב- 3 עבודות שונות, ובילית לילות רבים ללא שינה, על מנת להתקיים, והנה עכשיו, אני עובד באחת מחברת ההייטק המובילות בישראל, עם אנשים שרק רוצים לעזור, ללמד, לקדם ולהתקדם".
"אני מרגיש שבגיל 48 נפלה בחלקי הזכות לבצע הסבה לאחד המקצועות הנחשקים בשוק. זה לא היה ברור כשהתחלתי את התהליך, שאצליח לסיים. בכל זאת, יותר מחצי נשרו במהלך התקופה. לולא רעייתי, לא חושב שהייתי יכול להגיע לקו הסיום, אז כל הקרדיט מגיע לה ולילדים, שראו את אבא שלהם לעיתים רחוקות. ואם כבר, אז להודות גם לאנשים בבינת שהאמינו בי וביכולות שלי, רחל קשת ונשיא רד בינת, יהודה זיסאפל".
