טוב לבריאות, מצוין לכלכלה: שיתופי פעולה בין חברות פארמה ומערכות בריאות בעולם
טוב לבריאות, מצוין לכלכלה: שיתופי פעולה בין חברות פארמה ומערכות בריאות בעולם
יותר מדינות מגלות את היתרונות הרפואיים והכלכליים של שיתופי פעולה בין חברות תרופות למערכת הבריאות. מודל כזה מופעל בהצלחה בין חברת נוברטיס השוויצרית ל-NHS באנגליה וכבר מוכיח שיפור בטיפול במחלות לב וכלי דם טרשתיות לצד התייעלות כלכלית לאומית. האם ישראל היא הבאה בתור למהפכה במערכת הבריאות?
הישגים מרשימים בעקבות שיתוף פעולה בין נוברטיס ומערכת הבריאות באנגליה
מגמה הצוברת תאוצה ברפואה העולמית דוגלת באימוץ וביסוס שיתופי פעולה אסטרטגיים בין חברות פארמה למערכות הבריאות במדינות השונות.
דוגמא מוכחת להצלחת השיטה קיימת באנגליה מזה שנים. נוברטיס (Novartis) חברת תרופות שוויצרית מהמובילות בעולם, עובדת משנת 1991 בשיתוף פעולה הדוק עם מערכת ביטוח הבריאות הציבורי הבריטי NHS, במסגרת תוכנית לטיפול במחלות לב וכלי דם טרשתיות (ASCVD). המודל כולל פיתוח ושימוש באלגוריתם קליני שמסוגל לאתר ולזהות מתוך המאגר הרפואי הלאומי אנשים בקבוצת סיכון גבוה להתפרצות מחלות מסוג זה, דוגמת שבץ מוחי. לאחר הזיהי המוקדם פונים באמצעות רופאים לאותם אנשים שהתגלו בסיכון, על מנת להתאים ולייעל את דרכי ואמציע הטיפול בהם.
שיתוף הפעולה המונהג באנגליה בין נוברטיס לבין מערכת הבריאות הביא לתוצאות חיוביות בפן הבריאותי ובפן הכלכלי-לאומי, על כך מספרת אגנס אסטס, חברת דירקטוריון בנוברטיס ומנהלת שותפויות מסחריות במחלות לב וכלי דם טרשתיות ומודלים של שותפות מסחרית ומעורבות במערכות הבריאות. "בראש וראשונה הבאנו להישגים משמעותיים בשיפור איכות החיים והצלת חיים בקרב האוכלוסייה. הישג נוסף הוא חסכון בתקציבים רפואיים מדיניים ובהוצאות בתי החולים והארגונים הרפואיים. המתודולוגיה הזו מאפשרת למערכת הבריאות לספק טיפולים ותרופות באופן יותר חכם, יותר יעיל ויותר משתלם מבחינה כלכלית."
לצד אנגליה קיימת התעניינות הולכת גוברת במדינות נוספות ביניהן ספרד, יפן, הונגריה, סלובקיה וכעת גם בישראל, אומרת אסטס "רוב המדינות כבר מבינות את הצורך האקוטי בשיתופי פעולה בין מערכות הבריאות לחברות הפארמה. אנו לא רואים בנוברטיס רק חברה שמייצרת ומספקת תרופות אלא הרבה מעבר לכך. נוברטיס היא היום שותפה מלאה וחיונית של מערכות הבריאות העולמיות, ואנו עובדים ביחד עם מקבלי ההחלטות ברמה המדינית ובארגונים הגדולים – על מנת למקסם את הפיתוח וההפצה של תרופות וטיפולים לכלל האוכלוסייה. בתי חולים, קופות חולים, שירותי בריאות אזוריים, חברות המספקות ביטוחי בריאות, כולם יכולים להרוויח מהשיטה הזאת וליישר קו עם צרכי העתיד של ענף הרפואה."
הנתונים שהופכים את ישראל ליעד אידיאלי לאימוץ מודלים בריאותיים מתקדמים
המדע והרפואה התקדמו במהלך השנים השתנו ללא הכר. לפני עשרות שנים מערכות הבריאות פעלו לפי מודלים פשוטים שתאמו את צרכי האוכלוסייה. חברות נהגו לייצר תרופות וחיסונים על פי צורך רפואי, ומשם פשוט סמכו על הרופאים שיספקו את התרופה למי שצריך. אולם ההתפתחות המדעית, הרפואית והטכנולוגית הובילו לשינויים שמחייבים גישה שונה ועדכנית לכל מתודולוגיית הפעילות של מערכות הבריאות.
על כך מסביר פרהאד ריאהי, מנהל שותפויות מסחריות חדשניות גלובליות בנוברטיס "היום קיימים תחומים רפואיים שלא היו בעבר - למשל ריפוי גני (Gene Therapy) העוסק בהחדרת חומר גנטי לתוך תאים, טיפולים ביולוגיים, טיפול תאי (Cell Therapy) בו משתמשים בהזרקה או השתלת תאים בגוף המטופל כדי להילחם במחלות כמו סוכרת או גידולים סרטניים. הליכים רפואיים כגון אלו כרוכים בבדיקות ואבחונים מורכבים, שימוש בציוד רפואי מתקדם, תיאום בין מומחים ורופאים בעלי התמחות שונות ובין גופים רפואיים שונים, וכמו כן נדרשת גישה למידע רפואי אודות המטופל שקיים במערכת הרפואית. דוגמא אקטואלית למודל משולב שכזה היא שיטת אבחון של מחלת האלצהיימר המתבצעת באמצעות בדיקות הדמיה כמו CT, MRI ו-PET."
פרהאד מציין כי עם השנים תוחלת החיים האנושית מתארכת והיקף האוכלוסייה הולך וגדל, ובו בזמן אנו נחשפים ליותר מחלות ואתגרים בריאותיים כולל אפידמיות כפי שראינו בשנים האחרונות – כל אלו דורשים מודלים מתקדמים לטיפול ומניעה. לכן המסקנה הבלתי נמנעת היא שמערכות הבריאות חייבות להשתנות בהתאם לצו הזמן, כלומר לאמץ מודל שיתוף פעולה עם חברות פארמה וזאת כדי ליישר קו עם הליכים וטיפולים רפואיים חדשניים ומורכבים, במטרה לייעל אותם. הוא מוסיף "אחד היתרונות הגדולים של עבודה במודל שיתופי היא שיפור היכולת לחזות שנים מראש אילו טיפולים ותרופות תידרשנה בעתיד, ועל סמך הממצאים להתמקד בפיתוח רפואה מונעת, שעדיפה על פני מציאת תרופות למחלות שכבר התפרצו".
לגבי מקומה ותפקידה של ישראל בהובלת מודלים רפואיים מתקדמים של שיתופי פעולה, פרהאד אופטימי "בכל העולם ישראל נתפסת בתור חלוצה ומובילה בתחום הרפואה. בישראל קיימת מערכת בריאות מאד מתקדמת, בעלת היקף ועומק מידע רפואי ממוחשב רחב, שמעודדת ארגונים ומוסדות רפואיים לעבור לתשתיות ענן ולאפשר שיתוף של המידע הרפואי, לצרכי טיפול, מחקר ופיתוח.
בנוסף, רמת ההתמחות הרפואית המקצועית בישראל גבוהה מאד ביחס לעולם. ישראל היא גם אחת המובילות בפיתוח ושימוש בטכנולוגיה רפואית מתקדמת, הן מבחינת ציוד והליכים רפואיים והן בטרנספורמציה דיגיטלית ושימוש באפליקציות על ידי רופאים וכלל האוכלוסייה המאפשרים לדוגמה רפואה מרחוק. שילוב כל הגורמים האלו בהחלט מספק קרקע פורייה ומזמינה לעוד ועוד שיתופי פעולה מצד מערכות הבריאות בישראל למול חברות פארמה."
סקירה המונית ורפואה מונעת מהוות שובר שוויון במלחמה במחלות לב וכלי דם
מחלות לב וכלי דם נחשבות לגורם המוות מספר 1 בכלל מדינות המערב וגם בישראל. התקדמות ענף הרפואה בתחום היא בהבנת הגורמים להתגברות והתפרצות מחלות אלו, על כך מסביר פרופ' עופר אמיר, מנהל מערך הלב במרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה ונשיא האיגוד הקרדיולוגי בישראל "כיום אנו יודעים שדלקת היא אחת הסיבות הנפוצות להתגברות טרשת והצטברות רבדי שומן בדפנות כלי הדם העורקיים. שילוב אצל חולים של דלקת וטרשת מהווה סיכון גבוה יותר, כאשר הדלקת מזרזת את הטרשת והשפעותיה, כגון קרע הרובד הטרשתי ומעבר מחסימת עורק קלה לחסימה חריפה, העלולות להוביל לאירוע לבבי או מוחי אצל החולה."
לדבריו התגברות מחלה טרשתית עלולה לנבוע מסיבות נוספות ביניהן דום נשימה בשינה, כבד שומני ומחלות רקע קונבנציונליות כגון סכרת, יתר לחץ דם ועישון. הוא מדגיש כי גם ערכים גבוהים של כולסטרול רע (LDL) וטריגליצרידים בדם מעידים על מצב סיכוני של הצטברות עודפי שומנים בכלי הדם והתפתחות טרשת בקרב תת קבוצות של חולים.
לשמחתנו הקרדיולוגיה והטיפול במחלות לב וכלי דם התפתחו מאד בעשור האחרון, בעיקר באמצעים למניעה שניונית או שלישונית, אולם המגמה אליה מכוונים היא רפואה מונעת ראשונית. כמו לדוגמה זיהוי ליפופרוטאין איי Lp(a) בתוך הכולסטרול הרע שהוכח כקשור לאירועי לב וכלי דם חריפים. "כיום ברור שככל שהכולסטרול הרע גבוה יותר ולאורך שנים, זה חושף את החולים לבעיות וסכנות מוגברות. אולם הבעיה שלצורך זיהוי וטיפול מוקדם נדרשות בדיקות שאינן מסופקות לאוכלוסייה באופן שוטף בקופות החולים" טוען אמיר."לשם כך יש לעבור למודל סקירה המונית של כלל האוכלוסייה לאיתור קבוצות הסיכון, לאחריה להעניק טיפול נרחב ויעיל לחולים הרלוונטיים."
ברשות קופות החולים בישראל קיים מערך דאטה אמין ומקיף ברמה גבוהה מאד. לצורך זיהוי חולים בסיכון ניתן כיום להיעזר במגוון נתונים כמו תוצאות מעבדה, רקע משפחתי, מידע תורשתי ועוד גורמים נלווים. בקבוצות אלו טוב להתחיל כבר בשלב מוקדם טיפול ייעודי אגריסיבי ולקטוע את שנות הכולסטרול ובכך למנוע מחלות לב וכלי דם, כאשר חברות פארמה תוכלנה לספק מוצרים שהוכחו כיעילים ובטוחים מבחינת טיפול במרכיבי דלקת או בליפידים השומניים הבעייתיים, וכך לצמצם משמעותית את שנות הכולסטרול הרע בקרב מטופלים.
באשר ליתרונות הכלכליים של רפואה מונעת מציין פרופ' אמיר "טיפול בחולה שחווה אירוע מוחי או אירוע כלי דם מלווה בעלויות כבדות לכל המערכת הרפואית, כמו לדוגמה צנתורים מורכבים, פתיחת חסימות קשות, טיפול בכלי דם, ליווי ושיקום חולים לאחר אירוע מוחי ועוד. שיתוף פעולה יעיל בין מערכת הבריאות בישראל לחברות פארמה הוא המפתח להתייעלות כלכלית בכל שכבות המערכת הבריאותית, ועל כן מדובר בשינוי רצוי ומבורך שמביא עמו יתרונות רחבים ברמה הלאומית וכמובן בהיבט הפרטי של כל חולה וחולה".
