איך בינה מלאכותית (AI) הולכת לשנות את חיינו ומה הקשר שלה למדע הנתונים?
איך בינה מלאכותית (AI) הולכת לשנות את חיינו ומה הקשר שלה למדע הנתונים?
היום אפשר להגיד בוודאות: האנושות נכנסה לעידן ה-AI. אחד ה'מנועים' החשובים ביותר מאחורי כלים פופולאריים ופורצי דרך בעולם הבינה המלאכותית, כמו ChatGPT, הוא מדע הנתונים. בכנס השנתי של הפקולטה למדעי המחשב של המסלול האקדמי המכללה למינהל בנושא מדע הנתונים ו-AI, בהשתתפות גורמים בכירים מחברות הטכנולוגיה ומהעולם האקדמי, עלו לדיון הנושאים הבוערים ביותר שישפיעו על האנושות בשנים הקרובות
אתמול (שלישי) התכנסו מובילי תחום הבינה המלאכותית בארץ ובעולם, בכנס 'מדע הנתונים' השנתי השני של הפקולטה למדעי המחשב במסלול האקדמי המכללה למינהל, אשר התקיים השנה בסימן Generative AI ועסק באתגרים ובחידושים בתחום הבינה המלאכותית והשפעתם על חיינו.
הכנס הפגיש כ-500 חוקרים, מדעני נתונים ומפתחים מהאקדמיה ומהתעשייה כדי לדון ולחלוק תובנות סביב הנושאים הנמצאים בחזית ההתקדמות הטכנולוגית. בין האורחים שהשתתפו בכנס: ד"ר איה סופר, סגנית נשיא חברת IBM, טכנולוגיות AI ומנהל, ד"ר קירה רדינסקי, מנכ"לית חברת Diagnostic Robotics, יעל רוזנברג, הרשות לחדשנות, פרופ' פרד מורסטר מאוניברסיטת דרום קליפורניה וד"ר ויק גופל וד"ר דיוויד צ'או מאוניברסיטת סינגפור.
2 צפייה בגלריה
פרופ' שמואל איציקוביץ, ראש התוכנית למדע הנתונים בפקולטה, בני אלון- מנכ"ל המסלול האקדמי המכללה למינהל, ד"ר קירה רדינסקי, ד"ר איגור רוכלין- דיקן הפקולטה למדעי המחשב
(אייל פאר)
בנוסף הגיעו חברות נוספות רבות לשמוע על השלב הבא בפיתוח בינה מלאכותית בישראל ובעולם, ביניהן: Toloka ,Orcale ,Nvidia, הראל טכנולוגיות, Audicodes, Libonia, ask-ai, longevity-ai ועוד.
מהכנס עלה גם הצורך הקריטי באנשי AI אשר יתברגו במשרות מרכזיות ומשמעותיות בעולם ההייטק. כיצד מכשירים את המומחים בתחום אשר ישפיעו על חיינו? ואיך יוצרים את התשתית לדור הבא של ה-ChatGPT?
"בעולם של הצפת מידע - אי אפשר להיות איש AI בשוק ההייטק בלי ידע מעמיק במדע הנתונים" אומר פרופ' שמואל איציקוביץ, מייסד הפקולטה למדעי המחשב של המכללה למינהל וכיום ראש התוכנית למדע הנתונים בפקולטה. "על מנת להבין את החשיבות של הבינה המלאכותית ולמידת המכונה באשר לשוק העבודה, עולם ההיי טק והאנושות כולה, כדאי להבין ראשית את 'חומר הגלם' העומד בבסיס כל הפיתוחים - נתונים. הרבה מאוד נתונים. מאז מהפכת המחשוב בשנות השישים של המאה הקודמת נוצרו נתונים דיגיטליים בהיקפים עצומים. כך, למשל, כמות הנתונים שהופקו ועובדו ב-2021 עומדת על 79 זטאבייט, כאשר זטא הוא 1 עם 21 אפסים אחריו. הצפי הוא שכמות הנתונים שתהייה בשימוש האנושות תגיע ל-180 זטה-בייט עד 2025 ובהיבט הכלכלי, עד 2027, היקף השימוש בפתרונות וניתוחים מבוססי ביג דאטה צפוי לגדול ל-12 מיליארד דולר.
כל ארגון מקבל את החלטותיו האסטרטגיות על בסיס הנתונים הדיגיטליים האלו. בשלב זה בא לעזרתנו מדע הנתונים, העוסק בכל מחזור החיים של הנתונים: איסוף הנתונים, ניקוי רעשים, הפעלת אלגוריתמים לניתוח הנתונים, הסקת תובנות ותחזיות רלוונטיות והצגתן.
בנוסף, חשוב להבין כי מדע הנתונים הוא תחום אינטרדיסציפלינרי - "אפשר לעסוק בו בשילוב עם אפידמיולוגיה ולהעריך את התקדמות מגפת הקורונה, ואפשר לקחת אותו לכיוון של עיבוד שפה טבעית, כמו ב-ChatGPT", מסביר פרופ' איציקוביץ.
איך מספקים את הכלים העדכניים ביותר לאנשי ההייטק של המחר?
"היום אנחנו בעידן הבינה המלאכותית", אומר פרופ' איציקוביץ. "מדובר בספין אוף של מדעי המחשב, אשר עובר דרך מדע הנתונים, המהווה אבן יסוד בתחום". למידת מכונה ניתנת כיום בתור התמחות בלימודי מדעי המחשב, "אך שם מדובר בטעימה בלבד. בתואר של מדע הנתונים הקורסים נכנסים לנושאים של AI הרבה יותר לעומק, בכל הנוגע לעקרונות המתמטיים העומדים מאחורי האלגוריתמים השונים. זו הדרך שאנחנו מנסים להתוות ולסלול בפקולטה".
הפקולטה למדעי המחשב של המכללה למינהל מחויבת בכל עת להקנות לסטודנטים את הכלים העדכניים ביותר הנדרשים בתעשייה ופועלת לזיהוי המגמות והתאמת תכניות הלימוד שלה מאז הוקמה – בין היתר, הפקולטה היתה בין הראשונות בישראל להכניס לימודי סייבר בתור חובה בתואר ראשון במדעי המחשב, כבר לפני 20 שנה, אומר ד"ר איגור רוכלין, דיקן הפקולטה. "אנו מוציאים לשוק העבודה אלפי בוגרים מדי שנה והפקולטה הינה בין הפקולטות הראשונות בארץ אשר פתחו תוכנית לתואר ראשון במדע הנתונים - תחום המהווה נדבך עיקרי בבינה המלאכותית".
הביקוש הגבוה בתעשייה מתבטא גם בשכר - הביקוש לאנשי מדע הנתונים גובר על הביקוש באנשי מדעי המחשב בשוק העבודה
"מדע הנתונים ובינה מלאכותית הם חלק ממדעי המחשב כיום, אך הם הופכים בהדרגה לתחום בפני עצמו. מבחינת ביקוש עתידי, כפי שהביקוש למדעי המחשב עלה בשלב מסוים על הביקוש למתמטיקאים, כך גם הביקוש לבוגרי מדע הנתונים יעלה על הביקוש לבוגרי מדעי המחשב. כבר היום המגמה מתבטאת בשכר הגבוה יותר של אנשי מדע הנתונים בהשוואה לבוגרי מדעי המחשב" אומר פרופ' איציקוביץ.
לדברי ד"ר רוכלין, "מקצוע מדע הנתונים היום הוא כמו מקצוע מדעי המחשב בשנות התשעים. לפני שלושים שנה, אף אחד לא חשב שמקצוע מדעי המחשב יהיה המקצוע שהוא היום, לא בגודלו ולא בתרומתו לחברה ולפיתוח הטכנולוגיה בעולם. אני מאמין שעוד שלושה עשורים לא תהיה חברה ותאגיד בלי מומחים למדע הנתונים." על בסיס מחויבות וחזון זה, אומר ד"ר רוכלין, "אנחנו עורכים את הכנס השנתי של הפקולטה בנושא מדע הנתונים ובינה מלאכותית. אלו הם תחומי ההיי טק הנדרשים ביותר בעת הזו, עם השלכות משמעותיות ביותר על חיי האנושות כבר במהלך העשור הנוכחי. הכנס משותף לתעשייה ולאקדמיה, ומתמקד בהתפתחויות הטכנולוגיות העדכניות ביותר בתחומים אלו."
