המהפכה האקדמית מתחילה כאן
המהפכה האקדמית מתחילה כאן
בעולם האקדמי המשתנה במהירות, המרכז האקדמי פרס ברחובות מתבלט כמוסד חדשני ופורץ דרך. פרופ' רון שפירא, רקטור המרכז, מדבר על הצורך בשינוי מהותי בגישה לסבסוד לימודים אקדמיים, התפקיד המשתנה של הלימודים האקדמיים בעולם המודרני, ההתמודדות עם מהפכת ה-AI ועל התוכנית הייחודית של המרכז להכשרת מנהיגי העתיד
פרופ' רון שפירא, רקטור המרכז האקדמי פרס ברחובות וראש ועד ראשי המכללות הבלתי מתוקצבות (ול"מ), לא מפחד להביע דעות נחרצות לגבי אופן סבסוד הלימודים האקדמיים בישראל, התפקיד ההולך ונשחק של האקדמיה עבור סטודנטים בתחילת דרכם, והאתגרים הטכנולוגיים והחברתיים של מוסדות האקדמיה.
פרופ' שפירא, עורך דין ופרופ' למשפטים, מתמחה בסדרי דין, דיני ראיות, משפט פלילי וניסוחים מתמטיים של דוקטרינות משפטיות. בעברו שימש כמרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בר אילן, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, פרופ' אורח באוניברסיטת קולומביה בניו יורק ועו"ד פעיל. כיום משמש כשופט בבית הדין הבינלאומי בהאג, מטעם מדינת ישראל, בתביעתה של דרא"פ בנוגע לאירועים בעזה.
מחשבה מחודשת על סבסוד אקדמי
אחד הנושאים המרכזיים שפרופ' שפירא מקדם הוא שינוי בגישה לסבסוד לימודים אקדמיים, כחלק מתפקידו בתור ראש ועד המכללות הבלתי מתוקצבות, בהן לומדים כחמישית מהסטודנטים בישראל. "העמדה שלנו ברורה: איננו מבקשים לעצמנו שום מימון ציבורי," הוא מדגיש. "בתחום ההשכלה המדינה צריכה לתקצב 'מוצרים ציבוריים' שמשרתים את הכלל ולא רק את מי שמקבל אותם במישרין, ולדאוג לנגישות של מי שידו לא משגת לרכוש את השירות."
את מרב המשאבים, לדברי פרופ' שפירא, "יש להקצות למוסדות המחקר וההוראה הציבוריים בתחומי המדעים הניסויים, מדעי הרוח ומדעי היהדות. לעומת זאת, במקצועות יישומיים, שאין בהם מחסור, שהשוק החופשי לא יודע לתקן, כגון: מנהל עסקים, משפטים, תזונה וכד', אין סיבה להטיל על משלם המיסים סבסוד בהיקף של מאות מיליונים של סטודנטים שבאים מבתים מבוססים."
האתגרים של האקדמיה – התפקיד המשתנה בעולם המודרני והתמודדות עם מהפכת ה-AI
המרכז האקדמי פרס מוביל בהתמודדות עם האתגרים שמציבה מהפכת ה-AI והתפקיד המשתנה של החינוך האקדמי. "המוסדות האקדמיים ניצבים בפני משבר עולמי, ויתכן שדווקא המוסדות הצעירים והקטנים הם בעלי גמישות ויכולת הסתגלות טובה יותר כדי לצלוח אותו", אומר פרופ' שפירא. "בעבר הייתה הנחה כי מורה טוב הוא מי שמקדיש את עיקר זמנו למחקר. התיאור המסורתי של תלמיד ששואב השראה מעצם הקירבה לחוקרים לא מתאים לתלמיד בתואר ראשון בן זמננו. התלמידים היום יושבים בכיתות גדולות ומתאמצים ללמוד חומר בסיסי, שהוכן מראש בידי מחברים דייקנים של חומרי לימוד ומתווך אליהם בידי מורים ומתרגלים". בתואר השני ישנה זיקה ברורה יותר למחקר, גם היא חלקית, ורק בתואר השלישי הזיקה היא משמעותית.
מעבר לכך, "המוסדות הקיימים מתקשים להתמודד עם מהפיכת ה-AI, שמשמעותה היא שיש מעט משמעות להנחלת מיומנויות טכניות, יכולת ניסוח, קריאת שפות זרות, סקירת ספרות וכד'", מסביר פרופ' שפירא. חינוך אקדמי בן-זמננו, לדבריו, "חייב להתמקד בשימוש יעיל בבינה מלאכותית, התעדכנות מהירה בתכנים במהלך הלימודים ולאחריהם, שיפור היכולת האנליטית וההבנה המעמיקה של גופי ידע, הבחנה בין טיעונים ובין השערות שנדמות כדומות, ויצירתיות המתבטאת בקישור לא-טריוויאליים בין תחומים נבדלים לכאורה."
כדי להתמודד עם האתגר, המרכז האקדמי פרס השיק פלטפורמת למידה מקוונת חדשנית. "השקנו פלטפורמת למידה מקוונת מתעדכנת ברציפות בשם 'אינפיניטי' (∞), שמיועדת לגשר בין תוכנית הלימודים המסורתית לדרישות העולם הטכנולוגי ולתמוך בלמידה גם לאחר סיום הלימודים ולאורך כל הקריירה," מסביר פרופ' שפירא. "כל סטודנט שלנו מקבל גישה למלאי גדול מאד ומתעדכן של קורסים ממוקדים וחומרים אקדמיים בנושאים חדשים: טכנולוגיות חדשות, אפשרויות יישומן ומשמעותן; שינויים חברתיים, אקלימיים ופוליטיים; תחומי ידע חדשים ומשתנים; תיאוריות חדשות ופיתוחים עדכניים בתחומי הלימוד שלו ועוד. הסטודנט יוכל לגשת לספריה גדולה זאת של מידע גם לאחר סיום לימודיו, לכל אורך הקריירה שלו." במבט לעתיד, פרופ' שפירא סבור כי "בשנים הקרובות כל המוסדות יצטרכו לספק שירות דומה כדי להישאר רלבנטיים."
מול הקיטוב החברתי - התכנית הבינלאומית שואפת להכשיר את דור המנהיגים הבא
מול משבר הקיטוב החברתי אותו חווה מדינת ישראל והיעדר המנהיגות הראויה לטיפול במשבר, פרופ' שפירא אומר כי "הגיעה השעה להכשיר את דור המנהיגים הבא, זה שישכיל לתקן את הטעויות שלנו ולבנות חברה בריאה, משגשגת, בעלת תחושת זהות יציבה, רגישות תרבותית וסובלנות".
על מנת לממש את החזון השאפתני, הקמנו במרכז האקדמי פרס תכנית בשם "יוזמת מנומדין-פרס למנהלים: מנהיגות עסקית מובילת שינוי", בשיתוף עם קרן מנומדין ובית ספר קנדי לממשל באוניברסיטת הרווארד, מספר פרופ' רון שפירא.
"אנחנו מציעים למנהלים בכירים להשתתף בתכנית של שנה אקדמית, בישראל ובארה"ב, שמיועדת להעניק להם כלים להובלת שינוי בחברה הישראלית. בוגרי התכנית יקבלו, בנוסף להסמכה הישראלית, גם תעודה של תכנית המנהלים במנהיגות ובמשא ומתן של הרווארד".
המרצים בתכנית יכללו פרופסורים מובילים מהרווארד וכן מגוון רחב ומגוון של פרספקטיבות ישראליות על המצב האקטואלי, מגורמים כמו עמית סגל, אביב כוכבי, מיכה גודמן ואחרים. "השיחות עם המרצים יהיו ברמת מנהלים: שיחות סגורות בגובה העיניים, דיון נוקב והדדי בבעיות קשות", מספר פרופ' שפירא. "המשתתפים המובילים בתכנית יקבלו תמיכה כלכלית ומקצועית בתוכניות פרקטיות שייזמו לשיפור פני המדינה והחברה בישראל, וזאת – בתמיכתו של המכון למדיניות העם היהודי שחבר אלינו למשימה הזאת".
"אני לא יודע אם הפתרונות למצבו של הפרויקט הציוני יגיעו מבוגרי התכנית שלנו", אומר פרופ' שפירא, "אבל אנחנו מחויבים לעשות כל מאמץ, ביחד עם אחרים, לתרום כמיטב יכולתנו". ההרשמה לתכנית, אשר מתחילה בנובמבר הקרוב, כבר בעיצומה "וישנה היענות מרשימה, לשמחתי", מעיד פרופ' שפירא.
"לצד התמיכה העוטפת באנשי המילואים, אנחנו תמיד שואלים האם ניתן לעשות יותר"
מול השלכות אירועי ה-7.10 והמלחמה המתמשכת, המרכז האקדמי פרס הפגין מחויבות עמוקה לתמיכה בסטודנטים ואנשי סגל. פרופ' שפירא משתף בכאב כי "בפינת ההנצחה לקורבנות המלחמה שפתחנו במרכז האקדמי פרס, בו לומדים 8000 סטודנטים, ישנם כבר 13 תמונות של סטודנטים, בוגרים ואנשי סגל. בכל פעם שאני עובר ליד הפינה אני מסתכל בתמונות, שכל שם בהן מוכר לי, ולבי נחמץ."
המרכז נקט בצעדים מיוחדים לתמיכה באנשי המילואים, "באופן שלא ניתן לביצוע במוסדות מתוקצבים", מספר פרופ' שפירא. "כל מי שביצע שירות מילואים במלחמה קיבל קורס גיבוי נפרד ומלא, ניגש לבחינות בנפרד וקיבל כל סוג של סיוע נחוץ -- כלכלי, לימודי ואישי." על אף התמיכה המקיפה והעוטפת, "אנחנו תמיד שואלים את עצמנו אם לא ניתן לעשות יותר", מעיד פרופ' שפירא.
במבט לעתיד, פרופ' שפירא מסכם את החזון של המרכז האקדמי פרס ואומר כי "אנחנו מחויבים לחדשנות, להתאמה לאתגרי העתיד, ולטיפוח דור המנהיגים הבא של ישראל. המרכז האקדמי פרס ימשיך להוביל את המהפכה האקדמית, תוך התמודדות עם אתגרי הטכנולוגיה, החברה והכלכלה של המאה ה-21."
